משרד הבריאות: "השימוש בפרקטיקה - בהתאם למדיניות המקומית של כל מחלקה"

מבית החולים סורוקה נמסר: "הצוותים המיומנים והמנוסים ביותר בחדר הלידה בסורוקה פועלים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, האיגודים המקצועיים והס פרות העולמית, בכל תחום וגם בנוגע לביצוע פרוצדורת קריסטלר. בכל המקרים המתוארים בכתבה נולדו תינוקות בריאים, והלידות עברו בשלום. "אנו דואגים להעניק חוויית לידה טובה ומותאמת לכל יולדת, ומצרים על הת חושות שחוו היולדות שבנדון. אנו מכחישים בתוקף את הטענות המועלות בדבר הסתרה כביכול והיעדר תיעוד". מבית החולים הדסה נמסר: "יילוד במצוקה עם האטות בדופק העוברי ושילוב של רופא מעולה ומבריק כבדולח, שהוזעק, אבחן ופעל נכון, הצילו את האם והיילוד. צוותי חדרי הלידה הנפלאים בהדסה פועלים על פי נהלים מאוד ברורים, המחייבים כל אחד בהצגת שמו ותפקידו, לצד חובת נשיאת תג שם על הבגד במקום בולט. כך היה גם במקרה הנדון. צר לנו כי תלונה שכזו עלתה במקרה שראוי לתודה מצד היולדת והמשפחה, שלוש שנים לאחר הלידה המוצלחת. עד היום לא הושמעה בפנינו שום הערה מעולם. "בבדיקה מעמיקה שערכנו עולה כי הרופא האחראי בחדר הלידה של היולדת בשנת ,2018 המוכר כרופא מסור ובעל רגישות ותודעת שירות גבוהה )שאינו עובד עוד בהדסה כיום(, בחר כנראה בהליך בשל האטות חוזרות בדופק של העובר, כפי שנצפו במוניטור וחייבו פעולה מיידית. משמעות הדבר היא כי אין זרימת חמצן למוח העובר. לכן כנראה היה צורך בלחיצות על הבטן, תוך כדי ביצוע ואקום - זאת, בראש ובראשונה, על מנת למנוע נזק מוחי לעובר, ואף כדי להימנע עבור היולדת מניתוח קיסרי. למעשה, ייתכן שזו הפרוצדורה היחידה שהיתה נכונה לסיטואציה ולזמן, על מנת להציל את התינוק. "אנו מקפידים על אוטונומיה מלאה של היולדת על גופה ועל ההליך שהיא עו ברת, תוך שמירה על בריאותה ובריאות היילוד ובלי להת פשר על רפואה מצוינת ובטיחות. כך הדבר גם אם נדרשים, באופן שאינו שכיח כלל, לשימוש בלחיצות לטובת תהליך הלידה בלבד". מבית החולים לניאדו נמסר: "בבית החולים קיימת זה מספר שנים הוראה ברורה וחד משמעית של מנהל אגף נשים ויול דות, האוסרת את ביצוע הליך קריסטלר במהלך טיפול בנשים לקראת לידה. הוראה זו עוברת לכלל הצוות הרלוונטי בעל פה ואף בהוראות כתובות. מטבע הדברים ומפאת החיסיון הרפואי וצנעת הפרט, לא נתייחס למקרה ספציפי זה או אחר." ממשרד הבריאות נמסר: "לעניין תלונתה של הגב' טלר, לא נוכל לפרט מפאת חיסיון רפואי. המתלוננת מוזמנת לפ נות ולברר את מצב פנייתה באופן אישי ולא דרך התקשורת. "לחץ מתון ומבוקר על קרקעית הרחם, בסוף השלב השני של הלידה )פעולה על שם קריסטלר(, הוא פעולה מיילדותית נהוגה ומקובלת במקומות רבים בעולם, וכן בחלק מחדרי הלידה במחלקות השונות בישראל. לפרק טיקה זו, שמטרתה לקדם ולסייע בתהליך הלידה, קיימים יתרונות והיא עשויה במקרים מסוימים להציל חיי עובר ולמנוע עיכוב נוסף במהלך השלב השני, לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי, הטומנים בעצמם סיכון ליולדת וליילוד. "לצד היתרונות, קיימים גם סיכונים וסיבוכים, והנטייה היא למזער שימוש בפעולות הטומנות סיכון. אולם, הס פרות הרפואית העדכנית אינה חד משמעית במסקנותיה לגבי ההשפעות המועילות או המזיקות של הפעולה, והסיכון להופעת הסיבוכים הוא נמוך ביותר, במיוחד אם נעשית בדרך מבוקרת. "כל תלונה ואירוע המעלים חשד להתנהלות רפואית רשלנית נבדקים במשרד הבריאות לגופם. אין מדובר במקרה זה בפעולה הזוכה לדעה אחידה בקרב אנשי המקצוע, שעל פיה יש לשלול מכל את ביצועה. על כן, עצם ביצוע הפעולה אינו בגדר חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת, בלא מעט מקומות. "משרד הבריאות אינו מחליף את ספרי הרפואה ואינו קובע את הפרקטיקה הר פואית הנהוגה בכל מחלקה, למעט כאשר יש הסכמה גורפת שמדובר בפרוצדורה שביצועה הוא בגדר רשלנות חמורה ומובהקת. המומחים בתחום המקצועי אחראיים להנחות את כלל המומחים והמתמחים לגבי הדרך וההתוויות שלפיהן מתבצעות פעולות רפואיות. "יחד עם זאת, ביקש משרד הבריאות מהאיגוד המקצועי לבחון באופן עיתי את המלצותיו והנחיותיו בנוגע ללחץ פונדלי. משרד הבריאות מקבל את עמדת האיגוד המקצועי, שלפיה ההחלטה על שימוש בפרקטיקה זו של לחץ היא בהתאם למדיניות המקומית של כל מחלקה, תוך שימוש מושכל ואמין בכל הטכניקות המיילדותיות המתאימות, כדי להוביל להצלחת הלידות".