מי אמר שאין פתרון למשבר הדיור?

במקום לסבסד שכירות במיליארדים, המדינה תקל על הזכאים לרכוש דירה. במקום ששווי הקרקע יקבע את עלות הדירה, המחיר יותאם לרוכש. עו"ד שרגא בירן מציג פתרון ריאלי לבעיה קשה. ואיפה כדאי להתחיל את הרפורמה? בירושלים

במסגרת מאמר זה נפרוש בפניכם את משנתו של עו"ד שרגא בירן לפתרון בעיית חסרי דיור בבעלות בישכ ראל, אשר נחקרה בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים במכון האקדמי לרפוכ רמות מבניות באוניברסיטת תל אביב וגובשה לכדי מצגת שניתנת לאיתור באתר המכון. ספר שעומד לצאת בקכ רוב יכיל את כל היבטי מדיניות הדיור ביכ שראל מכאן ולעתיד. נמפה ונפלח את הקבוצות השונות של חסרי הדיור, את המצב המשפטי והחקיקה הרלוונטית ומי למעשה מחזיק ב״שאלטר״ ויכול להביא לפתרון המיוחל.

הקרקע, הפיתוח, הקבלנים, התכנון, החקיקה, המימון והנדסת הנשיגות – כולם כאן. חסרה רק החלטת ממשלה להתנעת המהלך המכונן.

ולסיום, באיזו עיר יהיה נכון להתכ חיל את המהלך, שיוביל לשינוי מיוחל למעל 730,000 משקי בית בישראל שאין להם קורת גג יציבה. לא נתאפק ונגלה לכם – הבשורה תתחיל מירושכ לים, הבירה.

נתחיל מבראשית, מי הם אותם חסרי דיור בבעלות?

יותר 730,000-מ משקי בית, יחיכ דים ומשפחות המתגוררים בכל רחבי הארץ, שהם על פי נתוני הלשכה המרכ כזית לסטטיסטיקה משנת 2017 2.5-כ מיליון אזרחים, ביניהם כמיליון ילדים, מוגדרים כחסרי דיור בבעלות.

פילוח חסרי הדיור יכול להיעשות במספר פרמטרים שונים. ניתן קודם לזהות 3 קבוצות:

ראשונה וגדולה באופן משמעותי, קבוצה של 470,000-כ משקי בית עובכ דים, מתוכם 50%-כ נמצאים ב-4 העכ שירונים הנמוכים של ההכנסה. כלוכ מר, ממוצע ההכנסה נטו הינו נמוך

יש פתרון

בתוך קבוצה זו קיימים גם זכאי הדיור הציבורי. מדובר בקבוצה המונה 180,000-כ משקי בית. לפני שנים החכ ליטה מדינת ישראל לצמצם את מאגר הדירות המיועדות לדיור ציבורי, אותן יכולים הזכאים לשכור במחיר מסובכ סד, ובמקום זאת לקנות את השקט, על ידי העברת סך של 1,000-כ שקל מדי חודש שמסייע באופן חלקי בלבד לתשלום שכר דירה בשוק הפרטי, ובסך הכל כ-2 מיליארד שקל לשנה.

בסכום כסף זה, אשר יורד לטמיון, אפשר להשתמש לפתרון הבעיה של זכאי הדיור הציבורי בדרך של בניית דירות בהישג יד למכר עבורם. במכ קום להנציח את המצב, שנה אחר שנה – אפשר לנצח את המצב. באותם 2 מיליארד שקל למשך 25 שנה ניתן היה לבנות את כל הדיור החסר כולו, בהוצאה של 50 מיליארד שקל.

אותם 730,000 חסרי דיור יכולים להיות בעלי דירה, ללא חשש כי יפונו ממנה בשל קושי כלכלי זמני או אחר. הם יכולים להיות בעלי נכס שעם הזמן יוכלו לשפרו ולרכוש דירה גדולה יותר, עם הגידול במשפחה ועם חלוף השכ נים, וברבות הימים אף להוריש נכס זה לילדיהם.

הקורונה מסתיימת, המרי האזרכ חי מתחיל ואף נמשך, כאשר המתכ ניע העיקרי שלו הוא היעדר הדיור של השכבות המוחלשות. בירן מקדיש את מיטב זמנו כדי לרתום את הצדדים השונים לפתרון לאומי, מקיר לקיר, המאחד את כולם, מתוך הבנה שזהו פתרון ריאלי, מיידי, מעוגן בעובדות אמת ובהנדסה תכנונית-קרקעית-פיכ ננסית-ובנקאית ריאלית. פתרון שאפכ שר לממשו על בסיס החקיקה הקיימת.

זוהי שאלה חברתית–ערכית. האם חלה על המדינה חובה להושיט יד לקכ בוצה גדולה זו, שהולכת וגדלה עם השכ נים? לשיטתנו, התשובה היא כן.

מדינת ישראל העניקה לכמיליון חוככ רי דירות מרמ"י את הזכות להמיר את הדירות מחכר למכר בהיקף הטבה ממוצע של 300-כ אלף שקל לדירה. לפי שווי דירה ממוצע הנגזר 1.5-מ מיליון שקל, זוהי הטבה בשיעור של ,20%-כ המסתכמת 300-ב מיליארד שקל עד כה.

אך לצד הענקת הטבה משמעותית לבעלי הדירות, התעלמה המדינה מחכ סרי הדיור. זוהי אפליה. "הצדק החלוכ קתי" עליו מדבר בית המשפט העליון מעניק הטבה למי שיש (נכס) במקום למי שאין.

אם נבחן את זכויות הקניין בדיור בשכ נים עברו, נגלה שככל שהשנים חולכ פות, כך הולך וקטן אחוז המחזיקים בדירה בבעלותם במדינת ישראל. רק לפני פחות 60-מ שנה, בשנת ,1963 89%-כ מתושבי המדינה החזיקו דירה בבעלותם. משנת 2008 ירד שיעור הבעלות, והוא עומד כיום על 66%-כ בלבד.

הירידה של יותר 23%-מ בשיעור הבכ עלות נובעת משינוי המדיניות של שיווק הקרקעות לבנייה על ידי רמ״י. במילים אחרות, מאז שנות ,'90-ה מכירת הקכ רקעות הציבוריות בישראל הפכה במוכ צהר לדרך להגדלת הכנסות המדינה על חשבון הציבור, שהוא למעשה הבעכ לים של הקרקע.

כדי לייצר תמריץ כלכלי לקבלנים, בניין אחד יהיה מיועד רק לחסרי דיור, והדירות בבניין השני יימכרו על פי תנאי השוק

לאורך עשרות שנים המדינה מתעכ למת מחסרי הדיור. גם המחאה החכ ברתית, שאנחנו מציינים עשור מאז הוציאה צעירים לאוהלים בשדרות רוטכ שילד בתל אביב, לא הביאה איתה את הבשורה. זוהי פצצת זמן שבסופו של יום תתפוצץ לכולנו בפרצוף.

מה המדיניות?

מהי מדיניות הדיור של מדינת ישכ ראל? לכאורה, אחרי שהצגנו בפניכם בעיה של 2.5 מיליון אזרחים חסרי דיור בבעלות, מצופה היה שנציג כיצד מדיכ נת ישראל מתמודדת עם הבעיה. אך אין לנו מה להציג.

על פי התוכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017 של המועצה הלאומית לכלכלה, יש לבנות 1.5 מיכ ליון יחידות דיור עד שנת .2040 על פי התוכנית, "ללא גידול חד בהיקפי הביכ נוי בהתחדשות עירונית, תלך ותחריף מצוקת הקרקע במרכז הארץ, דבר אשר יבוא לידי ביטוי במחירי הדיור אשר ידירו אוכלוסיות ממגורים במרכז הכלכלי של ישראל".

מה הבעיה בתוכנית הזו, אתם בוודאי שואלים. היא איננה מספקת ולמעכ שה מתעלמת מכל וכל מהענקת פתכ רון עכשווי. זוהי תוכנית צופה פני עתיד, שמתייחסת לגידול הצפוי באוכלוסייה ולמספר הזוגות הצעירים הנישאים מדי שנה ומעוניינים לעבור לדירה בבעלותם וכדומה. התחשיב של התוכ כנית מתעלם מאותם 730,000 משקי בית שהם כבר היום חסרי דיור. אם המכ דינה לא תיתן דעתה אליהם ותסייע במתן פתרון – הם ימשיכו להיות חסרי דיור גם בעתיד לבוא.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעכ צמה להמשיך להתעלם מאותה פצצה מתקתקת של 2.5 מיליון אזרחים חסרי דיור, שלא יכולים להגיע לבעלות בדיכ רה בשוק הפרטי. היא צריכה להוביל שינוי משמעותי בשיווק ותמחור הקכ רקעות להישג יד במכר, כפי שנעשה הדבר באופן חלקי ביותר לגבי דיור בהישג יד בשכירות.

מיקסום רווחים

ציינו את שנת 2008 כשנה ממנה שיכ עור הבעלות בדירות הולך ויורד. שיכ נוי במדיניות של רשות מקרקעי ישכ ראל הביאה אותנו למצב חירום, שבו יותר 730,000-מ משקי בית הינם נטולי דירה בבעלות, ואם לא תתבצע רפורכ מה משמעותית במדיניות, הם ייוותרו חסרי דירה עד לסוף ימיהם.

עד לשנות '80-ה המדיניות הקרקכ עית בישראל קידמה בעלות על דירה כחלק מהמדיניות של אספקת דיור בהישג יד, כזכות בסיסית של כל אזרח. עד אז, המחיר הסופי של הדירה מוכ שפע ממחיר הקרקע על בסיס טבכ לאות מחיר או שומות והתאמות לקונה הדירה.

עם הפיננסיאליזציה של שוק הדיור משנות ,'80-ה המדיניות הקרקעית נוכ עדה למקסם את הרווח של רשות מקכ רקעי ישראל (רמ"י) משיווק קרקעות. מחיר הקרקעות נוסק בהתמדה, בעוד שמחיר הבנייה לא השתנה באופן משכ מעותי. במילים אחרות, מחירה של הדירה ממשיך להאמיר, בעיקר בשל מדיניות שיווק הקרקעות וקביעת מחיכ רי קרקע מוגזמים ובלתי שוויוניים, המגדילים פערים בחברה במקום לצמצמם.

התוצאות של מדיניות זו הן עלייה במחירי הדירות שהפכו להשקעה, מעל 170,000 דירות לא מאוכלסות שנרככ שות על ידי משקיעים, המוכרות בשם דירות רפאים, ומנגד שכבה הולכת וגכ דלה של הומלסים, חסרי דיור בבעלות, הגרים בדיור לא תקני כהגדרתו על ידי הביטוח הלאומי, או שמשלמים יותר 40%-מ מהכנסתם על שכירות.

מאז 2014 ההון העצמי לרכישת דירה עלה בשיעור של עד 300% וממשיך לעלות בהתמדה. גם השכר במשק אינו מדביק את העלייה במחירי הדירות, וחלום הדירה הולך ומתרחק עבור רבים.

הפיכת קרקעות הציבור לכלי פיכ ננסי להגדלת והשאת רווחים למדינה

ניתן להתחיל מירושלים את הרפורמה בדיור בהישג יד בבעלות. הבירה תחילה, כמודל לכל ערי ויישובי ישראל

על חשבון אזרחיה הינה מדיניות שיש להוקיעה ולהפסיקה. מדינת ישראל לא תפסיד משינוי המדיניות. להיפך, היא תרוויח קבוצה גדולה מאד של אזרחים, שתהיה להם קורת גג מעל ראשם מכאן ולעתיד לבוא - קבוצה שלא תיפול על כתפיה של החברה בתשלומי קצבאות ובסבסוד דיור ציבורי. קבוצה שתוכל להשתמש במשאבים הפנויים לחינוך ולהשקעה בדור הבא.

מה עושים?

הפתרונות החוקיים בנמצא - אז למה לא מיישמים אותם? שלושה גורמים: מינהל התכנון במשרד הפנים, רשות מקרקעי ישראל ובנק ישראל. שלוכ שת הגופים הללו צריכים לקבל החלכ טה וליישם את החוקים המונחים על המדף. כך הם יוכלו להביא מזור לכ2.5 מיליון אזרחים 730,000-כב משקי בית. יש להם את כל מסד החוקים, העכ מדות וההחלטות המנהליות שישמשו את הבסיס החוקי ליישום הרפורמה לחסרי דיור בבעלות.

מינהל התכנון: הכנסת חוקקה שורה של חוקים שיכולים לשמש בסיס להחכ לטה תכנונית כוללנית, על ידי מינהל התכנון במשרד הפנים, לייצור דירות בהישג יד במכר.

בידי מינהל התכנון יש את כל הככ לים, ביניהם חוק התכנון והבנייה, תמ"א 35 ונוספים, לקבל את ההחכ לטה לאפשר בנייה בדיור בהישג יד במכר, על פי אותם הכללים והתנאים שנקבעו לדיור בהישג יד בשכירות. לפיהם נקבע, כי ניתן לבנות על שטכ חים ירוקים, שטחי בתי ספר, להמיר אזורי תעסוקה לדיור ועוד.

רשות מקרקעי ישראל: הקרקע מהווה את המרכיב היציב הקיים במכ דיניות הדיור הלאומית. על הקרקע אפשר לבנות על מנת ליצור "יש מאין".

הקרקע מהווה את המקור המרכזי של העושר של המדינה. היא לא צריכה להעשיר את קופת המדינה על ידי מכיכ רתה למרבה במחיר, אלא דווקא להשכ תמש בה על מנת להקטין את הפערים בחברה ואת אי השוויון.

בהתאם לחוק מקרקעי ישראל, קרקע עירונית הינה קרקע שייעודה לפי תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה למגורים או לתעסוקה. המחוכ קק קבע שקרקע עירונית לא צריכה להישמר פנויה לעתיד לבוא, אלא ייעוכ דה הוא למגורים או לתעסוקה, ולכן ניתן להעביר בעלות עליה מידי המדיכ נה לאותן מטרות שהוגדרו בחוק.

הקצאה של קרקע בפטור ממכרז יכולה להיעשות על ידי אישור מועצת רשות מקרקעי ישראל והמלצת מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים. מכיכ רת הקרקע תיעשה במחיר של שמאי המקרקעין הראשי לדיור בהישג יד לשכירות. דהיינו, בשווי השייר כאשר מחיר הדירה נקבע על בסיס נתוני השתכרות.

מחיר הדירה נקבע לחסר הדיור על בסיס נתוני השתכרות בהפחתת מחיר הבנייה והפיתוח, והשייר הוא מחיר הקכ רקע לדירה בהישג יד במכר. מחיר הקכ רקע נקבע על פי מחיר הדירה, ולא מחיר הדירה על בסיס מחיר הקרקע.

בנק ישראל: בהתאם למודל, הדיכ רה נרכשת במלוא מחיר הבנייה ועכ לות הקרקע לפי שוויה הבסיסי. תקוכ פת הפירעון תוארך 30-מ 35-ל שנה, כששיעור ההחזר החודשי של ההלוואה הבנקאית צפוי להיות .25%-30%

מאחר והחקיקה קיימת מאז שנת 1992 – חוק הלוואות לדיור – שיכול לאפשר הענקת הלוואות מכוונות, הלכ וואות עומדות לחסרי דיור, כל שיצטרך בנק ישראל הוא להתקין הסדרים פיכ ננסיים לצורך מימוש החוק.

לפי המודל, ובהסכמת רמ"י, עלות הקרקע תשולם באמצעות הלוואה עוכ מדת לפירעון 12-ל שנה (כמשכנתא שנייה), כך שמנקודת מבט בנקאית היחס בין שווי הנכס לבין ההלוואה הינו פחות .75%-מ

שמאי המקרקעין הראשי: התוכניות וההצעות העכשווית לפתרון שעולות חדשות לבקרים, לא פותרות את בעיית הדיור 2.5-ל מיליון אזרחים חסרי דיור.

פילוח שוק הדיור על סמך המצב הסוציו-אקונומי, המגזר, המיקום,

מחיר הדירה לחסרי הדיור ייקבע על בסיס נתוני השתכרות בהפחתת מחיר הבנייה והפיתוח, והשייר הוא מחיר הקרקע

העדר בעלות על דירה, העדר הון עצמי והיקף ההכנסה השוטפת של זוכ גות צעירים, עובדים חסרי דיור, משפרי דיור, שכבות עממיות וקשישים – יאפכ שר לשמאי המקרקעין הראשי לקבל את ההחלטה הכה נדרשת, להחיל את הנחייתו גם במקרה של חישוב שווי קרקע לבניית דירות בהישג יד במכר.

2019-ב פרסם השמאי הנחיה לפיה בבניית דירות בהישג יד לשכירות, שווי הקרקע נגזר משווי הדירה. משמעו של הדבר הוא שאם הדירה צריכה לעלות 600 אלף שקל, ומחיר הבנייה הינו 400 אלף שקל, הרי שעלות הקרקע תהיה השייר. כלומר, 200 אלף שקל בלבד. אותו הרציונל צריך לעבוד לשיטתנו גם במקרה של דיור בהישג יד במכר.

מכירת הקרקע על ידי רמ"י עבור דיור בהישג יד במכר תהיה בהתאם להערכת השמאי בדיור בהישג יד בשכ כירות, בדרך של פטור ממכרז. אם מספר קבלנים פנו בבקשה לרכוש את הקרקע – יינתן פטור ממכרז בהגרלה לרבים.

מצב חירום

ממשלת ישראל והעומד בראשה צריכים לקבל החלטה אמיצה. ראכ שית, להבין שדיור 2.5-ל מיליון אזרחים הוא צורך חיוני, וכי בעיית חסרי דיור בבעלות במדינת ישראל הינה בעיה חמורה שמצריכה טיפול החלטי ומהיר. טיפול חירום נמרץ למצב.

שנית, יש לקבל החלטה ערכית-חבכ רתית – להביא פתרון דיור לקבוצה גדולה של אזרחים המתפרסת בכל ערי ויישובי מדינת ישראל מכל המגזכ רים ומכל הדתות. זו לא תהיה החלטה המקדמת אינטרסים של קבוצה זו או אחרת. זו תהיה החלטה רוחבית, שתיכ גע בכל אחד ואחת מאיתנו, או בקרוכ בים לנו, או בשכנינו.

יותר מדי אנשים במדינה הזו הם נטולי דירות בבעלות, שחיים בדיור לא תקני או משתמשים במרבית ההכנסה שלהם על מנת לשלם שכר דירה, והגיכ עה העת, עכשיו ולא מחר, לתקן את המעוות.

לא, אנחנו לא מתעלמים מהמוכ רכבות הפוליטית לפיה טרם הורכ כבה ממשלה וזו הנוכחית מוגדרת כממשלת מעבר. עם תחילתם של סבבי הבחירות בשנתיים האחרוכ נות, ולאחר שמליאת הכנסת אישרה את חוק התפזרות הכנסת ,20-ה כתב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדכ לבליט, חוות דעת הנוגעת לקבלת החכ לטות על ידי ממשל מעבר.

בהתאם לאמור בה, ובהסתמך על פסקי דין משנים עברו שניתנו על ידי בית המשפט העליון העוסקים במעכ מדה ובסמכויותיה של ממשלה יוצאת ובסייגים החלים, הפעלת סמכויות מחויבת באיפוק בכל אותם עניינים שאין בהם כורח ודחיפות מיוחדת לפכ עול בהם בתקופה זו.

כמי שעוסק שנים רבות בתחום הנדל"ן, ומכיר את הנושא לפני ולפנים, בירן מדגיש שמדובר במצב חירום. בעיות סוציאליות, כלכליות ונוספות ייפתרו בקרב קבוצה של יותר 2.5-מ מיליון אזרחים, ובלבד שתהיה להם קורת גג בבעלותם.

הגיע הזמן להחליט

ממשלת ישראל עם כינונה ובישיבת הממשלה החדשה צריכה להניח על שולחנה הצעת מחליטים לפיה:

רמ"י תשחרר את הקרקעות לבניית דיור בהישג יד בפטור ממכרז בכל ערי ישראל לקבלני מקום, לרשויות המקוכ מיות ולעמותות של חסרי הדיור, בהגרכ לה אם יהיה צורך בכך.

יופעל חוק הלוואות לדיור, תשנ"ב – 1992 להענקת הלוואות מכוונות, הלכ וואות עומדות לחסרי הדיור.

מנהל התכנון ירחיב את הוראות הדיור בהישג יד בשכירות, גם לדיור בהישג יד במכר.

בנק ישראל יתקין את ההסדרים הפיכ ננסיים ויעדכן אותם למימוש חוק הלכ וואות לדיור.

התאחדות הקבלנים ובוני הארץ והרכ שות הלאומית להתחדשות עירונית

מלבד הצלת חיים לחסרי הדיור, אימוץ המודל יחיה את הענף, יסייע בהעסקת בעלי מקצועות בנייה ויביא לשגשוג

ירכזו את ארגוני הקבלנים, העמותות והרשויות המקומיות להפעלת מבצע "בניין לקבלן" לחסרי הדיור במדינת ישראל.

ירושלים תחילה

" ִּכי ִמִּציֹּון ֵּתֵצא תֹוָרה וְּדַבר ְיהוָה ִמיכ רוָּׁשִָלם" (ישעיהו ב', .)'ג הפעם אנו לא מבקשים להוציא תורה מירושלים, אלא להוציא ממנה אל הפועל את הרפורמה בדיור בהישג יד בבעלות. הבירה תחיכ לה, כמודל לכל ערי ויישובי ישראל.

ירושלים ממוקמת באשכול סוכ ציואקונומי .2 13.5%-כ מהחיים בשכ כונות הסובלות מעוני ריכוזי מתגוררים במחוז ירושלים. זהו נתון אסטרונומי שלא ניתן להתעלם ממנו. חסרי הדיור בירושלים שייכים למגזר החילוני, הדתי, החרדי, ביניהם יהודים, מוסלכ מים ונוצרים. מוכרות לנו מספר שכונות עוני, כגון, שמואל הנביא, שם שיעור חסרי הדיור גבוה מאוד.

בהתאם למחקר "על נתונייך ירושכ לים ,"2019 שערך מכון ירושלים למחכ קרי מדיניות, יותר 50%-מ מהשטחים העירוניים בערים הגדולות אינם בנויים, למעט תל אביב.

לדוגמה, באשדוד 61% שטחים פתוכ חים, בראשון לציון 60% שטחים פתוכ חים, בפתח תקווה 46% ובירושלים נתון דומה – 45% שטחים פתוחים. תל אביב חריגה ולה רק 27% שטחים עירוניים שאינם בנויים. בירושלים, ממנה מבקשים להתחיל את המודל – 53% שטחים עירוניים פתוחים, שיכוכ לים לתת מענה לכל אותם חסרי דיור בבעלות ולרבים נוספים.

"בניין לקבלן" – איך זה יעבוד? בשכ נים האחרונות רמ"י משווקת קרקעות לבנייה בגדלים של 50 דונם ומעלה. השחקנים לרכישת קרקעות בסדרי גודל אלה הם חברות הבנייה הגדולות בלבד. הקרקע נמכרת למרבה במכ חיר, שכמובן משית עלויות אלו על רוכ כשי הדירות, דבר שרק מביא למכירת הדירות במחירים גבוהים, שממשיכים לעלות.

לצד קרקעות אלו, ישנם שטחים עיכ רוניים רבים (כפי שציינו, 53% משטחי ירושלים פנויים מבנייה), שאינם עונים על הגודל של 50 דונם ויותר. שטחים אלה אולי לא כלכליים לחברות הגדוכ לות, אך בהחלט ניתן לבנות עליהם בניין אחד או שניים ולאפשר לקבלן בן המקום לבנות דיור בהישג יד במכר, ואף להרוויח מהבנייה.

המודל של עו"ד שרגא בירן, נשיא מייסד המכון לרפורמות מבניות, מתכ בסס על האפשרות לקבלנים בני ירוכ שלים וסביבותיה לאתר קרקע פנויה וליזום בעצמם פנייה לרמ"י לרכישה פרטנית בפטור ממכרז לדיור בהישג יד במכר בלבד, של קרקע לבניית בניין אחד או שניים.

המודל איננו המצאה מבית מדרש כזה או אחר, אלא מדובר באינטגרציה ומחקר עומק לגבי 80 שנות דיור במכ דינת ישראל, שבחן מה ניתן לעשות בתנאים המיוחדים של המדינה ואיך אפשר לעשות זאת בשילוב של המדיכ ניות הקרקעית, התכנונית והפיננסית של מדינת ישראל לכל המגזרים, ולבכ סס זאת על החקיקה הקיימת, באופן שניתן למימוש כאן ועכשיו.

כדי לייצר תמריץ כלכלי בקרב הקבכ לנים, ניתן יהיה להגדיר מראש שבניין אחד יהיה מיועד אך ורק לחסרי דיור בבעלות במודל של מחיר דירה בהישג יד, המורכב מעלות הבנייה ומעלות הקרקע כנגזרת מסוג הדירה. הדיכ רות בבניין השני יימכרו בהתאם לתנאי השוק, כך שהקבלן יוכל להרוויח מבניין זה, על חשבון הבניין הראשון, שלא ייצר אצלו עודפי רווח משמעותיים.

המודל, מלבד היותו מציל חיים עבור אותם חסרי דיור המשוועים לקורת גג, יסייע גם לכלכלה. אלפי קבלנים קטנים ובינוניים נדחקו במהלך השנים מתכ עשיית הבנייה למגורים בגלל שיווקי הקרקעות לחברות הגדולות. גם שנת הקורונה הכלכלית שחווינו פגעה בענף הבנייה. אימוץ המודל יחיה את הענף, יסייע בהעסקת בעלי מקצועות בנייה רבים ויביא לשגשוג.

ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, מתוך אחריות לתושבי עירו, יוכל כבר עתה ליישם את מודל הבנייה בהישג יד במכר בשיתוף עם ארגון הקבלנים בעיר, בהנחה שממשלת ישראל בעכ תיד הקרוב מאוד תפעל ליישום המוכ דל ברחבי הארץ. מירושלים תצא הבשורה.

הוקמה ממשלה חדשה בישראל, וכולנו מקווים לזכות ליציבות שלכ טונית, שתאפשר לעבוד ולפתח את הכלכלה הישראלית.

אחת המשימות הדחופות והחשובות ביותר היא לעשות סדר בענף הבניין. שני תחומים ממתינים כבר שנים לגיבוי ממשלתי: המלחמה בתאונות ומימוש תוכניות להכשרות מקצועיות לאלפי מחפשי עבודה.

אז מה צריך לעשות? המציאות מחייבת כינוס דחוף של ועדת העבודה ומימוש החלטות בדבר חלוקת האחכ ריות באתרי הבניין וחיזוק משמעותי למינהל האכיפה, שלא מתפקד כבר תקופה ארוכה.

לא מדובר רק בחיזוק קטר הצמיחה המוביל של המשק, אלא בעיקר בהצכ לת חיי אדם. חלוקת האחריות בין בעלי התפקידים באתרי הבניין היא פעוכ לה מהותית למניעת תאונות עבודה קטלניות.

ועדת העבודה חייבת לאשר את כל ההחלטות והתקנות שממתינות לאישור, ולהביא סוף סוף לשינוי המיוחל. מנהלי העבודה, התפקיד החכ שוב ביותר בענף, לא יכולים להיות אחכ ראים לכל עבירה בטיחותית. אסור להכ פיל עליהם את האחריות לכך שמפעיל מנוף עובד ללא תעודת הכשרה חוקית.

מינהל האכיפה חייב להגביר את פעולותיו על מנת להילחם בתופעת זיוף התעודות והעסקת מפעילי מנופים ללא הסמכה ובחריגה בהיקף שעות העבודה שלהם. ראש הממשלה נפתכ לי בנט, אני מצפה ממך לבצע מהפכה בסוגייה זו. לעודד את ההכשרות

אלפי מובטלים ומחפשי עבודה ממתינים לעידוד ההכשרות המקצוכ עיות. בעקבות המנהלות הכושלות פניכ תי למבקר המדינה במכתב בנוגע להכ כשרות, אך לצערי גם בנושא זה מינהל האכיפה נכשל.

הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה הקימה מערך הכשרות שרק מחכה לאישור ותקציבים. אנחנו יכולים לעכ שות מהפכה בתחום, וכל מה שאנכ חנו צריכים זה גיבוי אמיתי ומימוש תוכניות עבודה על ידי ממשלת ישכ ראל. ועדת העבודה לא התכנסה זמן רב, ולכן לא היה מי שיפקח על ביצוע ההסכמות.

חייבים להחליט על תוכנית רב שנכ תית לעידוד ישראלים בענף. הגדלת היקף ההכשרות תביא תוך שנתיים עד שלוש לגידול משמעותי במספר מנהלי העבודה.

אי אפשר להביא עובדים זרים לתפכ קיד הזה, לקצר תהליכים ולהפוך עובד זוטר למנהל עבודה. חייבים להתעשת ולאשר תוכניות ורפורמות רחבות, שיכ שפיעו על המשק הישראלי לעשורים הקרובים.

בימים הקרובים בכוונתי להוציא מכתב דחוף לשרת העבודה מירב מיכ כאלי, בדרישה לכנס מייד את ועדת העבודה של הכנסת. כולי תקווה שתוך ימים נראה את הממשלה החדשה פוכ עלת בנחישות. לא מדובר ברפורכ מות עמוקות, אלא רק ביישום תוכניות שכבר הוכנו ואושרו. עת לעשות, ויפה שעה אחת קודם.

אי אפשר להפיל על מנהלי העבודה אחריות לכל עבירה בטיחותית, למשל כשמפעיל מנוף עובד בלי תעודות

עו"ד שרגא בירן. לנצח את המצב, לא להנציח אותו

צילום: שיר קיס, ויקיפדיה שכונת הר נוף. מירושלים תצא הבשורה

צילום: שאטרסטוק העוני בירושלים חייב להיפתר