אמריקה נכנעה גם לבשאר

לבשאר אל אסד היו סיבות טובות לחגוג בסוף השבוע את יום הולדתו, החל ב 11 בספטמבר. אחרי שהרימו ידיים באפגניסטן ונסוגו ממנה שני עשורים לאחר פי גועי התאומים, הניפו האמריקנים גם דגל לבן בסוריה, מותירים אותה בידי בשאר ושותפיו.

אמנם, עליית הטליבאן לשלטון וחידוש פיגועי דאעש אינם בשורה טובה לנשיא סוריה, שהרי הדבר עשוי לתת עידוד והשראה לקבוצות האסלאמיות שעודן לוחמות בו, אבל על כך מפצה ההשפלה שספגו האמריקנים, שלמרות הפיאסקו האפגני, לא איבדו את הנחישות לסגת, לקפל את הדגל ו"לרקוד עם האויב".

בצל המשבר הכלכלי העמוק שאליו נקלעה לבנון, ונוכח המחסור המחריף בנפט ובגז המשבש את החיים במדינה, יזם נסראללה יחד עם בעלי בריתו בטהרן מהלך מבריק של יחסי ציבור. האיראנים, בתיווכו של חיזבאללה, ישלחו נפט ללבנון. בכך יוכיחו לכולם מי באמת מתגייס לסייע ללבנון בשעת צרה, יסייעו לחי זבאללה וגם יזכו לדריסת רגל נוספת במרחב שמצפון לישראל. נסראללה אף טרח לאיים, ודומה כי הדברים נפלו על אוזניים קשובות וגם קצת מבוהלות בישראל, כי אם זו תפגע בספינות האיראניות, הוא יראה בכך משום פגיעה באדמה לבנונית - ויגיב בהתאם.

לכן, בשבועות האחרונים רקחו האמריקנים עסקה, שנועדה לסייע לבעלי בריתם בלבנון להיחלץ ממלכודת הדבש שהניח בפניהם מנהיג חיזבאללה. במקום לגלות נחישות ומנהיגות ולעצור בעד איראן, בחרו האמריקנים בדרך פתלתלה שהובילה אותם היישר לזרועותיו של בשאר. הם הציעו כי ירדן ומצרים יעבירו גז ללבנון וגם יחברו אותה לרשת החשמל שלהן. בכך יקלו את המצוקה השוררת בה, ובעיקר יאפשרו לממשלת לבנון לדחות את הצעת הסיוע מאיראן. הפוליטיקאים הל בנונים - מושחתים וחסרי תועלת, אבל מודעים לנזק שסנקציות אמריקניות עלולות לגרום לעסקיהם - קפצו על ההצעה כמוצאי שלל רב.

הבעיה היא שהדרך ממצרים וירדן ללבנון עוברת דרך סוריה, וכדי לסכם עסקה שכזו צריך את ברכתו של בשאר. זו ניתנה בשמחה, בתמורה להבהרות מארה"ב ששוב אין וושינגטון שוללת את המשך שלטונו בסוריה, ושבכוונתה בכלל להסיג את כל הכוחות האמריקניים מן המדינה בהקדם. ובכך, אגב, לזנוח את בעלי הברית הכורדים בצפון המדינה, שסייעו בידם במאבק בדא עש, ולהפקירם לידי המשטר הסורי. האמריקנים כנראה נחושים להוכיח שאין להם ידידים, אלא רק אינטרסים - וכשאלו גוברים, הלכה הידידות.

וכך יכול בשאר אל אסד לחגוג יום הולדת שמח. לא רק ששרד על כיסאו לאחר מלחמה עקובה מדם שבה טבח מאות אלפים ממתנגדיו, חלקם בגז, אלא שאפילו האמריקנים מכירים בניצחונו ומוכנים לשוב "ולעשות איתו עסקים" כבעבר. בוושינגטון ובישראל מקווים אולי שבשאר של אחרי המלחמה הוא בשאר "חדש", קשוב וזהיר יותר, שיהיה מוכן לעסקאות מופרכות - תמיכה אמריקנית תמורת סילוקה של איראן מסוריה. אלא שתקוות כאלו עתידות להתנפץ כבעבר אל קרקע המציאות. ובינתיים, עד שהגז והחשמל יתחילו לזרום מירדן וממצרים, הודיעו בדמשק על נכונותה של סוריה לסייע לאיראן להעביר דרך שטחה את הנפט ללבנון. אחרי הכל, למה לא לרקוד בכמה חתונות אם אפשר?

בשאר אל אסד חגג יום הולדת שמח: אחרי ששרד על כיסאו אף שטבח מאות אלפים, אפילו האמריקנים מכירים בניצחונו ומוכנים לעשות איתו עסקים כבעבר