יצירה שע יקרחשיבותה הוא בעצם קיומה
"המועמדת המושלמת", ערב הסעודית 2019
תשע שנים לאחר שעשתה היסטוריה ויצרה את "וואג'דה", סרט הקולנוע הסעודי הראשון, התסריטאיתבמאית הייפא אל־מנסור חוזרת אלינו עם "המועמדת המושלמת", סרטה הרביעי באורך מלא.
בדומה לסרט הביכורים שלה, גם הפעם אל־מנסור מגישה מעשייה פמיניסטית שעוסקת במעמד האישה בערב הסעודית (ובמדינות ערב באופן כללי), וגם הפעם חשיבותה העיקרית של היצירה היא בעצם קיומה.
במרכז העלילה ניצבת רופאה שאפתנית ועצמאית בשם מרים (מילה אל־זהרני). בשוט הראשון של הסרט הגיבורה שלנו נצפית נוהגת (דבר שהיה אסור על נשים במדינה עד לאחרונה), אבל שתי דקות אחר כך, גם היא וגם אנחנו, הצופים, מקבלים תזכורת כואבת לכך שהדרך לשוויון אמיתי בין המינים עוד ארוכה.
בתחילה, גבר מבוגר שנזקק לטיפול דחוף מתחיל לצעוק על מרים ולדרוש שייגש אליו רופא ממין זכר (מובן שאף אחד מהקולגות לא מעניק לה גיבוי). בהמשך, מרים גם מגלה שהיא אינה יכולה לטוס לכנס הרפואה הגדול בדובאי שאליו תכננה להגיע, וזאת משום שאביה לא האריך את אשרת הנסיעה שלה (ומובן שלאף אחד זה לא נראה אבסורדי שאישה בוגרת עדיין צריכה אישור מאבא כדי להיות נוכחת בכנס מקצועי).
מפה לשם, תוך כדי ניסיון להשיג את האישור הדרוש, מרים מגישה מועמדות לבחירות המקומיות (כי רק כך מאפשרים לה לפגוש את הפקיד הבכיר שהיא זקוקה לעזרתו), ויחד עם אחותה הצעירה, שעובדת כצלמת חתונות, היא פוצחת בקמפיין לסלילת כביש גישה לבית החולים שבו היא עובדת. אך גם במשחק הפוליטי, כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, אישה אינה יכולה לצפות לזכות ליחס דומה לזה שזוכים לו הגברים.
"המועמדת המושלמת" אינו הרבה יותר מסרט צנוע וחביב שמשתמש בסיפור המסגרת שלו כדי לקרוא תיגר על הפטריארכיה וכדי לעודד דעתנות, התמדה, תושייה ואחווה בקרב בנות המין היפה.
עם זאת, אל־מנסור משכילה לעצב דמויות סימפטיות וסיטואציות אמינות ומעניינות, ואינה מאפשרת לעסק להידרדר למחוזות של הטפה דידקטית. בתוך כך, עלילת המשנה, שמלווה את אביה נגן העוד של מרים במהלך סיבוב הופעות ברחבי המדינה עם להקתו, מוסיפה לתמהיל אווירה מלנכולית ונוגה, קצת הומור ולא מעט מוזיקה טובה. עסקה משתלמת בסך הכל. ציון: 7