"לא יכולתי ללכת, ואפילו לא הצלחתי להחזיק עט ביד"
חגית,
עובדת בבנק, נשואה ואמא לשלו שה ילדים, נדבקה בקורונה בסוף חודש מארס. היא סובלת ממחלת רקע ומטופלת אצל נוירולוג.
"אני לא יודעת איך נדבקתי", היא מספרת. "הייתי כמה ימים בבית, ואז התחלתי להרגיש לא טוב והגעתי לבית חולים". היא הגיעה למחלקת קורונה בבית החולים מאיר בכפר סבא, שם היתה שבוע. לאחר יומיים מצבה המשיך להחמיר, והיא הועברה למחלקת טיפול נמרץ. בהמשך הועברה לבית החולים בילינסון שבפתח תקווה.
"המצב הידרדר בתוך כמה ימים וחיברו אותי לאקמו", היא מספרת. "כמעט חודש הייתי מור דמת ומונשמת. לאחר שהתעוררתי הייתי חודש בשיקום נשימתי כדי לחזור לנשום בכוחות עצמי, כי הריאות שלי נחלשו מאוד. אחרי זה עברתי לבית לוינשטיין למשך חודש לשיקום, כי הש רירים נחלשו מאוד גם הם. בהתחלה לא יכול תי ללכת וישבתי על כיסא גלגלים, אפילו לא יכולתי להחזיק עט ביד כדי לכתוב".
חגית נדבקה אף שהתחסנה פעמיים. "יש 95% הצלחה בחיסונים ואני בסטטיסטיקה של ה 5% של אי הצלחה בחיסונים. מוסר ההשכל של המ קרה שלי הוא שגם אם אתה מחוסן - צריך לה משיך להישמר. זה שקיבלת חיסון שלישי לא אומר שאתה מוגן. יש זנים חדשים, אולי אתה תיפול בסטטיסטיקה, אולי לקחת תרופה אחרת שדיכאה את הנוגדנים? אי אפשר לדעת. לכן גם אם התחסנת, צריך להמשיך להישמר".
חגית היתה במצב קשה מאוד ולא היה ברור אם היא תשרוד. "זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי. אני יודעת שלא הייתי אלמלא הצוות הרפואי. אתה מרגיש שהם נלחמים על כל אחד, לא מרימים ידיים לגבי אף אחד, גם אם נראה שכבר אין מה לעשות".
ד"ר מורן הלרמן, מומחית בכירה בטיפול נמרץ בבילינסון שנפגשה עם כהן: "המפגש עם חגית ועם מטופלים אחרים שהחלימו מרגש אותי בכל פעם מחדש. אני רואה אותם במצבי הקיצון של חייהם, ופתאום לראות אותם בריאים זה מפתיע, משמח ומרגש. חגית הגיעה בגל הקודם ונחשבה לצעירה מאוד ביחס למצב הדרמטי שבו היתה. היום המחלקות מלאות בחולים צעירים, אבל פעם גילה של חגית היה חריג.
"הגל הנוכחי מורכב באופן כמעט גורף מחו לים לא מחוסנים צעירים מאוד, לא בהכרח עם מחלות רקע. מתסכל לדעת שהמצב היה יכול להימנע. לכו להתחסן!"
פרופ' פייר זינגר, מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי בביה"ח, סיכם: "מרשים לראות את המטו פלים עומדים על הרגליים וחוזרים לחיים נורמ ליים, לאחר תקופה מורכבת וקשה שבה הם היו ממש בין חיים למוות. יש בזה מעין סגירת מעגל עבורנו, אבל זאת גם הרגשה מעורבת, כי לצד המחלימים יש גם חולים שלא הצלחנו להציל".