ההבדל הוא בניהול - הדרבי הירושלמי חוזר
12ירושלים. שנים לא פשוטות עברו על אוהדי הפועל
יותר משני עשורים טיילה לה הקבוצה בליגות הנמוכות, התפצלה, חוברה לה יח דיו ובעונה שעברה הגשימה את החלום הגדול של אוהדיה, אלו שעם הרבה אמונה הצליחו להציל את הקבוצה מבעלים שאיבד בה עניין - וחזרה לליגת העל. מהצד השני של העיר, גם בית"ר ידעה עליות ומורדות, אבל אצלה העליות הסתיימו באליפויות והירידות בחילופי בעלים, באוהדים קיצוניים שקרעו אותה מבפנים ובפלייאוף תחתון.
הפועל עשתה מסע ארוך מליגה ג' עד לליגת העל. היא נשלטת ע"י האוהדים ומנוהלת מקצועית ע"י שחקן העבר שלה, שי אהרון, שהשתפר תוך כדי תנו עה ובנה מערכת לתפארת. אחת ההחלטות הטובות שלו היתה למנות למאמן את זיו אריה, מאמן יסודי ואיכותי שעבר את כל המסלול מקבוצות הילדים, דרך הצלחות בקבוצת הנוער של מכבי ת"א ועד לבוגרים, ועשה עבודת קודש בקבוצה בשנתיים האחרונות. הסגל לא עבר שינויים דרמטיים ביחס לליגה השנייה, אבל רמת האימון הטובה והשקט מסביב הופכים את השלם לגדול מסך חלקיו.
בית"ר, מנגד, היא ההפך המוחלט: ניהול קפריזי; מאמנים שמתחלפים חדשות לבקרים; שחקנים שנר כשים בכסף גדול, למרות שיש ביניהם חוסר התאמה משווע והם דורכים אחד לשני על האצבעות; מחל קת נוער שדועכת משנה לשנה; ואם זה לא מספיק, רגע לפני הדרבי - בעלים שמודיע שהוא עוזב את הקבוצה ומוסר אותה לנאמן. זו החלטה שאמנם אין בה הרבה מבחינת המהות, אבל היא רק מגדילה את הכאוס ואת חוסר האמון סביב הקבוצה.
למרות שאנחנו רק במחזור השני, הדרבי הזה חשוב לשתי הקבוצות. ניצחון של הפועל יכול לתת לה תנופה וביטחון, מה שיעזור מאוד לסגל הצעיר וחסר הניסיון בליגת העל. בית"ר, מנגד, מרגישה כמו מתא גרף שמתנדנד בזירה ורק מחכה לפעמון שיגאל אותו. הפסד בדרבי, אחרי תקופת הכנה רעה מאוד, יכול להפיל את הקבוצה לקרשים ולשלוח אותה לעונה של מאבקי הישרדות, ובפורמט הנוכחי שלה - לא יהיה לה פשוט לצלוח אותה.
ניצחון של הבית"רים יהיה משמעותי ביותר מבחינת קומאן, אוחנה והמערכת, שרק מחפשת משהו חיובי להיאחז בו בתקופה שבו לא ברור מה ינחת עליהם מחר. על זה נאמר, דרבי ששווה יותר משלוש נקודות.