ממה מפחד מנסור עבאס?
השבוע, בזמן שהקואליציה נאבקה על קיומה וההצבעות עברו על חודו של קול, קיבלנו עוד הוכחה למאבק הכוחות והשנאה בפוליטיקה הערבית, שהוא קשה וחמור יותר מאשר בפוליטיקה הישראלית הכללית.
האולטימטום הראשון שהציבה רע"מ לקואליציה, היה בעקבות הדיווחים על הפגישות שקיימו אנשי הקואליציה עם הרשימה המשותפת במטרה לקבל מהם רשת ביטחון, במיוחד בהעברת התקציב. מבחינת רע"מ, הדבר יכול לפגוע בה רבות בקרב הציבור הערבי. זאת, היות שהיא טרם השיגה כל הישג משמעותי, וסיכום בין הקואליציה לבין המשותפת על קידום נושאים ערביים עלול להוכיח לציבור הערבי כי דרכה של רע"מ שגויה, וכי דווקא מי שנמצא באופוזיציה ואינו מחויב לממשלה יכול לקבל את מבוקשו. האולטימטום השני היה להעביר החלטה בממשלה באופן מיידי, להעברת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב למשרד הרווחה. גם בקשה זו התקבלה ואושרה בממשלה במשאל טלפוני בתוך שעות ספורות.
ברע"מ רואים את עצמם, במידה רבה של צדק, כמי שהכתירו את הממשלה הזו, ובלעדיהם לא היתה קמה ממשלה. לכן הם ניסו השבוע לעשות שרירים, ושני חבריה נשלחו להתראיין בתקשורת; הראשון - וואליד טאהא, שהודיע על האולטימטום שהציבו לממשלה, והשני - מאזן גנאיים, שהודיע באופן חד משמעי שאם הממשלה תתקוף בעזה היא תיפול.
יותר קל לאנשי רע"מ, ואולי למנסור עבאס באופן אישי, לשתף פעולה בעבודה הפרלמנטרית עם כל סיעות הימין, מאשר לשתף פעולה עם הרשימה המשותפת. במיוחד עם יושב הראש שלה, ח"כ איימן עודה, שהמחלוקת ביניהם הפכה לשנאה ולטינה אישית.
המאבק בין השניים, שהגיע לשפל חסר תקדים בביקורת ההדדית הנוקבת, נמשך גם בכנסת. מצד אחד, ח"כ מנסור עבאס מתאמץ רבות כדי להוכיח שהוא מנהיג פוליטיקה אחרת ויכול להשתלב. ומנגד, ח"כ איימן עודה מתאמץ להוכיח שכניסתו של עבאס לקואליציה הופכת אותו לעלה תאנה לממשלה ימנית, שממשיכה לדעתו במדיניות האפליה כלפי האזרחים הערבים בישראל.
העבודה הפרלמנטרית היא מאבק יומיומי מתמשך, וכל שבוע הממשלה תיתקל בקשיים רבים. למזלה של הרשימה המשותפת, היא לא חלק מבלוק האופוזיציה, וניתן להיעזר בה. מנגד, נראה שרע"מ עלולה להפיל את הממשלה אם שיתוף הפעולה עם המשותפת יהיה עמוק מדי.
האופוזיציה לא תרשה לעצמה להפיל את הממשלה במידה שיהיה עימות כלשהו עם חמאס או חיזבאללה, ובנושא הביטחוני היא מספקת רשת ביטחון לממשלה. עם זאת, המשותפת לא תחבור לאופוזיציה כדי להפיל את הממשלה ולמעשה להמליך מועמד אחר ממנה.
המצב מחייב בחינה מחודשת של השיטה בישראל. לא ייתכן שכל חבר כנסת שנעלב, או רוצה תקציב למועדון שחמט, יכול להפיל את הממשלה.