האגודה לתרבות הדיור מאחלת לכל לקוחותיה חג סוכות שמח!
אתרוג "אורגינלי" מארץ ישראל היה מגיע לקהילה באירופה רק אם ביקר בה מישהו מ"שליחי דרבנן", שבאו לקהילות בגולה כדי לגייס כספים לישיבות וליישוב הישן. השליח היה מביא אתרוג מישראל ומכוון את דרכיו לקהילה האמידה רבי יהודה הלוי מרגוזה האמין בכל ליבו שאין להמתין לגא
בבואם לירושלים ראו סוחרי צפת האשכנזים כי טוב, והחלו לסחור באתרוגים גם הם. עובדה זו העק לתה כמובן את חמת היהודים הספרדים בירושלים והקרע בין העדות הלך והתעצם.
עוד לפני כן, שתי מחלוקות אחרות העיבו על יחסי הספרדים והאשכנזים ביישוב היהודי הישן, הראשונה בנושא השחיטה והשנייה בנושא כספי החלוקה, אך נראה שריב האתרוגים, בעיקר בשל מה שהתפתח במהלך השנים הבאות, הביא את המתח בין הקהילות לשיא. כה רבה היתה העוינות, שעלה חשש לקרע ממשי בעולם היהודי, ללא אפשרות איחוי.
כמו במקרםים רבםים
אחרים של מאבקי כוח הקק שורים לענייני דת, הנושא הפיננסי הקשור לאתרוגים, שהוחבא כביכול מאחורי הקלעים, היה למעשה העילה המרכזית למריבה הגדולה ולעוינות שהלכה והתפק תחה בין הספרדים והאשכנזים ביישוב הישן בארץ.
עם כל הכבוד למסורת היהודית ולשאר הדגשים הדתיים שנצעקו בקול על ידי הניצים, הספרדים והאשכנזים גם יחד, גודלו של שוק האתרוגים בארץ בשנים ההן היה כאין וכאפס לעומת הפוטנציאל הענק שהחל להתפתח בפני האתרוגים ה"ארצישראליים", שהיו אז חלומם הרטוב של היהודים בקהילות הגדוק לות של מזרח אירופה.
הללו השתוקקו להחזיק ולבצע את ה"נענוע" של חג הסוכות עם אתרוג מארץ ישראל והיו מוכנים לשלם את משקלו בזהב, ולא משנה גודלו וצורתו. למרבה צערם, קשרי התחבורה שהיו עדיין רופפים בין ארץ ישראל והגולה לא אפשרו שינוע ושיווק יעיל של אתרוגים מישראל לאירופה.
אתרוג "אורגינלי" מארץ ישראל היה מגיע לקהילה באירופה רק אם ביקר בה מישהו מאנשי שד"ר, אותם "שליחי דרבנן" שהיו מגיעים מהארץ לקהילות בגולה כדי לגייס כספים לישיבות וליישוב הישן. או אז היה מביא עימו השליח אתרוג מישראל ומכוון את דרכיו להגיע לקהילה האמידה בתקופה שלפני חג הסוכות.
באי בית הכנסת היו רוכשים מהשד"ר זכות להחזיק בידם את האתרוג לזמן קצר ולברך, ולאחר שכולם בירכו ושילמו על הברכה בהתאם, היה השליח עושה "מכרז" בין באי בית הכנסת, וזה שהצליח להעמיד את הסכום הגדול ביותר מבין כל חברי הקהילה היה רוכש את האתרוג הנדיר ומציגו לראווה ולגאווה בסוכתו.
בקיצור, האתרוג הישראלי בזמנים ההם הפך לכלי מרכזי בתעשיית ה"שנור", אולם רוב היהודים באירופה נאלצו להסתפק באתרוג יםקתיכוני, כאשר אתרוגי האי היווני קורפו הגדולים והמהודרים היו המובילים בשוק וגרפו הון עתק למגדלים היוונים ולמשווקים היהודים בני קורפו.
אי לכך, בקורפו של המאות הק81 והק91 שגשגה קהילה יהודית שבה סוחרי אתרוגים אמידים. הקהילה היהודית הגדולה בקורפו היוותה אז כעשירית מכלל אוכלוסיית האי, שמנתה כק05 אלף איש. היחסים ביק ניהם לבין הנוצרים היו סבירים, ומאחר שגם בקורפו נאסר על היהודים לאורך תקופות רבות להיות בעק לים של אדמה - חלקם נתנו ידם במסחר בינלאומי, כשהם מנצלים קשרי משפחה וקהילה ברחבי העולם.
בני קורפו הנוצרים צרכו מעט מהאתרוגים שגידלו לצורך ייצור מקומי של ריבה, ואת רובם מכרו בכל רחבי אירופה דרך הסוחרים מהקהילה היהודית. כך, גם המגדלים הנוצרים וגם הסוחרים היהודים עשו הון גדול משוק האתרוגים.
כאן נכנסת לתמונה תיבת אתרוגים אחת מקורפו, שאותה שלח לירושלים 1842קב רב הקהילה היהודית באי יהודה ביבס, כשהנמען היה "הראשון לציון", הרב אברהם גאגין. התיבה היתה כאילו "מתנה", אך הסיבה האמיתית היא "תוכן שיווקי" וחיזוק מותג האתרוגים שגדלו בקורפו. ברקע, חשוב לזכור שאתרוגי קורפו נלחמו בזמנים ההם על השוק היהודי באירופה, בעיקר מול האתרוגים האיטלקיים והמרוקאיים.
סוחרי האתרוגים היהודים בקורפו חשבו שבעזרת המשלוח לרב גאגין בירושלים, יוכלו להוסיף למיק תוג "אתרוגי קורפו" את העובדה ש"הראשון לציון" בכבודו ובעצמו עושה בהם שימוש.
העובדה שתיבת אתרוגים מקורפו הגיעה לארץ ישראל ונמצאת אצל "הראשון לציון" הגיעה לאוזניו של רבי יהודה הלוי מרגוזה, שהיה בן עדת הספרדים ורב הקהילה היהודית ביפו.
רבי יהודה, שנולד וחי בילדותו בעיירה דוברובק ניק שלחופי הים האדריאטי, השוכנת בקרבת קורפו, הכיר את איכותם של אתרוגי האי, והוא ומשפחתו אף עשו בהם שימוש בחג הסוכות. את השם מרגוזה, אגב, המוכר מהרחוב ביפו הקרוי על שמו, קיבל רבי יהודה מעיירת הולדתו, שכן רגוזה )Ragusa( היה שמה הקדום של דוברובניק. את השם יש להגות עם סגול מתחת לאות מ' וקמץ מצחת לאות ר, ולא כפי שרבים מבטאים, עם קמץ מתחת לאות מ'.
כך או כך, רבי יהודה עלה לארץ עם משפחתו בשנת ,1801 כשהיה בן .18 בשנים לאחר מכן החל להאמין בכל ליבו שאין להמתין לגאולה בחיבוק ידיים. הוא קידם את הרעיון, ההזוי לחלוטין בשעתו, שעל היישוב היהודי בארץ להתפרנס מעבודת כפיים, וטען כי "יש ליצור שינוי משמעותי בחיי היהודים בארץ ישראל ולהפוך את ההמתנה בחוסר מעש למעבר לעבודת כפיים יהודית ולהקמת יישובים חקלאיים בארץ ישראל".
בשלב הראשון בדרך לקבלת האתרוגים מקורפו
ולהגשמת תוכניתו החקלאיתקציונית, צעד רבי יהודה 1842קב מביתו שביפו לעבר הנמל. הוא שלח מסניף הדואר האוסטרי טלגרמה ל"ראשון לציון", עם בקשה לקבל לידיו את האתרוגים לאחר חג הסוכות.
כשהגיעו אליו אתרוגי קורפו שבהם עשה "הראשון לציון" שימוש במהלך החג, ניגש רבי יהודה לשלב השני בתוכניתו. הוא רכש, יחד עם שני שותפים ספרדים בשם חכם אברהם פנסו וחכם יחיאל בכר, ובסיוע הקהילה הספרדית ביפו, שטח אדמה של 100 דונם מצפוןקמזרח ליפו, על גדות ואדי מוסררה, הוא נחל איילון.
על השטח הזה הקים רבי יהודה את הפרדס היהודי הראשון בארץ ישראל. הוא נטע את האתרוגים שקיבל והתחיל להגשים את חזון העבודה העברית החקלאית הלכה למעשה. בפעולתו הזאת הוא החזיר לקהילה הסק פרדית את הכבוד שנלקח ממנה, בעקבות ההשתלטות האשכנזית על שוק האתרוגים בארץ ישראל ודחיקת רגלי הספרדים, כפי שאירע בשנים הקודמות.
חשוב להדגיש: השנה היא ,1842 ארבעה עשורים לפני הקמת היישוב היהודי הראשון (פתח תקווה) וכק55 שנים לפני הקונגרס הציוני הראשון. רבי יהודה, בעזרת מינוף תיבת אתרוגים אחת, היה למעשה החק לוץ לפני המחנה במסע הגאולה היהודית של קרקעות ארץ ישראל ואולי אפילו הציוני האמיתי הראשון.
מדוע, אם כך, חוץ מרחוב על שמו ביפו, שכאמור שימש בה רב הקהילה היהודית, לא קיבל מעולם רבי יהודה את הכבוד המגיע לו על מעשיו פורצי הדרך ועל תרומתו העצומה להתפתחות המפעל הציוני בארץ ישראל? הייתכן שהסיבה לכך היא שההיסטוריה הציונית נכתבה על ידי מי שנכתבה? אולי.
על כל פנםים,
רבי יהודה מינה לניהול העבודה החקלאית בפרדס את ר' יעקב בן שמול, יהודי שעלה מטנג'יר שבמרוקו לאחר שעסק שם בגידול אתרוגים מרוקאיים, ששמם יצא למרחקים כבר אז. הוא ציווה על בן שמול להעסיק בעבודת הפרדס יהודים בלבד.
פרדס האתרוגים הלך והתפתח, אולם רבי יהודה ושותפיו התקשו לנהל אותו על בסיס יוםקיומי ולכן החכירו אותו לגברת בשם לקלורינדה מינור, אמריק קנית נוצרייה שעלתה לארץ ישראל מתוך אמונה שתקרב את הגאולה על ידי עידוד יהודים לעבוד את אדמת הארץ. הסכם החכירה התבצע רק לאחר שהק גברת מינור אכן התחייבה שגם היא תעסיק בעבודה החקלאית יהודים בלבד, וכך היה.
הפרדס בתפתח במהירות והפך להיות גם חווה
ייעוץ משפטי/ייעוץ הנדסי/ייעוץ אדריכלי שנת בדק/חבילת שירותים לשיפוץ הבניין/ סל ביטוחים לרכוש המשותף טיפול בסרבני תשלום ועוד..