דווקא ההכחשה האמריקנית מלמדת: עתיד הגולן פתוח
במבט ראשון, מדובר במהומה על לא מאומה. שכן הדיווח - שהופיע שלשום באתר אינטרנט זניח, ושלפיו ממשל ביידן מתעתד לבטל את ההכרה האמריקנית בריבונות הישראלית על רמת הגולן - הוכ חש עד מהרה על ידי מחלקת המ דינה. ואולם, עיון יסודי יותר בנוסח ההודעה הרשמית שפורסמה, דווקא העמיק עוד יותר את הערפל שנוצר סביב הסוגיה.
בכך שב מתהום הנשייה דפוס התנהלותו של הנשיא אובאמה, שהיה מבוסס על קישור בין מכלולים אזוריים נפרדים ויצירת זיקה הדוקה ביניהם כמנוף לקידום מדי ניותו הכוללת במזרח התי כון. בעידן אובאמה היתה זו הזיקה שיצר הממשל בין היעד של הסדר כולל במרחב הישראלי פלש תיני, לבין קידום המטרה הנשאפת לא פחות של הידוק הקשר המדיני והאסטרטגי בין וושינגטון לבין גוש המדינות הסוניות.
כעת, מדובר בזיקה בין אזורים ותחומי מדיניות אחרים, הלוא הם גזרת רמת הגולן ומישור יחסיה של ארה"ב עם איראן. באופן ספציפי,
ואף שהשבועיים הראשונים של ממשלת בנט עמדו בסימן של הפש רת שלגים וכינונם מחדש, לכאורה, של תנאי חיבה בין ארה"ב לבין יש ראל - "ההכחשה האמריקנית" בסו גיית מעמדה של רמת הגולן מצביעה על כך, שמתחת למעטפת החדשה ורוויית האמפתיה, בתוככי תבנית היחסים המיוחדים ממשיכים לבע בע איים ומוקדים של חיכוכים ומ חלוקות, המאיימים לפרוץ אל פני השטח ולהעכיר בכך את מסכת היחסים שבין בעלות הברית בעידן בנט.
ואכן, העובדה שהממשלה החדשה המשיכה )גם אם לא מבחינת הרטוריקה המ פויסת( את מדיניותה של קודמתה במישור האיראני, ולא היססה לפגוע )לכאורה( במפעל לבניית צנטריפוגות העש רה שבפאתי טהרן )כאשר השיחות אודות "הסכם וינה השני" עם טהרן נמצאות על סף סיכום( - עלולה לגרום לא רק לשיבוש תוכנית הגרעין האיראנית, אלא גם לעיכובים במו"מ בווינה. זאת, למגינת ליבו ובניגוד לשאיפותיו של הנשיא ה .46
על רקע זה, אין לשלול את האפ שרות, שחרף שאיפתם המוצהרת של שני השותפים ליחסים המיוחדים לפתוח דף חדש ושיתופי הרבה יותר בתולדות הברית - הפניית הזרקור האמריקני אל עבר זירת הגולן דווקא בעיתוי הנוכחי, לא היתה מקרית כלל ועיקר. שכן, תגובתה של מחלקת המ דינה על ההדלפה מיטיבה להמחיש עד כמה רחוקה עמדתו של הנשיא הנוכחי מזו של קודמו טראמפ, שב מארס 2019 הכיר בריבונות הישרא לית על רמת הגולן.
לכאורה, קובעת תגובה לקונית זו ש"המדיניות האמריקנית בזיקה לגולן לא השתנתה", אך ניסוח זה מטעה לחלוטין משום שעלול להש תמע ממנו גיבוי ל"החלטת ההכרה" מבית היוצר של טראמפ. למעשה, פני הדברים שונים בתכלית, והדב רים באו לידי ביטוי ברור בהצהרתו של מזכיר המדינה בלינקן מפב רואר ,2021 שהביע אמנם תמיכה בהמשך השליטה הישראלית בגולן "במצב הנוכחי", אך הצדיק אותה לנוכח האיום הביטחוני החמור הנ שקף כעת לישראל בזירה זו בעק בות פעילותה הצבאית המאתגרת של איראן ושל לווייניה. ואולם, בלינקן הבהיר עם זאת שמדובר בנסיבות זמניות בלבד, ולא בהע נקת לגיטימציה לנוכחות ישראלית קבועה בזירה.