האם הליכוד יישאר נאמן ל"עקרונותיו"?
הוראת שעה. כיוון שאיני מוכן לחשוד בכל חברי הכנסת של הליכוד בחוסר פטריוטיזם, אני סבור כי הם מבינים ש"הוראת השעה" הנצחית לחוק האזרחות, המאפשרת למנוע איחוד משפחות בין פלשתינים אזרחי ישראל לבין פלשתינים מחוץ למדינה, אינה הכרח ביטחוני.
אני מאמין שלפחות חלקם מבינים מהו הנזק הנגרם לישראל וליהודים בעולם כתוצאה מחוקים מן הסוג הזה, המציגים את ישראל כמדינה האדישה לסבלם של אנשים ללא מעמד חוקי, החיים בתוכנו כמעט ללא זכויות. אני מניח שהם יודעים כי יש המנצלים את החוק לרעה, ויש גם מי שנכנסו לישראל באמצעותו כדי לחבל, אבל סגירת שערים הרמטית היא מעשה לא יהודי ולא חכם.
עכשיו, כשהתיקון כבר איננו תקף, צריך לשוב לבדיקות הפרטניות, לבחון כל בקשה לגופה, לחקור היטב אם אין מדובר בנישואים פיקטיו ביים או בניסיון אחר לנצל את החוק לצרכים שאינם איחוד משפחות.
הצבעת הימין כנגד הארכת התיקון, חשפה את ערוותנו אל מול העולם: גם אם כשחוקק החוק, על רקע אלימות האינתיפאדה השנייה, נעשה הדבר מחשש לטרור באמצעות תירוץ של איחוד משפחות - הרי בחלוף השנים נותרה מטרתו העיקרית להפלות לרעה פלשתינים. אבל מי שמבקש לאזרח את 350 אלף ערביי מזרח ירושלים, ומדבר על "ירוו שלים מאוחדת", לא ישכנע איש כי במניעת תושבות זמנית או קבועה הוא פותר את הבעיה הדמוגרפית.
אני מקווה מאוד שחברי הכנסת של הליכוד, ונתניהו בראשם, יעמו דו על עקרונותיהם, ויצביעו כנגד ההארכה הבלתי מוצדקת של החוק גם כאשר תביא שרת הפנים את הנושא בפעם הבאה למליאת הכנסת.
מלון פארק .2 ממשלת הליכוד הלאומי בראשות לוי אשכול לא גמרה בדעתה מה יהיה פתרון הקבע, אבל רובה הגדול תמך בחלוקת הארץ בהשארת חלק מן הגדה המערבית וירושלים בידי ישראל, ובהו חזרת יתר השטח לירדן, בעיקר מן החשש שאם לא ייעשה כך, יהפכו היהודים למיעוט בשטח שבו הם שולטים. אנשי ימין שלא חששו ממצב שבו מיעוט שולט ברוב, ניסו לכפות על הממשלה עובדות בשטח. כך היה זה אליקים העצני ששכנע את משה לוינגר וחבריו להזמין חדרים במלון פארק בחברון, בפסח ,1968 ולקבוע יתד בעיר האבות, במסווה של תיירים שוויצרים.
הממשלה ניסתה לשכנע את "התיירים השוויצרים" חיים דרוקמן, משה שמיר ואחרים, לעזוב בשקט, אך ללא הועיל. השר יגאל אלון היה זה שעיצב את ה"פשרה": ה"שוויצרים" יתפנו, ובסמוך לחברון יקום יישוב חדש שייקרא "קריית ארבע", שמה המקראי האחר של חברון. בסוף הפכה קריית ארבע לעיר, אבל גם בחברון הוקמה שכונה יהודית, שגרמה לשיו תוק השכונות הערביות והפכה כר פורה לעימותים בין יהודים וערבים.
זוהי פשרת אביתר: היישוב אינו חוקי משום בחינה, לא ישראלית ולא בינלאומית. מי שהתנחלו בו כפו על הממשלה "מתווה": הפולשים יעזו בו, חיילי צה"ל יחליפו אותם, הבתים שנבנו לא ייהרסו, ואולי תקום שם ישיבה, ואולי יחזרו הפולשים. זה הישראבלוף של מלון פארק.
ירצו - יקראו. בכירים מאוד ששוחחו לאחרונה עם רה"מ בנט, לא הצליחו לשמוע ממנו דבר ברור באשר למדינה הפלשתינית. אמרתי להם שאתפלא מאוד אם אחרי ברק, נתניהו, שרון ואולמרט, יהיה בנט רה"מ הראשון במילניום השלישי שישלול הקמת מדינה פלשתינית. הפתרון הסביר מבחינתו הוא לחזור על ה"ישראבלוף" של נתניהו מול תומכיו מימין: אם הפלשתינים ירצו לקרוא לישות המפורזת שלהם "מדינה", שיקראו...