כבר היה תקציב - והוא היה טוב יותר

התקשורת חוגגת זה שבועות את ההישג של הממשלה החדשה בה עברת תקציב "לאחר שלוש שנים שלא היה תקציב". אז נתחיל בתיקון הטעות - מובן שהיה. ללא תקציב אי אפשר לשלם משכורות למורים, לרופאים, לאחיות, וקרוב למיליון עובדי ציבור, ולספקי שירותים שונים, החל מתשדירים לעידוד מיחזור אשפה וכלה בקבלני ביצוע של כבישים ורכבות קלות וכבדות.

כל העבודות שאנחנו רואים להרחבת כבישים ולהקמת תשתית לרכבות קלות וכבדות, ובכלל מרבית המנופים שאנחנו רואים, לא היו נעמדים אילולא היה תקציב.

עדיין, אומרים ומטעים, התקציב החדש הוא ביטוי לסדרי העדיפויות העדכניים בעוד בשלוש השנים האחרונות היו רק תקציבים המשכיים, שה ביאו לידי ביטוי את סדרי העדיפויות של הממשלה אי שם בתחילת .2018 אלא שגם זה לא נכון, כי במהלך 2020 אושרו שלושה תקציבים נוספים. מעבר לכך שבתקציבים החדשים הוצאו כ 140 מיליארד שקלים )ולא 200 מיליארד שקלים כפי שאומרים בטעות שרי הממשלה החדשה(.

הכספים הללו הוקצו לצורכי מער כת הבריאות לטיפול בקורונה, לסיוע לעובדים, לעצמאים ולעסקים, היו תו ספות משמעותיות מאוד בתחומים נו ספים. למשל, המדינה הגדילה ב 30% את ההשקעה במיזמי תשתית; העל תה לשיא של כל הזמנים את התמיכה בסטארטאפים קטנים שלא נהנו מה גאות של אחיהם הבוגרים; השקיעה בתוכניות חדשות של האוניברסיטאות בהגדלת מספר בוגרי תארים מתקד מים במדעי הטבע; נכנסה להתחייבויות להצטיידות חסרת תקדים של צה"ל, ועוד. כל אלה הן תוכניות שנראה את פירותיהן רק בעוד כמה שנים, אבל הן חשובות מאוד לעתיד המדינה.

אבל, אומרים אלו שרוצים להעלות על נס את התקציב החדש, מה עם השקיפות הציבורית והבקרה של הכנסת שמלווה את התהליך הרגיל של העברת תקציב? ובכן, כל שלושת התקציבים המיוחדים שעברו ב 2020 עברו את כל התהליכים הרגילים של הכנת תקציב במשרד האוצר, אישור בממשלה ומעבר בשלוש קריאות בכנסת. יתר על כן, היועץ המשפטי לממשלה עמד על כך ששלושתם יעברו ברוב מיוחס של 61 ח"כים, בעוד התקציב החגיגי שעבר עכשיו בקריאה ראשונה זכה לתמיכה של 59 חברי כנסת בלבד.

כל העבודות שאנחנו רואים להרחבת כבישים ולהקמת תשתית לרכבות קלות וכבדות, ובכלל מרבית המנופים שאנחנו רואים, לא היו נעמדים אילולא היה פה כבר תקציב קודם

מרכיבים בעייתיים

הבעיה עם התקציב החדש היא שהוא מכיל יותר מדי מרכיבים בעייתיים שמעיבים על השמחה שבהעברתו. כך למשל, "אגרות הגודש" - שבמ תכונתה הנוכחית תפגע במעמד הביניים ובשכבות החלשות, בכך שימ נעו מהם להיכנס למקום שבו הם יכולים לשפר את שכרם ולהיטיב את מצבם - במרכזי התעסוקה.

גם העלאת משך שירות החובה לבנים בעייתית - כבר כיום פחות ממחצית ממחזור הבנים מתגייס, ולכן הגדלת הנטל עליהם רק מפחיתה את הלכידות הלאומית. יתרה מזו, הצבא אינו זקוק להארכת השירות של מרבית המתגייסים, אלא שהוא אינו יכול להפלות את החלק הקטן שנד רש לו ולכן הוא מאריך את השירות גם לאלה שאינם נדרשים לו. במקום זאת היה נכון יותר להציע שירות קבע של חודשיים ללוחמים ולנהגים שהצבא אכן נזקק להם. כך, בעלות קטנה יותר מעלות הזמן המבוזבז של כל השאר, הצבא היה יכול ליהנות משירות ארוך של מי שהוא זקוק לו באמת ואף לתגמל אותו בהתאם.

התקציב הזה כולל גם את הצעד המשונה והמיותר של הטלת מס על ביטוחי הבריאות המשלימים, והכי גרוע זה שאין בתקציב החדש ניסיון אמיתי לטיפול בעליית מחירי הדירות, שיעלו בשנים הקרובות הרבה יותר מהר מכפי שעלו בשנה כלשהי בעשור האחרון ויעיקו על כלל אזרחי המדינה.

פרופ' אבי שמחון הוא מרצה באוניברסיטה העברית ושימש יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בממשלת נתניהו (2021-2015)