מה שנשאר ברמאללה

בסוף החודש שעבר נפגש שר הביטחון גנץ עם ראש הרשות הפלשתינית. מה שאנחנו, בישראל, ידענו על הפגישה המפתיעה הזו, הוא שגנץ הבהיר לאבו מאזן כי ישראל מוכנה לצעדים שיחזקו את כלכלת הר שות וכי נדונו בה נושאים רבים אחרים, אך מעולם לא הוצגו בפנינו הפרטים שלהם. העיתון "אל חיאת אל ג'דידה", שופרה של הרש"פ, מתפאר בהישגים הפלשתיניים בפגישה זו.

מתברר שבאופן וולונטרי לחלוטין, הבטיח גנץ לראש הרשות דברים מרחיקי לכת והרסניים לישראל. את המאמר תרגם עו"ד מוריס הירש, מ"מבט לתקשורת הפלשתינית", והוא מונה ארבעה הישגים משמעותיים שנבעו מהפגישה.

הראשון - מתן אישור לאיחוד של 5,000 משפחות, ולתפיסתם, מימוש בפועל של זכות השיבה בעבור 40 אלף פלשתינים. על פי המאמר, "זה מה שיקדם בסופו של דבר את מסע המאבק של עמנו, כך שימשיך בדרך לגאולה מהכיבוש ולהשגת חירות ועצמאות מלאות". שמחים שיכולנו לסייע.

זוכרים את חוק הקיזוז? זה שמקזז מכספי המסים שישראל צריכה להעביר לרש"פ את מה שהאחרונה משלמת למחבליה? אז אתם יכולים לשכוח ממנו. גנץ הבטיח להעביר חלק מהכספים האלו לרש"פ. אבל מה יעשה שר הביטחון כשיש חוק מפורש האוסר העברה זו? יציג אותה כאילו מדובר בהלוואה עצומה, בסך מאות מיליונים, בתנאים נוחים.

ההישג השלישי הוא תיקון הסכם פריז. הסכם זה הוא חלק מהסכמי אוסלו, וההשלכות הכלכליות של השינוי הזה הן נרחבות. כלומר, גנץ התחייב בפני אבו מאזן שיביא לכנסת הצעות לשינוי החוקים שחוקקו בעקבות הסכם אוסלו המקולל לפני 25 שנה, ויעמיק את הקללה. כלומר, ישנה את ההסכם עוד יותר לטו בת הפלשתינים.

הסוכרייה הרביעית היא מתן אישור ישראלי על בנייה פלשתינית בשטחי .C אלו השטחים ביו"ש שבשליטה ישראלית מלאה. ההשתלטות הפלשתינית עליהם חונקת את ההתיישבות וקובעת את גבולות המדינה הפלשתי נית שקמה מול עינינו בלי מו"מ. למה גנץ מעביר להם שטחי מולדת ללא תמורה? ואם תהיתם לגבי התמורה, אין צורך. מדינת ישראל לא קיבלה מאום.

הצעד הזה תמוה בלשון המעטה. הרי אפילו דובר הבית הלבן אישר כי אין לחץ אמריקני על ישראל בנוגע לקיום משא ומתן מדיני בעת זו, וגם אם מדובר ב"מחוות" הבאות לחזק את אבו מאזן, הרשימה הזו מו גזמת בכל קנה מידה.

שאלות רבות עולות מהצעד ההרסני של גנץ, שבמו ידיו ובמחי פגישה אחת הצליח לחתור תחת האינטר סים המדיניים והביטחוניים שעליהם הוא אמון. ראשית, באיזו סמכות פעל גנץ? האם נשלח על ידי הממשלה, זו שבאה לפעול רק בנושאים המשותפים לחבריה כשהיא מותירה את המפלג בצד? שנית, מה האינטרס של גנץ? האם מחוות אלו אמורות לחזק את ראש הרשות? ואם כן, למה? למה ישראל רוצה לחזק רשות שמממנת טרור? שלישית, מדוע מחוות אלו הוסתרו מהציבור בישראל? האם זה משום החשש מהתנגדות סבירה לחלוטין להן? ורביעית, וקשה מכולן, איך ייתכן שבממשלה שראשה הוא נפתלי בנט, דברים כאלה קורים? אם ראש הממשלה ידע על סיכומים אלו מראש - זה לא ייאמן, ואם נודע לו רק בדיעבד, איך הממשלה הזו עדיין קיימת?

לנו לא סופר על מה בדיוק הוסכם בפגישתם של גנץ ואבו מאזן, אבל הפלשתינים מתפארים בהישגים ובמחוות מרחיקות לכת, כמו אישור איחוד ל 5,000 משפחות