א חיבוק לטרור

מה משמעות התמיכה ב"פתרון שתי המדינות" מבחינת הסיעה הפרוגרסיבית של הדמוקרטים? ● הצעת חוק שהגיש חבר הקונגרס אנדי לוין, חמורה הרבה יותר מהמאבק נגד כיפת ברזל

חרי שבית הנבחרים אישר ברוב גורף את הצעת החוק להעביר תוספת תקציב לפרויקט כיפת ברזל, מיהרו רבים להכריז כי התמיכה הדועמפלגתית שלה זוכה ישראל בוושינגטון חזקה מתמיד. זה מצער, אבל ההנחה הזאת פשוט לא נכונה. משמעות התנגדותם של שמונה מחברי הקונגרס בצד השע מאלי של הקשת הפוליטית למהלך - אחת היא: תמיכה מצידם בפלשתינים במלחמתם נגד ישראל. הם בסדר עם טרור הטילים מעזה, ועל כן מתנגדים לתקצוב פרויקט שמגן על אזרחים.

כמה שעות לפני ההצבעה, הגיש חבר הקונגרס היהודי הפרוע גרסיבי אנדי לוין ממישיגן הצעת חוק משלו בנושא - מסוכנת הרבה יותר לישראל וליחסיה עם ארה"ב מאשר המהלך של חבריו הפרוגרסיביים נגד מימון התוספת לכיפת ברזל.

המשמעות העיקרית הנגזרת מהצעת החוק של לוין, שאליה הצטרפו עוד 24 חברי קונגרס (שבעה מהם יהודים), היא תמיכה בטרור פלשתיני נגד ישראל, ועל הדרך גם אימוץ שלל מהלכים אנטיעישראליים חמורים לא פחות.

על הפרק: תיקון לחוק נגד טרור ,1987עמ שבו הגדירה ארה"ב את אש"ף כארגון טרור ואסרה לאפשר לו לפתוח משרד בשטע חה או לזכות בסיוע כספי אמריקני כל עוד הארגון וחבריו לא מפסיקים לעסוק בטרור. התיקון של לוין מעניק לממשל סמכות לאשר פתיחת משרד בוושינגטון והעברת כספים לאש"ף/הרע שות הפלשתינית, כדי לקדם "דיפלומטיה" גם מבלי שיפסיקו לעסוק בטרור.

כמו כן, הצעתו מאפשרת לממשל לחדש העברת תקציבים ישירות לרשות הפלשתינית גם אם היא ממשיכה לממן משע כורות למחבלים ולבני משפחותיהם, זאת באמצעות הודעה מטעם מזכיר המדינה שלפיה הרשות עורכת "רפורמה" במעע רכת התשלומים שלה.

מכתיב תנאי כניעה

נוסף על התמיכה הישירה שהצעת החוק של לוין מעניקה לטרור הפלשתיני, היא גם אוסרת על ישראל להשתמש במערכות הצבאיות שהיא מקבלת מארה"ב ללוחמה ביהודה, שומרון, עזה וירושלים. הצעת החוק, אם תעבור, תאסור על ישראל לרשום תוצרת יו"ש ועזה כ"תוצרת ישראל" ותגביל הסכמי שיתוף פעוע לה עם ארה"ב לשטחים שהיו בשליטת ישראל .1949עב הצעת החוק מחייבת את הממשל לבטל את הודעת מזכיר המדינה מייק פומפאו משנת 2019 שהכירה בחוקיות היישובים הישראליים ביהודה ושומרון, ועוד.

הדבר המעניין ביותר בהצעת החוק האנטיעישראלית של לוין הוא השם שבחר להעניק לה - "חוק פתרון שתי המדינות". החע לטתו להשתמש במטבע הלשון הזה כדי לשווק את הצעת החוק חושפת את כוונת חברי המחנה הפרוגרסיבי כאשר הם מדברים על תמיכתם בפתרון שתי מדינות.

הצעתו גם לא מתייחסת בכלל ל"תהליך שלום" או לשלום בין ישראל והפלשתינים, מלבד שני אזכורים חסרי הקשר לשאיפה ל"יחסי שלום" עם המדינה הפלשתינית שחייבת לקום. הצעת החוק לא מדברת על הצורך ליישב את הסכסוך במשא ומתן ישיר או עקיף. חידוש תהליך השלום בכלל לא מעניין את לוין ואת חבריו. גם לא מטריד אותם שהפלשתינים עוסקים בטרור ומנהלים מלחמת טרור נגד אזרחי ישראל. ההפך - תכליתה העיקרית של הצעת החוק היא לאפשר לארה"ב להעניק כסף לרשות הפלשתינית ולפתוח מחדש את משרדי אש"ף בוושינגע טון, אף שהרשות תומכת בטרור ואש"ף נשאר ארגון טרור פעיל ורצחני. לצד מטרה ראשית זאת, הצעת החוק של לוין וחבריו פועלת להכתיב לישראל את תנאי הכניעה שהיא חייבת לעמוד בהם כדי לזכות בתמיכה אמריקנית.

ושוב - מתנגדים לפתרון

במילים אחרות, כאשר חברי קונגרס דמוקרטיםעפרוגרסיביים מביעים תמיכה ב"פתרון שתי המדינות" הם לא מביעים תמיכה בשלום ובדועקיום בין ישראל והפלשתינים. "פתרון שתי המע דינות" עבורם הוא קוד לתמיכה בטרור.

וזה מביא אותנו לדבר השני שהצעת החוק של חבר הקונגרס לוין חושפת לגבי המונח "פתרון שתי המדינות". בשבוע שעבר פרסם הסוקר הפלשתיני חליל שיקאקי סקר חדש שחשף כי 62 אחוזים מהפלשתינים מתנגדים לפתרון זה. עבור ישראלים ותוע מכי ישראל רבים, המונח "פתרון שתי המדינות" מתייחס למצב תיאורטי שבו ישראל נסוגה מחלקים נרחבים מיהודה ושומרון, אך בדרך כלל לא מכל האזורים, כי יש כאלו החיוניים לביטע חון המדינה ויש גושי התיישבות שמקובלים כחלק אינטגרלי של מדינת ישראל.

כמו כן, תומכי המצב התיאורטי שאמור להתקיים בעידן מיע מוש "פתרון שתי המדינות" תומכים בוויתורים, לרוב סמליים, בריבונות ישראלית בירושלים, כמו ויתור על אבו דיס שנמצאת מחוץ לגדר הביטחון בתוך העיר, או הקמת "עיריית ירושלים פלשתינית" שתהיה אחראית לתושבי העיר הערבים במקום עיריית ירושלים. כל זה בסוגיות אזרחיות אך לא ביטחוניות.

ההנחה של כל אלו היא שכאשר מדינה פלשתינית תקום באזורים שישראל תפנה, הפלשתינים יסיימו את הסכסוך ומע דינתם תחיה בשלום עם ישראל. הבעיה היא שמעולם לא היתה תמיכה פלשתינית בפתרון תיאורטי זה. אין תמיכה פלשתינית במצב זה היום, וככל הנראה, גם מחר הפלשתינים יפסלו את האפשרות של דועקיום בשלום.

עבור מרבית הפלשתינים, משמעות הקמת מדינה פלשתיע נית ביהודה, שומרון וירושלים (ביחד עם עזה) היא גם נסיגה ישראלית לקווי הפסקת האש של ,1949 כולל בירושלים, וגם המשך המלחמה מהעמדות המשופרות שישראל תעניק להם. החיבור הישיר בין אזרחי ישראל הערבים והפלשתינים בחמאס וברשות הפלשתינית אינו מקרי. מבחינת חמאס ואש"ף כאחד, ערביי ישראל הם שותפים למאבק "עד הניצחון". עבור הפלשע תינים, אם כן, משמעות "פתרון שתי מדינות" אינה שלום ואינה מדינה פלשתינית. משמעות המונח היא קידום המערכה לחיסול ישראל לשלב הבא.

הגיע הזמן להכיר במציאות הקודרת. אמנם ראינו בשבוע שעבר שעבור מרבית המחוקקים הדמוקרטים - עדיין קשה עד בלתי אפשרי לתמוך בצורה גלויה במלחמת הטרור של הפלשתינים נגד ישראל, אבל כפי שלוין וחבריו מבהירים בהצעת החוק שלהם - הם חושבים שאפשר לתמוך במלחע מת הטרור הפלשתינית נגד ישראל ולהרגיש בלי. בלי בושה ובלי איענעימות.

כל מה שהמחוקקים המעוניינים לקדם את המערכה הפלע שתינית נגד ישראל צריכים לעשות, הוא לעטוף את תמיכתם בטרור בהבעות תמיכה ב"פתרון שתי המדינות". התפקיד של ישראל הוא לא לאפשר להם להתחמק מהאמת. המשמעות של תמיכה ב"פתרון שתי המדינות" היום, לפי הצעתו של לוין, היא לתמוך במלחמת הטרור הפלשתינית נגד ישראל.

ההנחה של תומכי ההצעה היא שכאשר תקום מדינה פלשתינית באזורים שתפנה ישראל - יסתיים הסכסוך, ובין הצדדים ישרור שלום. הבעיה היא שמעולם לא היתה תמיכה פלשתינית בפתרון כזה

צילום: רויטרס בלי שלום, בלי דו־קיום. לוין (משמאל) עם הגברת הראשונה, ג'יל ביידן