פוטין בחש - והצליח

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין רואה באיחוד האירופי כיריב, ואפילו אויב עתידי, שעשוי יום אחד לערער את המשטר שלו, בגלל המשך הצטרפות עוד ועוד מדינות ממזרח אירופה הן לאיחוד והן לברית נאט"ו.

למעשה, רוסיה פועלת זה זמן רב למנוע הצטרפויות של מדינות בשיטה פשוטה: ערעור היציבות הפנימית על ידי בדלנים שרוצים עצמאות. חוקי האיחוד לא מאפ שרים צירוף של מדינה שנמצאת בעימות על גבולותיה, ולכן שיטה זו עובדת בה צלחה במזרח אירופה )אוקראינה, למשל(.

אך במערב אירופה, רוסיה על פי החשד נקטה שיטה אחרת: השפעה על הבוחרים, ומבחינתה היא הצליחה בתוצאות המ שאל בבריטניה. פרישתה של הממלכה המאוחדת - אחת החברות המשמעותיות ביותר באיחוד האירופי - היא מתנה לרו סים, בכך שבאבחה אחת גרעה מהאיחוד האירופי את אחת המדינות שנקטו את הקו הכי אנטי רוסי באיחוד.

אך האם רוסיה היא "הארכיטקטית" של הפרישה, והיא למעשה בחשה מאחורי הקלעים כדי לזרוע פילוג ושנאה בחוד שים ובשנים שלפני ההצבעה, ואף מימנה קמפיינים דרך מועמדים רשמיים או דרך מתחזים ברשתות החברתיות?

הפרלמנט הבריטי ניסה לבדוק את הסוגיה ואף פרסם דו"ח מקיף של 55 עמודים, שחשפו עד כמה רוסיה למעשה בוחשת באופן קבע בנעשה בבריטניה, גם אם לא ברור עד כמה היתה השפעתה ישירה על משאל העם.

הדו"ח קבע שהממשלה וסוכנויות המו דיעין הבריטיות "המעיטו מהצורך לתת מענה לאיום מצד רוסיה, ועדיין לא הצ ליחו להתמודד עימו באופן מלא".

ההשפעה הרוסית על משאל העם, כך קבע הדו"ח, היתה דרך שופרי הקרמלין בטלוויזיה וברשתות החברתיות ותמיכה במועמדים המרכזיים שתמכו בפרישה, ובראשם נייג'ל פאראג', שהיה המנהיג של מפלגת העצמאות של בריטניה. למעשה, פאראג' הוא מי שהפך את רעיון משאל העם, כלי ישיר ובלתי אמצעי, למציאות. זאת, על ידי לחץ בלתי פוסק על הממשלה במשך שנים רבות.