אנחנו כמו דוד מול צבא של גולייתים
לאוניד וולקוב, סגנו אלכסיי נבלני, ידע שאם יישאר ברוסיה ימצא את עצמו בכלא ● אבל גם ממקלטו בליטא, חותר האופוזיציונר ממוצא יהודי לחשוף את השחיתות בקרמלין, כפי שהתבטאה החודש בבחירות לפרלמנט ● "המשטר עשה שימוש בכל אמצעי פסול", הוא אומר בראיון בלעדי ל"ישראל השבוע", רגע אחרי שבמוסקבה נפתח לו עוד תיק פלילי ● הפיכה? הוא סבור שזה אפשרי: "חלק מהאליטה עשוי להבין שפוטין אינו מספק אותו כפוסק־על במחלוקות בין המחנות"
תיאום הראיון עם לאוניד וולקוב, מי שנחשב סגנו ויד ימינו של בכיר האופוזיציה הרוסית אלכסיי נבלני, התגלה במפתיע כמאתגר, ולא רק בשל הלו"ז הצפוף שמאפיין, כצפוי, את האיש שתפעול מערך ההתנגדות לנשיא ולדימיר פוטין מוטל בעיקר על כתפיו. "השבוע לא אהיה זמין מהערב של יום שני ועד הערב של יום רביעי", קבע וולקוב בנחרצות, והסביר כי הסיבה היא חג שמחת תורה, המוכפל ליהודי התפוצות ליומיים בגלל מנהג "יום טוב שני של גלויות".
בדיוק בעת שוולקוב ,)40( ממוצא יהודי, חגג את החג, אמצעי תקשורת בישרו שהרשויות ברוסיה הכינו לו "מתנה" בדמות עוד תיק פלילי שנפתח לו, לנבלני ולכמה פעילי מפתח נוספים בארגוני האופוזיציה - הקרן למאבק בשחיתות, הקרן להגנה על זכויות האזרח והתנועה "מטות נבלני". בחודשים האחרונים הוכרזו אלו כ"התארגנויות קיצוניות", פעילותן ברוסיה נאסרה וראשיהן צפויים לעמוד למשפט, אם זרועם הארוכה של גופי האכיפה הרוסיים תשיג אותם.
נבלני עצמו נאסר כבר בינואר, עם חזרתו לרוסיה מגרמניה, אחרי שטופל בברלין בעקבות הרעלתו באמצעות גז העצבים "נוביצ'וק", ומאז הוא נמצא מאחורי סורג ובריח. כבר כעת, ברור שהשלטונות לא מתכוונים לשחרר אותו גם אחרי השנתיים וחצי שנגזרו עליו. ברור באותה מידה שאם השלטונות יניחו את ידם על וולקוב, גורלו לא יהיה שונה.
בינואר, כשתומכי נבלני מחו בכיכרות הערים הרוסיות, וולקוב נדרש לחקירה בחשד ל"שידול קטינים להשתתף בהפגנות בלתי חוקיות". בעצם, מקומו השני בהיררכיה הלא רשמית של האופוזיציה, ותפקידיו כמרכז "מטות נבלני" ברוסיה כולה וכראש מטה הבחירות של נבלני בבחירות לנשיאות ,2018־ב הבטיחו כבר קודם שהמעצר קרוב. כדי שזה לא יקרה, וולקוב בחר לעזוב את רוסיה עוד 2019־ב והשתקע בינתיים בליטא, מדינה שהפכה לאכסניה עבור שלל דמויות אופוזיציונית משכנותיה רוסיה ובלארוס.
עיסוקיו המדעיים נזנחו מזמן. בעבר, וולקוב ייצג את רוסיה בהצלחה בתחרויות בינלאומיות בפיזיקה ובאליפות העולם בתכנות, וב־6002 השלים דוקטורט בפיזיקה ובמתמטיקה, אולם בעשור האחרון התמסר לחלוטין לתשוקה שונה שבוערת בו. השאיפה האידיאליסטית להפוך את ארץ הולדתו לדמוקרטיה התבררה כמניע חזק יותר מקסמי המדע. על אף מעמדו הבכיר, וולקוב מקפיד להזכיר שלקבוצתו יש רק מנהיג אחד, אלכסיי נבלני, ואין זה משנה שהוא בכלא. "לא בוחרים לו ממלא מקום", הוא מציין, ומבהיר שנבלני מגדיר את הכיוון האסטרטגי שבו נאמניו הולכים.
בחירות? תרגיל אלקטורלי
למרות המאסר של נבלני וההרחקה של פעיליו הבכירים, שמו ורעיונותיו ממשיכים להכות גלים ברוסיה. זה התחיל עם פרסום סרטוני יוטיוב שהציגו תחקירים מפורטים על מעשי השחיתות המיוחסים לראשי המדינה, לרבות הנשיא פוטין, והמשיך עם הניסיון להתגבר על השליטה המוחלטת של המשטר בתוצאות הבחירות במדינה, באמצעות המודל שזכה לכינוי "ההצבעה החכמה". בהבינם שהמשטר לא יאפשר לאף אחד מהם להתמודד בבחירות, אנשי נבלני הציעו לתומכיהם בכל אזור בחירה, ובמיוחד במוסקבה, לרכז מאמץ סביב מתמודד שאינו מגיע משורות מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת", יהיה מי שיהיה, קומוניסט או ליברל פרו־מערבי.
אין חולק על כך שהמשטר ראה בהתלכדות האופוזיציונית הזאת אתגר אמיתי, והפעיל מולו את ארסנל הכלים הרגיל, שנוסף על איומים, כלל גם את איסור השימוש באפליקציה "ההצבעה החכמה", שפותחה על ידי אנשי נבלני. הדברים הגיעו לכך שעל פי דרישת הרשויות ברוסיה, הסירו גוגל ואפל את האפליקציה מחנויותיהן.
אבל האם "ההצבעה החכמה" עבדה? לכאורה, תוצאות הבחירות לפרלמנט הרוסי, שהתקיימו לפני כעשרה ימים, מחייבות להשיב על כך בשלילה. מפלגת השלטון השיגה רוב מוחלט - 324 מושבים מתוך .450 גם יתר הצירים, אף שמייצגים את מפלגות האופוזיציה כביכול, נאמנים לפוטין, או לכל הפחות נשלטים על ידי המנגנון שלו. גם בבחירות לתפקידי המושלים, הוכרזו הניצחונות של מועמדי הנשיא.
מטבע הדברים, התוצאות האלה השביעו את רצונם של ראשי המשטר, ודובריהם ציינו בנחת שניסיונות ההשפעה של כוחות מבחוץ כשלו. עם זאת, וולקוב אינו מסכים עם הקביעה שהמערך שלו היווה עבור פוטין לא יותר מאשר מכה קלה בכנף.
"קודם כל, אין לראות באירוע הזה בחירות של ממש", הוא אומר בשיחה עם "ישראל השבוע". "מדובר בתרגיל אלקטורלי, שבמהלכו המשטר עשה שימוש בכל אמצעי פסול. ההפרות היו מגוונות ביותר וכללו זיוף פרוטוקולים של ועדות הקלפי, הכנסה מאסיבית של פתקי הצבעה 'נכונים' אחרי סגירת הקלפיות, חיוב עובדי מדינה וחיילים להתייצב בקלפיות במהלך יום עבודה והטיית הספירה של ההצבעה האינטרנטית, שהונהגה לראשונה במוסקבה.
"אבל אפילו בתנאים האלה, רשמנו הישג גדול: הצלחנו להכניס את פוטין ללחץ, וגרמנו לו לבצע טעויות שיעלו למשטרו ביוקר. אף על פי שהיה זה קרב בין שני מחנות בלתי שווים בעליל - לא דוד מול גוליית, אלא דוד מול צבא של גולייתים - עלה בידינו לעשות את הבלתי ייאמן. הקיץ הפוליטי של 2021 ייזכר בהיסטוריה כהתמודדות בין המשטר בעל המנגנון, מכונת התעמולה המתוקצבת ב־06 מיליארד רובל בשנה, מערכת הכפייה הכוללת שירותי ביטחון שמונים 400 אלף איש, וועדות הבחירות והקלפי שמונות מיליון איש - מצד אחד, לבין
"ברור שלפוטין יש מספיק כלים למשול כנבחר המיעוט, אך אנחנו כעת במציאות פוליטית שונה וחדשה לגמרי. להיות עריץ שכולם אוהבים זה עניין אחד; להיות עריץ שנוא ובלתי מוערך זה כבר עניין אחר"
כמה עשרות אנשי נבלני ומנהיגם הכלוא מצד שני".
וולקוב משוכנע שאין לו ולעמיתיו סיבה להתייאש נוכח התוצאות המתמטיות של ההצבעה. לדבריו, "ההצבעה החכמה" הצליחה להכניס לפרלמנט 15 צירים (מתוך 225 שנבחרו באופן ישיר, ולא ברשימות מפלגתיות), ועוד עשרות נבחרו לרשויות אזוריות ומקומיות. חלק מהם, הוא מבטיח, עוד יוכיחו עצמם כאופוזיציה לוחמנית. ובאשר לתוצאות האמת - הוא מסתמך על מחקריהם של מנתחי הבחירות העצמאיים, כמו הסטיסטיקאי סרגיי שפילקין. על פי הממצאים של שפילקין, "רוסיה המאוחדת" קיבלה בהצבעה לרשימות 14-13 מיליון קולות, שעה שהנתונים הרשמיים זיכו אותה במספר גדול פי שניים - 28 מיליון קולות.
מי "סובב" את האינטרנט?
לטענת ועדת הבחירות המרכזית, שיעור המשתתפים בבחירות לפרלמנט הגיע ל־25 אחוז, וכמחצית מהם הצביעו ל"רוסיה המאוחדת". הניתוח של שפילקין ושל מתמטיקאים נוספים מציג תמונה שונה לחלוטין: שיעור משתתפים של כ־83 אחוז, ומתוכם כשליש שתמכו במפלגת השלטון. תוסיפו לכך שרבים מן המצביעים למפלגה של פוטין, ובראשם עובדי מדינה וגופים מתוקצבים, עשו זאת בעקבות כפייה מצד הממונים.
אלה זיופים בקנה מידה שלא נראה מעולם, מסביר וולקוב, ומפרש בלהט: "גם בבחירות הקודמות ל'דומה' ולנשיאות היו הפרות רבות, אבל כל אחד ידע בינו לבין עצמו שפוטין ומפלגתו זכו בהן. אמנם לא בהפרשים גדולים, כפי שנטען בתוצאות הרשמיות, אבל זכו. לעומתן, המסקנה הגדולה של בחירות 2021 ברוסיה היא שפוטין הפסיק להיות בחירת הרוב. אי אפשר להסתיר זאת, ולו משום שצבא חברי ועדות הקלפי ברחבי המדינה עצום כל כך - הם הרי יודעים כיצד הציבור הצביע באמת וכיצד התוצאות עוותו, יודעים ומספרים לאחרים".
האפשרות להצביע מרחוק, באינטרנט, שהוסברה כמענה למגיפת הקורונה, הוסיפה לאנשיו של נבלני כאב ראש חדש. אפילו נציגי המפלגה הקומוניסטית, שממעטים לבקר את פוטין, ובדומה ליתר המפלגות המיוצגות ב"דומה" מתנהלים בדרך כלל כאופוזיציה מדומה - התקשו לשתוק, מה גם שתוצאות ההצבעה באינטרנט ותוצאות ההצבעה המסורתית באותן הקלפיות היו שונות בתכלית.
"מדהים לראות כיצד בספירת הקולות של ההצבעה המסורתית הובילו מועמדי 'ההצבעה החכמה', ואז, אחרי עיכוב גדול, בבת אחת נוספה אליהם מסת הקולות מהאינטרנט, וראו זה פלא - התוצאות התהפכו", מלגלג וולקוב. תמיהתו מובנת עוד יותר נוכח העובדה שבין תומכיו של פוטין גדול חלקם של הגמלאים, ולא סביר שדווקא הם הצביעו בהמוניהם באמצעות הגאדג'טים.
חולם על "הברבור השחור"
וולקוב טוען כי אף שהשלטון ברוסיה תמיד "יתפור" את תוצאות הבחירות כרצונו, האופוזיציה יכולה להיות יעילה. "תמיד אמרנו שהשלטון ברוסיה יתחלף לא כתוצאה מבחירות", הוא אומר. "אין לנו אשליות שהמשטר יתיר בחירות חופשיות, ינהל מערך הוגן של ספירת הקולות ופשוט יודה בהפסדו. לא ציירנו תמונה ורודה שכזו לתומכים שלנו. משטר העריצות שמושל ברוסיה לא מתכוון ללכת לשום מקום.
"ובכל זאת, כל אירוע אלקטורלי מהווה עבורו מבחן קשה, שהרי יש לו רק מה להפסיד. המשטר נתון בפחד מפנינו, אולי אפילו פחד מוגזם, והתגובות הנמהרות לפחד יחזרו אליו כבומרנג. למשל, כפיית רצונו של הקרמלין על גוגל ואפל היתה הטיפה האחרונה שהגדישה את הסאה, לפחות בארה"ב. סבלנות הקונגרס האמריקני פקעה, וכתוצאה נראה בקרוב סבב נוסף של סנקציות אמריקניות מכאיבות על בכירי המשטר ברוסיה והגורמים שקשורים בו". "ההצבעה החכמה" זכתה למענה לא פחות יצירתי
של המשטר - ההצבעה האינטרנטית במוסקבה, שלא ניתן כלל לפקח עליה ועל ספירת הקולות בה.
"אנחנו מנהלים את המלחמה הפרטיזנית שלנו בדרכים יצירתיות וממציאים את עצמנו מחדש. בעשר השנים האחרונות הוכחנו את הגמישות שלנו, את היכולת להגיב לנסיבות המשתנות, לייצר עוד ועוד איומים על המשטר ולהכניס אותו ללחץ. בחמש השנים האחרונות בנינו את אימפריית המדיה שלנו, שנסבה סביב ערוץ היוטיוב, שבו פורסמו התחקירים של נבלני נגד השחיתות (לערוץ כ־5.6 מיליון מנויים, והסרטונים המובילים בו זכו לעשרות מיליוני צפיות).
"את מודל 'ההצבעה החכמה' השקנו רק לפני שנתיים, ובשלוש מערכות בחירות כבר הנחתנו על המשטר מכות כואבות. כל מצב לחץ שאנו מייצרים מחליש אותו, וזיופי הבחירות פוגעים בלגיטימיות שלו. מובן שלפוטין יש מספיק כלים למשול כנבחר המיעוט, אך זו מציאות פוליטית שונה וחדשה לגמרי, שקרובה יותר לבלארוס של הרודן לוקשנקו מאשר לרוסיה, כפי שפוטין התרגל אליה. להיות עריץ שכולם אוהבים זה עניין אחד; להיות עריץ שנוא ובלתי מוערך זה כבר עניין אחר".
אם לא בבחירות - איך יתחלף המשטר ברוסיה?
"המשטר של פוטין אינו מיוחד, והשיטה שלו אינה מקורית: השתלטות על תקבולים מאוצרות טבע, וחלוקתם באופן שיזרים את הרוב להתעשרות אנשי המשטר, לחיזוק מנגנוני הביטחון השומרים עליו ולתעמולה שתשכנע את האזרחים שבלי פוטין - צפוי להם עתיד נורא. כיצד משטרים כאלה מסתיימים? בתסריט פחות אופטימי - עם מות העריץ. אין סיבה שפוטיניזם יתקיים אחרי פוטין. כשיירד מן הבמה, הכל יתפרק.
"בתסריט אחר, המשטר יכול להתמוטט מהשפעת אירוע מטלטל, מה שמכונה 'ברבור שחור'. גם 'הפיכת החצר' תיתכן - חלק מן האליטה השלטת עשוי להגיע לתובנה שפוטין אינו מספק אותו בתור פוסק־על במחלוקות בין הקבוצות השונות שמרכיבות את המשטר. כך או כך, המטרה שלנו, של אנשי נבלני, היא להיות הכוח הפוליטי הגדול והמאורגן ביותר בשעה שאחד התסריטים האלה יתממש, ועד אז להגביר את הלחץ על המשטר, כדי לקרב את 'הפיכת החצר' או את הופעת 'הברבור השחור'".
התדמית שלכם מבוססת על חשיפת מחדלי השלטון ועל דמות הגיבור של נבלני, אבל לא ברור איזו חלופה אתם מציעים.
"תהיה זאת טעות גדולה לנסות לכפות על פוליטיקה רוסית מושגים שמתאימים לפוליטיקה מערבית, כמו ערכים אידיאולוגיים. המחנה של נבלני נלחם על הפיכתה של רוסיה למדינה אירופית, ואנו מאמינים בערכים אירופיים. תגידו בצדק שהערכים האירופיים אינם אחידים, הם נחלקים לימין ושמאל, לשמרנות וליברליות, אלא שהחלוקות האלה מעסיקות את מי שכבר נמצא בתחום של פוליטיקה מערבית. במבט מרוסיה, ההבדלים אינם נראים כמעט. אין לנו מוסדות דוגמת בית משפט עצמאי, תקשורת חופשית, בחירות הוגנות, שנועדו לאפשר לאזרח לבחור בין ימין לשמאל, בין שמרנות לליברליזם. מטרתנו להחזיר את רוסיה למישור שבו למושגים האלה שוב תהיה משמעות".
על אף מעמדו, וולקוב מקפיד להזכיר שלקבוצתו יש רק מנהיג אחד, אלכסיי נבלני, וזה לא משנה שהוא בכלא: "לא בוחרים לו ממלא מקום". הוא אף מבהיר שנבלני מגדיר את הכיוון האסטרטגי שבו נאמניו הולכים