עוגה בלובי עוגב באולם

מה שהיה בית הבראה הסתדרותי בסיקסטיז, הוא היום מלון אומנות והופעות "אלמא" בזכרון יעקב ● "היה פער אדיר בין היצירות במיליונים לבין החדרים", מתארים המשקיעים

אלמא, מלון ומרכז לא מנויות בזכרון יעקב, עבר בשנת הקורונה שיפוץ יסודי. עוד אחד מני רבים בעשור האחרון. הפרט היבש הזה הוא רק חוליה בשרשרת ההיסטו ריה הארוכה מאוד של המקום, שהחלה אי שם בסיקסטיז העליזות כבית הב ראה אפרורי וסאחי למראה. ב 2020 עברו המתחם והמבנה תהליך שכלל גם שיקום תדמיתי, סיזיפי ומתמשך בהשקעה של מיליונים. צריך להיות עם ביצים או מהמר כפייתי, כדי לע שות את מה שעשו היזמים שרכשו אותו. בינתיים, לטענתם, העסק עובד, טפו טפו.

הציון בבוקינג היה נמוך

כיום יש לאלמא מעטפת, קונס פט המשלב נופש ותרבות רב תחו מית - עם אולם הופעות שכבר ראה כמה אמנים בחייו הקצרים יחסית, ו 100 דונם מעל מדרונות חורש טבעי על רכס הכרמל. המקום מציע אירוח מלונאי עם פעילות אמ נותית בתחומי המוזיקה, האמ נות הפלסטית והבמה. בכל קרן זווית מתנוססת יצירת אמנות.

משנות ה 60 שימש המתחם רחב הידיים בית הבראה של קרן הפנסיה מבטחים. ההסתדרות חייבה את המ עסיקים לשלוח את העובדים לנופש אחת לשנה לבית הבראה, בעידן אחר שבו כולם היו צנועים וטובים.

בתחילת המילניום יועד המבנה להריסה, והוחלט להקים תחתיו בתי מגורים של חברת רסקו בבעלות שלמה אייזנברג. לילי אלשטיין, אל מנתו של יואל משה אלשטיין, נכנסה לתמונה. רגע לפני שעסקת הנדל"ן

נסגרה היא החליטה להעלות את ההצעה, לאחר שתושבי האזור ביק שו שתציל את המקום ממיזם הבנייה.

אלשטיין, שעסקה רוב חייה בקי דום אמנות, השקיעה לפי הערכות שונות 400 מיליון שקלים מהונה במקום. המלון המרשים זיכה את מתכננו, יעקב רכטר, בפרס ישראל.

באולם המופעים נערכות הופעות לא רק לאורחי המלון. במקום הותקן עוגב בעבודת יד בעל 1,414 אבובים, שרק עלות בנייתו היתה 420 אלף יורו. בועז שרעבי, הג'ירפות, יהורם גאון, אביב גפן, ריקי גל ויוני רכטר הם חלק מהפסקול. בצד ההיכל - אולם הקיוב, חלל קטן יותר בן 150 מקומות. ברקע: התערוכה "הליכה בקו ישר", מתוך אוסף גלריה גבעון בתל אביב.

המלון מנוהל מינואר אשתקד על ידי חברת "כרם מלונות" מקבוצת גורדוניה, שהוקמה על ידי גדי פרי בר, אפרים קרמר ומשקיעים נוספים. פריבר מצר על כך שהקורונה תקעה להם את הרמונט. "לפני חמש שנים החלטנו להתמחות בתחום הפרי מיום ולפתוח מלונות יוקרה, וקיבלנו לניהול את מלון אלמא", הוא משחזר, "לצערי, אחרי חודשיים שבהם הת

חלנו בתוכניות של השיפוץ, נכנסנו לתקופת הקורונה".

אבל זו היתה הבעיה הקטנה. "היתה פה בעיה של פער רציני בין האיכות והיופי של השטחים הציבוריים, לבין מה שקורה בחדרים שהיו פשוטים מדי למראה, בטח ובטח לקהל הישראלי. האורחים ציפו שאחרי שהם רואים פריטי אמנות בשווי מיליוני שקלים כאן בחוץ וארכיטקטורה אינסופית, יקבלו חדרים שמשקפים פחות או יותר את הרמה". בכל זאת, בית הבראה לשעבר. "מובן שלא עשינו את זה חדש, אבל הכנסנו נופך קצת יותר צעיר. מכיוון שזה מלון ישן במקור, שחודש ושופץ בעשר השנים האחרונות ונפתח לפני חמש שנים, הוא גם סבל מכל מיני בעיות שפגעו לו בתדמית. קיבלנו את המלון עם ציון נמוך בבוקינג והעלינו אותו לסֶפרות אחרות לגמרי. האולם האקוסטי שלנו זכה להיות החמישי הטוב בעולם. בהתחלה הוא הופעל על ידי המלון. חברנו לזאפה ונתנו להם את האולם למופעים אקוסטיים. אצ לנו המזגנים מתחת לכיסאות כדי לא להפריע לכינורות עם מזגן מהתקרה".

ועדיין, קשה לשנות ביום אחד די מוי של מלון לקשישים - לא משנה כמה כסף תשקיעו.

"נכון, המלון נתפס בעבר כמתאים לאוכלוסייה מבוגרת מאוד, כי הלכו פה על האמנות לאורך כל הדרך. הכ וונה שלנו היא להנגיש אותו לקהל הרבה יותר צעיר, שלא מחפש את המ לונאות של אילת וים המלח".

מאיר אלימלך, המנכ"ל, החל לפני 37 שנים בבית ההבראה ההוא - כמל צר. "יש תפוסות מלאות מאז היציאה מהקורונה", הוא מבסוט, "עלינו על גל ממש טוב".

צילום:איתי סיקולסקי אולם המופעים באלמא

צילום: איתי סיקולסקי מלון אלמא. האדריכלות ההסתדרותית נותרה

צילום: רן בירן פסל במלון

מאיר אלימלך וגדי פריבר