מה שצריך לחפש

בלש נוגה נשלח למשימת איתור נעדר, אך למעשה נוהה אחר דמויות קרקסיות שמחפשות את מקומן בעולם ● רומן הביכורים של רמי מארק רום מכיר במגבלות הרבות של האדם - וחוגג אותן

בכתב הגנה שכתב בראשית המאה הקודמת על סוגת הסיפור הבלשי המושמצת, טען הסופר הבריטי ג.ק. צ'סטרטון כי הרומנסה הבלשית מסיבה את תשומת ליבנו לכך ש"התרבות עצמה היא המע רעישה שבסטיות, הרומנטית שבקריאות למרי". הבלש חושף את קיומם של שולי החברה, אותם אנשים המבקשים להסע תתר מעיני אדם.

"בשביל מה כל זה", ספר הביכורים של רמי מארק רום, מבקש לפעול בדיוק את הפעולה שצ'סטרטון מדבר עליה, אך טווה תעלומה בלשית שהיא צל של תעלומה, רישום קליל בצבעי פחם של תעלומה. זאת, דווקא כדי לתת מקום ופתחון פה לאותם אנשי שוליים - שאיש מהם למעשה אינו פושע.

הרומן מגולל את סיפורו של אריק, בלש במשטרת לוד, העיר שבה גדל ובילה כל חייו. אריק נשלח למשימת חיפוש אחר עובד ניקיון אתיופי בשם נוח, שנעלם מעל פני האדע מה. איש לא מוצא אותו, אך למען האמת איש גם לא מחפש אותו. רק הבוס של נוח, שמצר על אובדן עובד, מבקש את עזרת המשטע רה. הבלש נשלח למשימה, שמתגלה לאורך הספר כפשוטה ואפורה, נטולת תפניות חדות בעלילה והפתעות עוצרות נשימה, שהן הלחם והמים של ספרות בלשית.

תחת זאת, הבלש נמשך אחר דמויות שוליים שמזדמנות בדרכו ונכרך בעולמן, בסיפורים הקטנים שמעסיקים אותן, בצרות הטורדות אותן ובמבט הייחודי שלהן על החיים. הסטיות החברתיות שצ'סטרטון התייחס אליהן מתגלות בספר זה לא כפושעים אלימים ואיומים, אלא כאנשים המתקיימים בתחתית הסולם החברתי ומצליחים ליהנות מהחיים בדרכם הייחודית.

אם ברומן בלשי קלאסי היה מתגלה בתפנית עוצרת נשימה כי חייו של הבלש קשורים להפתעתו לפשע האיום, אז גיבור "בשביל מה כל זה" מופתע לגלות כי דירתו של נוח הנעדר ממוקמת בבניין המגורים שבו גדל כל ילדותו, ממש בדלת ממול. כך נדחף הבלש אל סיטואציות מעוררות גיחוך מלא חמלה עם דיירי הבניין, כשהוא חוזר אל רגעי העונג והפחד של ילדותו - ריקוד הסלואו שלא העז להזמין אליו את מלכת הכיתה; הילד הבריון שהכריח אותו להביא לו כסף כדי שלא ירביץ לו; הגננת שגידלה אותו. באחת מהסצנות היפות בחריגותן, נמשך הבלש אל בית הגננת, נרדם על הספה לאחר הזמנות חוזרות ונשנות, וחוזר להיות הילד הקטן שהיה פעם. "תנוח בלי דאגה", מפצירה בו ציפה הגננת, "תנוח כמה שצריך, אצל ציפה נחים עד שלא עייפים עוד. אתה ילד טוב, ארצ'יק, אתה ילד טוב, נתקשר לאמא כשתתעורר, נתקשר אליה שתאסוף אותך". המחבר מגולל שרשרת מפגשים קרקסית עם דמויות שוליים מלאות חן, אך ברקע נלחש כל הזמן עצב נסתר, שהמפגש עם החריגות של הקיום מאפשר לו להרגיש בבית. אריק מגדיר עצמו כביישן כרוני, בעל קשיים לפתח קשרים חברתיים - גם כאן, היפוך מעניין של דמות הבלש הקלאסי, שאמנם מתפקד לא פעם כטיפוס אנטיעסוציאלי, אך לא בגלל ביישנות, אלא לרוב יותר בגלל מיזנתרופיה צינית הנובעת מהעולם שמאכזב אותו פעם אחר פעם. אך הבלש בסיפור מוקסם מהמילים הנזרקות כלפיו, מובל אחר מונולוגים ארוכים הממלאים דפים שלמים בסיפורים מוזרים הנמסרים בניגון ייחודי לכל דמות, מרוצפים במשפטים ברוסית והטיות דיבור מאפיינות. אחד המוטיבים החוזרים בספר הוא העיסוק בכתיבה, ואולי יש קשר לכך שמדובר בספר ביכורים, כאשר המחבר עסוק לא רק בכתיבת הסיפור עצמו, אלא גם בהרהורים פנימיים כיצד כותבים, ולשם מה. הגיבור מחזיק במחברת שבה הוא כותב פרטים על הפרשיות שבהן הוא עסוק, אך יותר משהיא נועדה למעקב היא משמשת מקום להניח בו את המחשבות ואת הלב. "ככל שהדבר התאפשר אהבתי להשתמש בסוג המחברות שאמא ציידה אותי בהן בתחילת כל שנת לימודים חדשה", מספר הגיבור,

ובהמשך מעיד: "אני זקוק למילים שיישארו מעבר למחשבה החולע פת. לא שחסרו לי מילים איעפעם, כל חיי היו לי עודפים מהן. הבע עיה העיקרית שלי כיצד לחבר אותן יפהעיפה זו לזו ולהבין מתוך הצירוף את מה שהתרחש".

גם בהמשך הספר, המחבר נתקל במגוון דמויות שמחפשות דרכן בעולם הממשי באמצעות כתיבה, אך לא כזו שמתדפקת על דלתות כתבי עת ומוספים ספרותיים, אלא כתיבה הנובעת מזרם החיים ובוע קעת מהם באופן טבעי. בוריס, אחד מהשכנים של הנעדר, כותב ספר לכיע הוא מעתיק מילה במילה עותק של "החטא ועונשו" שמצא באחת הדירות. הוא החליט "לכתוב ספר" כיוון שכילד "הלך עם אמא כר עם פסל שהיה פושקין, וגם הכיכר היתה על שם פושקין, והפסל עמד בכיכר הרבה זמן מאז שהוא עבר שם ואמא אמרה שיעמוד גם יעמוד כי זה היה סופר וגאון, והוא הבין מאז שסופר זה אחד שעוע שים לו פסל ושום דבר כמעט לא השרה עליון ביטחון כמו פסלים". בהמשך פוגש הבלש בבית חולים משורר כושל המשדל חולים לרכוש שירים ממוסגרים שלו ולהעניק כמתנה לצוות המטפלים. גם הכתיבה מצטרפת אל הקרקס האנושי שמשתתפיו מלהטטים בחיים בשעשוע.

רמי מארק רום כתב ספר ביכורים שכולו אהבת אדם המכירה במגבלות האדם, וחוגגת אותן. הפשיעה נעדרת מהספר, שמתחפש רק על פני השטח לרומן בלשי והבלש הינו האדם האחרון שהיינו מציעים לתפקיד. בכך נוצרת חריגה, דחיקה הצידה של ההיגיון המוע כר, המפנה מקום למבט התמים על החיים ועל המאכלסים אותם. זו שותפות לדרך של מי שהעולם עבורם הוא מגרש משחקים שבור, עולצים בשמחת אין קץ על הריסותיו המעניינות.

בשביל מה כל זה / רמי מארק רום

ידיעות ספרים, 245 עמ'

צילום: משה שי היפוך של דמות הבלש הקלאסי, שברומן נמשך אחר דמויות שוליים ונכרך בעולמן. בניין מגורים בלוד