שבט אחים ואחיות
שאלה תשובה, כאן ,11 שישי 14:30
לאן שלא תזפזפו, באיזו שעה שלא תפתחו טלוויזיה, יש סיכוי גדול שתיפלו על תוכנית כלשהי שמדגישה את הפערים העצומים שקיימים בארץ בין המגזרים השונים. אם זה בסדרות או במהדורות חדשות שבוחרות תמיד צד מסוים, או בתוכניות אולפן שלמען האיזון מעמתות אנשים משני הקצוות על מנת שיחבטו זה בזה להנאת הקהל.
הפערים הללו, כפי שהם משתקפים מצפייה מתמדת בערוצי הבש רודקאסט, כל כך עצומים, שזה לא הגיוני שאפשר לגשר עליהם איכשהו. לדוגמה, כשחושבים על ההבדלים המובנים בין עולמם של החילונים לזה של החרדים.
התוכנית השבועית החדשה של כאן ,11 "שאלה תשובה", מציגה לנו מפגש מרתק בין הפכים, שלא כולל צרחות, ויכוחים ועקיצות, אלא פשוט דוששיח אישי ועמוק על דת, יהדות ואמנות בין יוצא בשאלה לבין חוזר בתשובה.
שלשום, בפרק הבכורה, נפגשו יעל סרלין )קיבוצניקית שהפכה עם השנים לחרדית, במקביל להיותה אמנית רבשתחומית( ותמר צייטלין )מאיירת שגדלה והתחנכה בקהילת נטורי קרתא, ילדה שישה ילדים, עברה לקבוצה ברסלבית אדוקה אפילו יותר, וכיום חיה כחילונית(. שתי נשים שעשו מסלולים מקבילים אך מנוגדים, ועדיין יש ביניהן כל כך הרבה מהמשותף.
מרתק מאוד היה לשמוע את השיח המכיל שלהן, להבין את הפחדים החבויים והמשותפים, ולהשוות כיצד הסביבה והקהילה של כל אחת מהן דחפה אותן לכאורה לעשות את המעבר הקיצוני בין שני העולמות.
"שאלה תשובה" נעימה לצפייה כי לא אכפת לה מהשקפות העולם של צופיה. היא רק מבקשת להקשיב ולהיות גשר בין שני עולמות, שמשוכנעים כי התהום הפעורה ביניהם רחבה מדי. האומנם?
●●●
בשקט יחסי נפרד ביום חמישי קונאן אובריאן ממשבצת הלייטש נייט שלו אחרי 28 שנה, כשתוכנית האירוח בהנחייתו, "קונאן", ששודרה ברשת הכבלים האמריקנית ,TBS ירדה מהמרקע.
היו ימים שבהם קונאן נחשב לדבר הכי חתרני בטלוויזיה. הוא היה פרוע, מקורי, שנון, נמוך ושונה כל כך מהבומרים עם החליש פות שהשתלטו על השעות המרכזיות. ג'יי לנו ושות'.
אבל השנים חולפות, בטח כשאתה תקוע בערוץ נידח עם רייטינג מזערי, וקונאן איבד את הרלוונטיות. למעשה, כל תוכניות הלייטש נייט המסורתיות בארה"ב איבדו בעשור האחרון מהרלוונטיות שלהן. הפורמט המיושן של מונולוג, מערכון ומפורסמים שמתש רווחים על כורסה ומשחררים כפתור בחולצה, לא מדבר אל הדור הצעיר, ולא מתאים לתקופה שבה צורכים תכנים דרך VOD ואפליקציות.
כתוצאה מכך התוכניות המובילות של קימל, פאלון, קמרון והאחרים משקיעות היום את כל מאמציהן על מנת לייצר תכנים ויראליים, שימשכו באזז וצפיות דרך רשתות חברתיות. זה מחזיק אותן עם הראש מעל המים, אבל זה לא יעזור להן בטווח הרחוק כדי לשמור בחיים את הפורמט הנדוש. קונאן אף פעם לא הצליח לעשות את זה ויראלי, ולכן התאדה.
באיחור של כמה שנים ואחרי שהרייטינג שלו קבע שיאים שליליים, קונאן הפנים זאת, הרים ידיים ונפרד ממעריציו בסדרת תוכניות צנועה ונוסטלגית. כי למרות ההצלחה, ועל אף הקריירה הארוכה והמכובדת, אובריאן ייזכר כאחד ממגישי הלייטשנייט הכי מופרעים ומיוחדים שהיו, אך גם כמי שחצי קריירה נלחם כדי שייתנו לו לעשות שטויות על המסך, וכשכבר זכה לחופש אמנותי - היה עייף מכדי להיות קונאן שכולם חשבו שהוא יכול להיות.