הדרך להיתר במספרים
(פרויקט לדוגמה - התחדשות עירונית עם 370 יח"ד)
דו"ח מבקר המדינה, שבדק את תפקוד מינהל התכנון בכל הקי שור להליכי רישוי נדל"ן של המינהל ושל הרשויות המקומיות, מצא כשי לים רבים בתהליך הוצאת היתרי הבי נייה. גולת הכותרת: משך הזמן הארוך להוצאת היתר - 319 יום בממוצע ביי שראל, לעומת 114 במדינות אחרות.
המבקר מצא כי רוב היתרי הבי נייה 2020-ב )63%( אושרו במסלול המלא הרגיל, 35%-כ במסלול הקלות 2%-ו נוספים במסלול מקוצר. שליש מההיתרים )2,126( אושרו לאחר יותר 360-מ יום. במסלול ההקלות התקבלו היתרים לאחר 407 יום בממוצע, במי סלול המלא 276 יום ובמסלול המקוי צר 144 יום.
לדברי יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה, המתמחה בניהול הליי כי רישוי וסטטוטוריקה, המציאות קשה עוד יותר. "הממוצע לא מפריד בין הסוגים השונים של היתרי הבנייה, שנעים בין הקמת שכונת מגורים עם מאות יחידות דיור לבין היתר להזזת חלון. אין סטטיסטיקה לגבי היתרים שלא התקבלו. סביר להניח שכמעט כל הבקשות להיתר לוקחות בפועל 500 עד 600 יום".
דו"ח המבקר קבע כי כוח האדם בוועדות התכנון והבנייה המקומיות תואם את התקנים. האם ניתן להי סיק מכך שהבעיה לא נעוצה בחוסר בעבודים מיומנים? צ'ודנר: "הבדיי קה הייתה צריכה לבחון את העומס ביחס לכמות הבקשות. אם מסתכלים על הוועדות באזורי הביקוש, שבהן יש אלפי בקשות להיתר, ייתכן שהעומס הנוצר בהן לא תואם את התקנים ואחי ראי לחלק גדול מהעיכובים".
המבקר מתח ביקורת גם על רשות מקרקעי ישראל וחלקה בעיכוב התהי ליך. צ'ודנר מסביר: "רמ"י איננה גוף רישוי, אלא גורם קנייני-מקצועי. אין זה מתפקידה להיכנס לשיקולי תכנון. בפועל הרשות מתערבת וגורמת לסי רבול רב. זה אבסורד שהבעלים של הקרקע, שאמור לרצות לקדם ככל האפשר את פיתוחה כך שייווצרו הכני סות למדינה, מהווה גורם מעכב בשל חוסר יעילות ובירוקרטיה".
לטענת מבקר המדינה, מינהל התי כנון לא תיפקד כראוי בכל הנוגע לאישור תוכניות בנייה. נמצא כי מעי רכת רישוי זמין, שנועדה לקצר את משך הזמן לקבלת היתר, אינה מותאי מת במלואה לצרכי הוועדות המקוי מיות ולמערכות המחשב של הוועדות. העבודה הכפולה גורמת להוצאות עוי דפות על כוח אדם, מקשה על ניהול התהליכים ויוצרת פתח לטעויות.
יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה: "סביר להניח שכמעט כל הבקשות להיתר לוקחות בפועל 500 עד 600 יום"