"לא האמנו למשמע אוזנינו: הפיכה בטורקיה?"
הטלפון צלצל, חברתי על הקו סיפרה בחרדה: "אני שומעת מטוסים, אנחנו מתחבאים מתחת למיטה" ● במשפחתי הניחו שמדובר בקונספירציה, עד שבטוויטר פורסם תיעוד של חיילים, שוטרים ואזרחים שנלחמים אלו באלו ● בטסי פנסו, אזרחית טורקייה, חוזרת בטור מיוחד ל"ישראל היום" לימי הכא
לפני חמש שנים התרחש ניסיון ההפיכה בטורקיה. הוא אירע דווקא בזמן שאירחנו מדריכים מישראל ומארה"ב לסעודת שבת.
הם פעלו בעיקר באי בויוקאדה משום שרוב היהודים עוברים בתקופת הקיץ לאיים בים מרמרה, כדי להימלט מההמולה העירונית.
הטלפון שלי צלצל כמה פעמים בעת סעודת השבת עם האורחים שלנו, עד שהחלטתי לענות. אלו היו שניים מחבריי הטובים. "האם את בסדר?" שאלה אותי אחת מהם. היא הסבירה כי גשר הבוספורוס סגור ואי אפשר לנוע מהצד האירופי של איסטנבול לצד האסיאתי. "סיכוי גדול שמדובר בהפיכה", היא הסבירה.
"מטוסים ירו על אזרחים"
חזרתי על דבריה בשולחן הסעודה, והוריי, שחוו את ההפיכה בשנת ,1980 וסבי וסבתי, שעברו גם את ההפיכה ,1960־ב לא האמינו למה שהם ראו בתור תיאוריית קונספירציה. דקות אחדות חלפו ואחת מחברותינו התקשרה. היא נשמעה מפוחדת, אפילו חרדתית. "אני שומעת קולות של מטוסים", סיפרה, "אנחנו מתחבאים מתחת למיטות שלנו". החלטנו לבדוק בטוויטר, שהשימוש בו נאסר לרוב בזמן קיום של מחאה או מצעד. במקרה הזה, הטוויטר היה פתוח והתמונות תיעדו חיילים, שוטרים ואפילו אזרחים שנלחמים אלו באלו בכלי נשק. הם הרגו אלה את אלה, פשוטו כמשמעו. בניין הפרלמנט הופצץ, ומטוסים ירו לעבר אזרחים חפים מפשע. למזלנו, אנחנו היינו רחוקים יחסית מכל הכאוס.
בין תפילות לצפירות
לאחר ארוחת הערב החלטנו ללכת לנמל של האי, מקום שבו המסעדות, הבנקים והשווקים ממוקמים זה לצד זה. אלו שעברו את הפיכת 1980 רצו ללכת לשוק במטרה לקנות את כל המצרכים שיש. מעבר לכך, הם ניגשו לכספומטים כדי למשוך את כל הכסף שהם רק יכולים - מה שיצר תורים ארוכים במיוחד. מהבחינה הזו, הנוכחות באי היתה בעייתית, שהרי אין כספומטים רבים. כשהגענו - כבר לא נותר כסף למשוך מהם.
בשלב זה, בחרנו ללכת לפגוש חברים בבית קפה שהוקם במלון ההיסטורי "ספלנדיד". לאחר כמה דקות במקום גילינו חדשות יוצאות דופן: ניסיון ההפיכה תוכנן מהמלון הספציפי שבו צפינו במהדורות החדשות.
בעקבות המידע, הבנו מהר מאוד שכדאי לנו לעזוב את בית הקפה, אם אנחנו לא מעוניינים ששמותינו יתנוססו בערוצי הטלוויזיה למחרת.
זה היה היום הראשון שבו שמענו מהמסגדים את התפילה שנקראת "סלה". את התפילה הזו שמענו בזמן לא שגרתי לתפילות, והיא נוגנה שוב ושוב. בד בבד, כבאיות נסעו ברחבי האי והשמיעו צפירות בלתי פוסקות. התקשיתי להפנים את המתרחש באותו שלב: האם מדובר בהפיכה אמיתית? האם היא הצליחה או סוכלה?
ה"ניקיון" של ממשל ארדואן
רק בשבוע לאחר מכן התחלנו להבין את מה שהתרחש. מצב חירום הוכרז, ואזרחים אף חששו כי עומדים להודיע על עוצר. בסופו של דבר, לא חווינו עוצר לילי עד לימי הקורונה. עם זאת, באמצעות הכוח המוחזק בידיה, הממשלה חוקקה אינספור חוקים והכריזה מלחמה על הארגון של פתהוללה גולן (FETÖ) - ארגון הטרור שהואשם בתכנון ניסיון ההפיכה. בה בעת, כל מי שהשתייך בדרך כלשהי לארגון הזה, בין שהוא מאוניברסיטאות ובין שהוא ממשרדי ממשל, נורה. זו היתה הסנונית הראשונה להחרמת הנכסים ולמעצר של אותם האנשים.
מניסיון ההפיכה ,2016־ב ממשל ארדואן יצא חזק יותר מאי פעם. הם "ניקו" את הצוותים מאויבים מבית ומצאו לעצמם סיבה "מוצדקת" להקים קרן שתרכז את כל הנכסים המוחרמים בידיהם.
חיילים, שוטרים ואפילו אזרחים תועדו בטוויטר נלחמים אלו באלו בכלי נשק. בניין הפרלמנט הופצץ, ומטוסים ירו על אזרחים