זו ישראל שמורתעת
צדק הרמטכ"ל בתגובתו לדברים שהושמעו בעקבות נפילתו של סמ"ר בר אל חדריה שמואלי ז"ל, באומרו שהוראות הפתיחה באש של צה"ל ברורות. ואולם הכעס, ובעיקר תחושת ההשפלה בנפילתו של בר אל, לא נבעו ממידת הבהירות של ההוראות, אלא מהשאלה אם הן נכונות, ראויות, תכליתיות ומתאימות לעימות הביטחוני המתמשך זה שנים מול ארגוני הטרור בעזה.
תחושות קשות אלה ואף חריפות מהן, קיימות כלפי המדיניות הביטחונית בכללותה של ישראל מול חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, וחובה לומר שמדיניות זו היא כושלת זה שנים. המדיניות היא מדיניות רופסת של הבלגה והכלה, ולא מדיניות הרתעתית, נחושה, שלא לומר הכרעתית. וברור בעליל שאינה הולמת את הנ דרש לביטחון ישראל ולמצבה האסטרטגי.
האמת חייבת להיאמר: חמאס והג'יהאד האסלא מי אינם פוחדים כלל מישראל ומצה"ל. ההתקפות האוויריות של צה"ל בתגובה ליוזמות האש והפרובוק ציות של חמאס לא נראות כ"מזיזות להם". הם יודעים שתקיפות אלה הן מינוריות, ושצה"ל נשמר בהן מכל משמר שלא להרוג, חלילה, מי מאנשיהם או אחרים. הם מודעים גם לכך שישראל וצה"ל חוששים לבצע מבצע יבשתי רבתי, ברצועה צפופת האוכלוסייה, בשל רגי שותנו לאבידות בנפש.
אין אפוא פלא שתעוזתם מרקיעה שחקים, והם מרשים לעצמם להכתיב לצה"ל אם, מה, מתי והיכן יתרחשו האירועים בגבול הרצועה. כך הם גם מפרי חים בלוני נפץ כאוות נפשם וגורמים לשריפות רבות בשטחים ניכרים סביב לרצועה. ולא פחות מכך, הם העזו להקים יחידות "הטרדה ליליות" לאורך הגבול כדי להתיש ולתעתע בצה"ל. ואילו צה"ל קורא לה תפרעויות האלימות והמסוכנות לאורך הגדר, באופן תמוה, "הפרות סדר". ומעל לכל, אין חמאס חושש יתר על המידה מסבבי המלחמה הנשנים על אף נזקים ואב דות שנגרמו לו בהם, וכשהוא מודע ושואב כוח מכך שבישראל חוששים כל העת מ"הסלמה".
כך הגיעה ישראל "החזקה" למצב אבסורדי של שחי קת כוח ההרתעה, ולעימות מתיש שסופו לא נראה, וש במהלכו גם רגעי כשל ושפל, כמו שהתרחשו לאחרונה. נכון שלישראל ולצה"ל יש אילוצים ומגבלות לא קלות וידועות בהפעלת הכוח שלא נדון בהם פה, מקוצר המצע. ואולם מאחר שמצב העימות הוא בלתי נסבל אסטרטגית לישראל, חובה עליה שלא לחשוש מהסלמה ולהנחית על ארגוני הטרור מהלומות כאלה שאכן יכאיבו להם )ואכן יש כאלה שטרם מומשו(.
במבצע שומר החומות היה ניסיון כזה שלא צלח, אך אין זה אומר שאין לצה"ל דרכים נוספות להוציא את ארגוני הטרור מאיזון ומשיווי משקל מבצעי ולהביאם לבקש הפסקת אש ולטווח ארוך. או אז סיכוי שיע נו לסוגיית השבויים והנעדרים. במקביל, צה"ל חייב למצוא ולהמציא דרכי פעולה )כגון מיקוש, גז, עשן וכדומה(, שירתיעו וירחיקו כנדרש את "הפרות הסדר" שעל גבול הרצועה ומעמדות צה"ל שם. ייתכן שבסופו של יום לא יהיה מנוס מכיבוש הרצועה ולו כדי לחסל את הכוח הצבאי של חמאס והג'יהאד.
יש המשתעשעים ברעיון "הסדרה" ורגיעה ארוכת טווח עם חמאס, אך לישראל אין אלטרנטיבה אסט רטגית אמיתית כזו, כשהדנ"א של חמאס הוא לחימת חורמה וסילוק ישראל מן המפה. תא"ל )מיל'( אהרן לברן הוא מבכירי אמ"ן לשעבר
יש המשתעשעים ברעיון "הסדרה" ארוכת טווח בעזה, אך אין לנו אלטרנטיבה אסטרטגית אמיתית כזו, כשהדנ"א של חמאס הוא לחימת חורמה וסילוק ישראל מן המפה