מה התופעה שלך?

האם תופעות לוואי של חולשה, עייפות וכאבים מעידות על מערכת חיסונית חזקה יותר? בדקנו

בעוד יותר ויותר אנשים מתחסנים, ממשיך חוסר המידע על אודות תופעות הלוואי לבלבל וליצור שמו עות, שרובן אינן נכונות. האם המערכת החיסונית של אלה שפיתחו תופעות לוואי חזקה יותר מאשר אלה שגופם הגיב פחות בחומרה לחיסון, מה שאולי יכול להוכיח שהמערכת שלהם לא מצ ליחה להיאבק בגוף זר שנכנס לגוף?

"יש כמה רמות של תגובות לחי סון", אומר ד"ר דוד דביר, ראש אגף רפואה ראשונית במאוחדת וחבר בווע דה המייעצת לצט"מ )צוות טיפול במ גיפות(, ומרגיע: "כאבי ראש, עייפות, כאבים במקום, אלו התגובות המיידיות של מערכת החיסון. כך הגוף מגיב בכ ניסה של גוף זר למערכת".

יש קשר בין רמות הנוגדנים שמ

פתחים לתופעות הלוואי?

"אין קורלציה בין התחושות לפי תוח נוגדנים נגד הווירוס. כ 60%-50% חשים בתופעות הלוואי, אבל כ 90% מפתחים הגנה נגד הווירוס. לא נמצא שאנשים שפיתחו תגובות חזקות מו גנים יותר".

ומה לגבי קשר בין תופעות לוואי למערכת חיסונית חזקה יותר?

"בספרות הרפואית לא מופיעה קור לציה בין תגובה מיידית לרמת החיסון. בחלק מהניסויים שבהם אנשים קיבלו גם חיסוני פלצבו, כרבע מהם פיתחו כאבי ראש. זהו גם מרכיב נפשי - איך האדם תופס את החיסון, אם הוא מצפה שיהיו תופעות לוואי. הרבה מהתופעות שקורות יכלו לקרות גם באופן רגיל, אבל מכיוון שהציבור חוסן הוא מייחס את התגובה לחיסון עצמו, וזו הטייה שרואים בנוגע לחיסונים באופן כללי אליו". ייחוס של תופעות שקורות בסמוך לחיסון ומיוחסות

לפי ד"ר דביר, הסיבות לתופעות הרווחות המדווחות, כמו חולשה וכאבי ראש, אינן ידועות עדיין. בנוגע לדל קת שריר הלב )מיוקרדיטיס(, הדעות חלוקות. "יש כל מיני תיאוריות בנושא, אבל יש לציין שהווירוס עצמו גורם לשיעורים גבוהים יותר של מיוקרדיטיס מאשר החיסון. אחת התיאוריות היא שזו תגובה חזקה של מערכת החיסון".

יש בכלל אפשרות להעריך חוזק של מערכת חיסון?

"כשחשפו סטודנטים לנגיף השפעת, הראו שאלה שלא ישנו או שהיו בלחץ גבוה יותר היו יותר פגיעים להידבקות. מלבד זאת, יש פרמטרים מעבדתיים שבודקים את המערכת החיסונית או את המרכיבים שלה. כשיש ירידה במ ערכת החיסון, רואים את זה מייד. אנ שים חוטפים הרבה מחלות ויראליות או זיהומיות. זה לא שמישהו מסתובב עם מערכת חיסונית חלשה ולא מודע לזה. אלה אנשים שמגיעים לבירורים בגלל אירועים חוזרים ונשנים של מחלות זיהומיות, ומה שמשפיע על המערכת הם דברים בנאליים: לחץ, תזונה, שינה. אגב, אנחנו גם לא רוצים מערכת חיסון חזקה מדי, כי היא יכולה לגרום למחלות אוטואימוניות".

בקרוב חיסוני MRNA יופיעו בהק שרים נוספים, וזאת הודות לידע הרב שהצטבר לגביהם בתקופה האחרונה. "אין ספק שייסלל פתח לחיסונים אח רים מהסוג הזה. בודקים את הטכנולו גיה הזו להרבה מאוד שימושים מעבר לחיסונים - לטיפולים במחלות אונ קולוגיות, למשל. היעילות שלהם היא שהחומר נשאר מעט מאוד זמן בגוף - נכנס, עושה את הפעולה שלו, ואז מת פרק. הטכנולוגיה הזו לא חדשה, אבל היא קיבלה בוסט רציני בעקבות הצו רך המאוד גדול בחיסון מהיר. עכשיו, למשל, אנחנו יודעים שמרווח של שלו שה שבועות בין מנה למנה הוא קטן מדי, וחלק ממומחי החיסונים טוענים שיכול להיות שאחרי מנה שלישית לא נצטרך עוד חיסון בטווח הקרוב, כך שלא ברור אם אנחנו הולכים למצב של חיסון מדי חצי שנה או שהמנה השלישית תיתן מרווח גדול יותר".

"מדובר גם במרכיב נפשי". ד"ר דביר