עניין של זמן
הסגל של ברצלונה נחלש העונה - על כך אין עוררין ● אבל כשסגנון המשחק השבלוני גם לא מביא תוצאות, האשמה נופלת על איש אחד - המאמן רונאלד קומאן ● בזמן שכולם כבר מחפשים לו מחליף, כל שנותר להולנדי הוא ללכת עם האמת שלו
כשהתפזר העשן )מעט מאוד עשן( מהתיקו 1:1 של ברצלונה מול גראנדה, התגלו המספרים מאחורי מה שכונה על ידי התקשורת הקטלא נית "קטסטרופה" ו"כאוס טוטאלי". במשך 90 הדקות בקאמפ נואו בארסה הגביהה לרחבה של יריבתה 54 כדורים - הנתון הגבוה ביותר העונה בחמש הליגות הגדולות - והגבוה ביותר של ברצלונה זה חמש שנים.
46 מההגבהות האלה הגיעו במש חק פתוח, סרג'יניו דסט לבדו הגביה 16 פעמים לרחבה, ורק פעם אחת מצא ראש של שחקן מקבוצתו. מתוך ששת האיומים של בארסה למסגרת חמישה היו של שחקני הגנה, ומתוך 639 מסי רות שמסרו השחקנים זה לזה, 293 הלכו אחורה. שלא לדבר על כך שב 15 הד קות האחרונות שיחקו בחוד לוק דה יונג וג'רארד פיקה, ושאת שער השיוויון השיג המצטיין רונאלד אראוחו.
"זה מה יש", סיכם המאמן רונאלד קומאן, שירד להגנה במסיבת העיתו נאים שנערכה בסיום. התקשורת המ קומית לא אהבה את סגנון המשחק של ברצלונה, ואת חיצי הביקורת הפנתה אל המאמן ההולנדי.
קומאן, כאמור, בחר להתגונן במי לים; "כשמסתכלים על הסגל הזה, מה אפשר היה לעשות? לשחק טיקי טאקה כשאין שטחים? לא", הוא אמר, "היינו צריכים לשנות את הסגנון. אם אנסו פאטי ועוסמאן דמבלה היו כשירים, זה היה נראה אחרת, אבל בלעדיהם הייתי צריך לבחון כיוונים אחרים. זאת לא הברצלונה שהיתה פה לפני שמונה שנים, ואם אתם לא מבינים את זה, אז זאת כבר לא בעיה שלי".
בעניין הזה, קל להסכים עם קו מאן. המשבר הכלכלי הגדול השפיע על איכות הסגל, ואכן לא פשוט לע שות את המעבר מלאו מסי ומאנטואן גריזמן ללוק דה יונג וליוסוף דמיר המוכשר ככל שיהיה. ועדיין, עם כל ההנחות שקומאן מקבל בשל הפציעות והמצב, נשאלת השאלה אם זה באמת צריך להיראות ככה, או כמו ב 3:0 המ עליב מול באיירן מינכן בלי גת האלופות.
הטענה של המאמן ההולנ די שאין באמת ברירה אחרת היתה מתקבלת על הדעת אם בארסה היתה משחקת רע בצורה טובה. כלומר, אם הפ רקטיות הזאת היתה מביאה בשורה. כרגע, להוציא רג עים מסוימים ממחזור הפ תיחה מול סוסיאדד, בארסה פשוט לא משחקת טוב. היא לא מש כנעת הגנתית, בטח שלא התקפית, וכל מה שאפשר לציין לטובה בהקשר שלה הוא הופעות אישיות מרשימות של ממפיס דפאיי ורונאלד אראוחו.
צ'אבי וקונטה בכוננות
"השחקנים לא ידעו מה הם עושים מול באיירן ולא ידעו מה הם עושים מול גרא נדה", ביקר בחריפות גרסיה פימיינטה, לשעבר מאמן קבוצת המילואים. "כרגע, מבחינה התקפית והגנתית, זאת לא הבא רסה שאנחנו רוצים לראות".
שחקן העבר אנחל פיצ'י אלונסו הוסיף: "המשחק של ברצלונה הוא בלאגן מוחלט, כל השחקנים בורחים מה עמדות וכולם מנסים לרוץ קדימה". לפי הפרשנים, וגם לפי האוהדים, ברצלונה יכולה וצריכה לשחק אחרת. הבעיה, אם כן, היא המאמן.
גראנדה כבר הזיזה פעם אחת את כיסאו של קומאן. במחזורי הסיום של העונה שעברה היא ניצחה 1:2 בקאמפ נואו, תוצאה שהובילה לאיבוד התואר ושגרמה לז'ואן לאפורטה לשקול חילוף על הספסל. דובר על צ'אבי או על מסי מיליאנו אלגרי, אבל אלה לא הגי עו וההולנדי פתח את העונה כשכל העולם יודע שהוא לא רצוי במיוחד.
מאז, נדמה שקומאן הבין שכל שנו תר לו הוא ללכת עם האמת שלו, ול פיה במצב העניינים הנוכחי בארסה לא יכולה להמשיך את דרכם של קרויף וגווארדיולה ולשחק טיקי טאקה. היום היא זקוקה ללוק דה יונג ולהגבהות לרחבה. כישלון הרעיון הזה ב 1:1 בערב סוכות הוביל לכך שגראנדה שוב מנ ערת את הכיסא של קומאן.
צ'אבי, רוברטו מרטינס, ג'ורדי קרויף, יוגי לב, אנטוניו קונטה ואח רים הוזכרו כמועמדים להחליף את ההולנדי, שכרגע נשאר "לפחות עד המשחק מול קאדיס מחר". נראה שאם קומאן עוד שואף להישאר בתפקיד, יש לו שתי אופציות בלבד: או לשחק רע ולעשות את זה טוב, או לשחק טוב כדי שאפשר יהיה לקבל את הרע.
אתמול: חטאפה - אתלטיקו מד ריד .2:1