אנחנו הופכים את ירושלים למותג היי־טק
שלוש שנים כראש העיר ירושלים, משה ליאון נזכר באלו שביקשו להכשיל אותו בדרך לתפקיד: "ניסו להפוך כל מה שעשיתי לקומבינה" בראיון הוא מספר כיצד התמודד עם מפגיני בלפור שחסמו את דרכו הביתה: "שמתי כובע, ופשוט צעדתי איתם עד שהגעתי" אופטימי לגבי עצירת בריחת התושבים: "כשנגיע לאלפי דירות בשנה ההגירה תהיה חיובית, זוגות צעירים רצו להישאר ולא היה להם היכן לגור" ולא נבהל מהמחלוקות סביב שכונות מזרח העיר: "אנחנו רואים בעיר העתיקה התיישבות יהודית משמעותית"
בתקופת המחאה הסוערת בבלפור, התנגד ראש העיר ירושלים משה ליאון להפגנות מול בית רה"מ, ודרש שהפעילים - משני הצדדים - יעברו אל גן הוורדים. גם בתצהיר שהגישה העירייה לבית המשפט בנושא הוגדרו קבוצות המפגינים כ"מטרד בשכונת מגורים", ובתמורה עשו להן נוהל: כשהיו הפגנות גדולות, הגרעין הקשה היה עוצר מתחת לבית של משה ליאון, מרחק שני רחובות מבלפור, וקודם מפגין שם.
"ערב אחד", מספר ליאון, "חזרתי הביתה מהעבודה והרחוב חסום. מפגינים הלכו על הכביש ונעמדו מתחת לביתי. מיהרתי לישיבת מועצה, לא יכולתי להתעכב. ירדתי מהרכב, שמתי כובע, צעדתי יחד איתם ולמעשה נטמעתי בהפגנה". אם זאת היתה סצינה ב"שטיסל" הוא גם היה קורא קריאות גנאי, אבל עד כאן. כשהאקט מוצה, המפגינים המשיכו לבלפור, וליאון לביתו ולעבודתו.
יש משהו סמלי בהתנהלות הזאת, מצידו של מי שעשה הרבה רעש לפני שנבחר לתפקיד, וכעת מעדיף לקצור הישגים במקסימום שקט. 2013־ב התמודד ליאון לראשונה בבחירות לראשות העיר ירושלים, קיבל מושב אחד במועצה אך הפסיד לניר ברקת בפער של שבעה אחוזים בלבד. את הקמפיין ההוא ליוו קולות דה־לגיטימציה ואמירות קשות, בין השאר בשל מגוריו של ליאון עד אותה שנה בגבעתיים. מאחורי הקלעים טענו אז שהיריב ברקת הוא שאחראי לקמפיין המר.
במהלך הקדנציה הם דווקא שיתפו פעולה, וגם בסיבוב השני שהגיע חמש שנים אחר כך. בבחירות המוניציפליות 2018־ב התמודד ליאון שוב וגבר על עופר ברקוביץ ועל
זאב אלקין בהפרש שהצריך סיבוב שני. בסופו של דבר ניצח ליאון את ברקוביץ ברוב דחוק וקיבל את הכתר, אם כי למועצת העיר - לא נכנס. בקושי הגעת לפסגה, אין לך מושב אחד במועצה, אבל הרכבת קואליציה משגשגת. תסביר לי את הסתירה הזאת.
"לא הכירו אותי לפני שנבחרתי, והיתה דמוניזציה סביב השם שלי ודה־לגיטימציה סביב עצם הריצה שלי לראשות העיר. בתוך אלה, פספסו את היכולות שלי ואת מה שעשיתי עד אותו יום. ברגע שנבחרתי הכישורים שלי התחילו לצאת החוצה. כל מי שהכיר אותי, ולא משנה מאיזו אוכלוסייה, לא הבין את הדה־לגיטימציה הזאת". החשש כלפיך נבע גם מהקשרים עם דרעי וליברמן שתמכו בך.
"הם תמכו בי וגם הליכוד ועוד רבים, ומי שתמך לא עשה את זה בגלל פוליטיקה אלא בגלל היכולות. ביצעתי תפקידים רבים לפני שהגעתי לעירייה, ניסו לקחת כל מה שעשיתי ולהפוך לקומבינה שלילית. הכרתי את עצמי וידעתי מה אני אמור לעשות בירושלים, ומרגע שנכנסתי לתפקיד זה מה שאני עושה".
יש איפה לבלות בשבת
ליאון, בחודש הבא בן ,60 הוא משפטן וכלכלן בהשכלתו ורואה חשבון במקצועו. בעבר היה מנהל שותף באחד המשרדים הגדולים והמצליחים בארץ, משרד שאותו עזב כדי להיות יועץ כלכלי של בנימין נתניהו לאחר היבחרו לראשות הממשלה. בהמשך מילא שורה של תפקידי ניהול פוליטיים. איך מנהלים מועצה כשנבחרים בלי רשימה?
"עשיתי קואליציה מקיר לקיר, חוץ מ'התעוררות' כולם נכנסו. ממרצ ועד החרדים, ציונות דתית, כולם. הקואליציה איתנה ויציבה כי את העיר אתה חייב לנהל
בסוף. זה קודם כל ניהול. בסך הכל יש 31 מנדטים במועצה, אבל גם אם בסוף אתה נבחר עם 6 או 7 מנדטים, שזה הישג גדול, עדיין אתה צריך להגיע לרוב מקיר אל קיר, ואתה צריך את כל הסיעות איתך. בשורה התחתונה כולם רוצים לעשות טוב לירושלים ולדאוג לאוכלוסייה שהם מייצגים, ואני למעשה נותן לכל אחד בקואליציה מה שמגיע לו". איך ציונות דתית יושבת עם מרצ?
"זה לא אחד על חשבון השני. יש גם תושבי מרצ בירושלים וגם ציונות דתית, אף אחד לא מאוים. חיים זה לצד זה. הסעיף הראשון שהכנסתי בהסכם הקואליציוני הוא סטטוס קוו, מראש ידעתי שאני הולך על קונצנזוס, על הבנות בין הצדדים". איזו עצה היית נותן לראש הממשלה?
"כמי שהיה מנכ"ל משרד רה"מ בעבר אני אומר לך - אי אפשר להשוות בין ראש עיר לבין ראש ממשלה. אני משקיע המון זמן בהידברות. חלק גדול מזמני מוקדש להידברות. לעזור לכל צד להבין את מה שהצד השני אומר ורוצה, בהנחה שאין פה פוליטיקה ורוצים לעשות משהו טוב לעיר צריך להבין מה הצד השני רוצה ולגשר בין כולם. ירושלים היא אחת הערים הפלורליסטיות בעולם, כל אחד מבין שצריך לשמור על סטטוס קוו". ואם אין הסכמות?
"אז יש מי שמחליט". קשה להיות חילוני בירושלים?
"ירושלים אף פעם לא תהיה תל אביב ותל אביב לא תהיה ירושלים. זאת עיר מדהימה לחיות בה. יש פה הרבה חילוניים שיודעים מה לעשות פה בשבת. אני מכיר חילונים שבאים לכאן בשבתות כי הם אוהבים את השבת הירושלמית. יש גם איפה לבלות, לא בכמויות של תל אביב אבל כל אחד יכול למצוא כאן את מקומו". ועדיין יש הגירה שלילית מן העיר.
"התפקיד כל הזמן ניקר אצלי. כמנכ"ל משרד רה"מ, ואח"כ כשהייתי ראש הרשות לפיתוח ירושלים. אני אוהב את העיר, היא העיר הכי יפה, הכי מאתגרת והכי חשובה בעולם. התפקיד ממלא את כל עולמי"
"מגמת ההגירה השלילית בירידה מאז שאני בתפקיד. הגורם המרכזי למגמה הזאת הוא צורך במקומות תעסוקה ובדיור".
דיור ותעסוקה נמצאים במרכז תוכניות הפיתוח הירושלמיות העתידיות. בעשור האחרון בנו בבירה 2,000 דירות בשנה על פי מתווה שקבל ליאון בירושה. הוא מסביר כי בשנה שעברה צומצם באלף הפער בין ההגירה השלילית לבין המצטרפים לעיר, ומתחייב כי בשנה הבאה יגיע 5,000־ל התחלות בנייה. "אני מבטיח לך שברגע שאגיע לאלפי דירות בשנה - ההגירה תהיה חיובית. זוגות צעירים רצו להישאר ולא היה להם היכן לגור. אנחנו עוברים עכשיו שכונה־שכונה עם התחדשות עירונית, מתחילים בקריית יובל, קריית משה, גילה, קטמונים.
"במקביל אני בונה מגדלי תעסוקה. כרגע יש ברחבי העיר מיליון וחצי מטר התחלות בנייה של מקומות תעסוקה, יש כיום היי־טק בירושלים אבל הוא יעלה ברמה ויתחרה עם מרכז הארץ. אנחנו בונים כרגע 270 אלף מטר הוג'יטק בגבעת רם, זה הפרימיום של ההיי־טק", ליאון מתלהב ואני לא מבינה מילה. "זה היי־טק שמצריך סיוע אקדמי, זה לא סתם בגבעת רם. זה אקוסיסטם של האוניברסיטה העברית שנמנית עם מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם".
בפרויקט הספציפי הזה מתגאה ליאון שטרם תחילת הבנייה כבר נמכרו עשר קומות מהבניין הראשון. מבחינת תעסוקה, המקום צפוי לספק עבודה ולהשתלם לחברות שעתידות לשלם מחצית משיעור המס. מעבר לכך, ליאון בונה על יוקרתה של בירת הנצח: "כל חברה שמכבדת את עצמה תרצה שיהיה לה סניף כאן, כי ירושלים זה מותג. ברגע שנבנה ייכנסו חברות. לחברות יהיה כדאי להיות כאן כי העיר הופכת למותג היי־טק". מה עם משרדי הממשלה? בעבר דובר שיחזרו לבירה.
"אנחנו מכינים תוכניות יחד עם הממשלה כדי לעשות את זה בכמויות גדולות. זה לא מהיום למחר, זה לוקח את הזמן שלו כי צריך לבנות, זה לא בשנה ולא בשנתיים". אתה לא הופך על זה שולחנות.
"אני לא בעד לריב. יש לי קשר שוטף עם אנשי האוצר והממונה על הנכסים, בשנתיים הקרובות את תראי תזוזה משמעותית של בניית משרדים לממשלה, יש רצון להעביר משרדים מסוימים שאין מקום בשבילם. משרד המשפטים למשל בונה עכשיו בניין של 17 קומות ליד בנין רה"מ ונעביר לכאן עוד יחידות שלו, וגם המשרד לביטחון הפנים וחלקים ממשרד הכלכלה - יש לא מעט משרדים כאלה". מרגישים תזוזה גם בגזרת הרכבת, העיר מלאה עבודות. מה הצפי?
"יש טווח ארוך וטווח קצר, אלה שני קווים. הקו האדום שמתרחב לכיוון הדסה ונווה יעקב יסתיים בסוף ,2022 ולאט־לאט מתחילים לראות גימורים של הקו הירוק שיעשה מהפכה בעיר. ירושלים תהיה יותר ירוקה כי הרכבת תהיה פרוסה בגילה, בפסגת זאב, בקריית יובל ובמלחה, ולמעשה תייתר את ההתנהלות ברכב פרטי בעיר. בתחילת 2023 אפשר יהיה לראות חלקים ראשונים מוכנים". ומי שמגיע מחוץ לעיר?
"לשם כך החניונים מתחת לבנייני האומה, ובונים גם בגבעת מרדכי ובהר הצופים". הארנונה בירושלים היא מן הגבוהות בארץ. איך הגבייה פה?
"יש פה 950 אלף תושבים. יותר מ־003 אלף ערבים, יותר משליש חרדים, ושליש הם אוכלוסייה כללית וציונית דתית. אז ברור שלחלק מהאוכלוסיה החרדית יש פטורים על פי חוק, וגם במזרח העיר. לכן יש את 'מענק הבירה', חלק גדול מהפיצוי על הפטורים שאתה מקבל בחזרה מהמדינה כדי שתוכל ליצור תקציב מאוזן. מה
שיוצא מזה הוא שבעיר יש תקציב מאוזן שנותן שירותים מתאימים לתושבים". כשיש אוכלוסייה לא יצרנית האזרח נפגע?
"הוא עלול להיפגע משירות לא ברמה. זה לא קורה אצלנו. תראי את מהפכת הניקיון ומהפכת התשתיות שלא פסחה על השכונות החרדיות ועל מזרח העיר. ירושלים היא נקייה היום".
פיתוח כתשובה לטרור
מה היחסים שלך עם מזרח העיר? "אני נמצא שם כמה פעמים בשבוע, נפגש עם התושבים". באילו שכונות?
"בית חנינא, שועפאט, ג'בל מוכבר, אום טובא, עיסאוויה. בעיר העתיקה גם בשבתות. ההשקעות ברכבת הקלה, בכבישים - אני מפוזר בכל העיר ואין שכונה שלא מקבלת מה שמגיע לה". מה עם בנייה בגבעת המטוס?
"כבר עברה את השיווק של מינהל מקרקעי ישראל ונמצאת בשלבי תכנון ועלייה לקרקע, גם בחומת שמואל. יש אישורים של הוועדות ואנחנו יוצאים אוטוטו לבנייה. גם עטרות תתחיל להיבנות בשנה הקרובה. גם הגבעה הצרפתית". מה עם בנייה ב־1E? זה לא תחום שיפוט שלך אבל משפיע בעקיפין על מעמדה הריבוני והביטחוני של ירושלים.
"אני בעד בנייה ב־1E ובמעלה אדומים ובכל מקום, אבל אני דואג לבנייה בירושלים. אני זוכר כשעוד הייתי מנכ"ל, במשרד רה"מ דיברו על בנייה ".E1־ב מה עמדתך לגבי מגורי יהודים בשייח' ג'ראח?
"הנושא בטיפול ביהמ"ש שצריך לתת את החלטתו. אני בעד שיהודים יגורו בכל מקום בעיר, גם במזרח וגם במערב. אנחנו רואים בעיר העתיקה התיישבות יהודית משמעותית ואני בעד שיהודים יגורו גם בשייח' ג'ראח, ברור. אם הם הבעלים? בוודאי". איך מפצים על פערים כשאתה תמיד בחסר גבייה? המענק לא מפצה על הכל.
"הממשלה מסייעת, בשלוש השנים האחרונות הצלחתי להשיג תקציבים גדולים לטובת העיר, הגדלתי בכ־052 מיליון בשנה". וזה בזכות הקשרים שלך?
"לא חושב, בהתחלה השגתי מכחלון, אחר כך זה היה אצל כץ, עכשיו אצל ליברמן - דווקא איתו הכי פחות דיברתי בנושא תקציב. אני יושב עם הפקידים, מראה את הבעיה המובנית בגבייה פה ומגיעים להסכמות". אתה בקשר עם ליברמן ודרעי כיום?
"ברור, אני בקשר עם ליברמן ועם דרעי וגם עם בנט ועם נתניהו וכל שר או ח"כ מהליכוד". אבל עם ליברמן ודרעי היתה ברית איתנה.
"זה רק היה נראה בתקשורת, ככה ניסו למתג. גם עם גדעון סער, לדוגמה, היו יחסים טובים וגם עם אחרים. אני לא נכנסתי לבחירות לראשות העיר בלי רזומה. הכרתי וידעתי מיהם הפוליטיקאים ומי המפלגות. הייתי בקשר טוב עם כולם". כמה זמן כיוונת לתפקיד? מי שמצוי בפוליטיקה יודע מה היעד הבא.
"לכוון ממש? שלושה חודשים, אבל זה כל הזמן ניקר. 1997־מ כשהייתי מנכ"ל משרד רה"מ, ואח"כ כשהייתי ראש הרשות לפיתוח ירושלים. אני אוהב את העיר, היא העיר הכי יפה, הכי מאתגרת והכי חשובה בעולם. התפקיד הזה ממלא את כל עולמי". לכן תתמודד גם בעוד שנתיים? הפעם לא תיזכר שלושה חודשים קודם.
"אני מקווה הפעם לא להיזכר בכלל", הוא צוחק. תהיה מועמד יחיד?
"בבחירות הכל יכול להיות. היום כבר יש לי קבלות על מה שעשיתי, ויש לי עוד הרבה להספיק. וברצינות, זה לא רלוונטי. מוקדם להתעסק עם זה".
השבוע עלתה ירושלים לכותרות, לאחר ששני צעירים חרדים נפצעו קל־בינוני בפיגוע דקירה ליד התחנה המרכזית ברחוב יפו בעיר. ליאון, שזוכר את ההסלמה הקודמת בירושלים בתחילת מבצע שומר החומות, משוכנע שכוחות הביטחון יעשו את עבודתם כדי לשמור על שלומם של התושבים והתיירים. מבחינתו, "התשובה שלנו לטרור זה העצמת הבניין והפיתוח של ירושלים". √
"כרגע יש מיליון וחצי מ' התחלות בנייה של מקומות תעסוקה, יש כיום היי־טק בירושלים אבל הוא יעלה ברמה ויתחרה עם מרכז הארץ. אנחנו בונים 270 אלף מ' הוג'יטק בגבעת רם, זה הפרימיום של ההיי־טק"