שובו של 1 בספטמבר
ילדינו ראויים ליותר מבדיקה ביתית לקורונה, שהיא כמו פלסטר על איבר שותת דם
אתמול שוב היה 1 בספטמבר. היומן הראה תאריך אחר, אבל ככה זה כששנת לימודים מתחילה אחרי חופשה ארוכה ובדיקה אחת למני עת הדבקה. אם לשפוט לפי 1 בספטמבר המקורי, הבדיקה הביתית היא לא יותר מפלסטר על איבר שותת דם.
שבוע אחרי תחילת שנת הלימודים, יותר מ 145 אלף תלמידים דיווחו על בידוד, מתוכם כ 40 אלף מאומתים. מומחי בריאות סבורים שהנתונים גדולים אף יותר. באחת המסגרות של ילדיי, שנכנסו לבידוד בזה אחר זה בגלל מוסדות החינוך, התגלו לא פחות מתשעה מאומתים. אז ספרו לכל מבודדי החגים איך הבדיקה הזאת מנעה הדבקה.
היו הורים שהחליטו לא לשלוח את הילדים עד אחרי החגים, מחשש לבידודים. עכשיו הם מתלבטים אם ומתי להחזיר אותם. כי כשאין הבדל בין תחילת ספטמבר לסוף החגים, אין שום ביטחון שהמצב ישתנה.
נניח שהבדיקות של השבוע בוצעו כנדרש, ויל דים מאומתים נשארו בבתיהם. מה יהיה ביום שאחרי? ובזה שאחריו?
שרת החינוך מציעה את מודל "הכיתה הירוקה", שלפיו, אם תלמיד יימ צא מאומת, רק הוא יישלח לבידוד, וחבריו לכיתה יבצעו בדיקות יומיות במשך שבוע. על פניו, נראה שזה יכול לשדר חיים קצת יותר נורמליים מאשר שבוע של בידוד עם שתי בדיקות אבל גם הפתרון הזה זקוק למקצה שיפורים.
למשל, עולה השאלה עד כמה ההורים והילדים ישתפו פעולה עם הבדי קות היומיות. אחרי הסגר הראשון הורים התבקשו למלא בכל בוקר טופס שמאשר כי מדדו חום לילדיהם וכי התוצאה נמוכה מ 38 מעלות. רבים מהם חתמו, אבל הודו שאין להם בכלל מושג היכן המדחום הביתי.
במשרד הבריאות ביקשו לחכות לתוצאות הפיילוט של תוכנית הכיתה הירוקה, שהתחיל באמצע אוגוסט בחברה החרדית ורק עכשיו הורחב לח ברה הערבית, שלמדה בחגים. ההמתנה הזאת יכולה לעלות בעוד שבועיים קריטיים, שהיו יכולים להימנע לו רק ידעו ש"אחרי החגים" יגיע. ובכן, אחרי החגים כאן, והתלמידים וילדי הגנים שוב מופקרים. אלו שהגיעו למסגרות החינוך ביום חמישי מצאו כיתות צפופות, שבהן הם אמנם עוטים מסיכות, אבל יושבים בזוגות או בקבוצות, ואפילו אוכלים יחד. זאת בזמן שכדי לשבת בחצר של בית קפה הם צריכים לעבור בדיקה.
קוראים להם דור האלפא, אבל הם דור ה C של הקורונה, ומגיע להם פרס עולמי, בעיקר על יכו לת הסתגלות. ועדיין, בידוד ועוד בידוד שוברים את הנפש, ומחקרים רבים כבר הראו את הנזקים שייגרמו לדור המופלא הזה. חלקו כבר סובל היום מדיכאונות, מהשמנה ומהתמכרות למסכים לאחר בידודים ארוכים, ותפקידנו לשמור עליו. שילוב של כיתה ירוקה עם הקפסולות הישנות והטובות יכול להיות נקודת התחלה. כשחצי מתלמידי הכיתה יושבים עם המורה בכיתה, החצי השני יכול לבצע עבודה עצמית בחצר או במסדרון המאוורר. את ההפסקות אפשר לדרג - כל קפסולה במגרש אחר. כבר עשו זאת בעבר, ואחרי תרגול אפשר לעשות זאת אפילו טוב יותר.
היה זה ראש הממשלה נפתלי בנט, ביושבו כשר החינוך, שקבע מספר תלמידים מקסימלי לכיתות א', כדי לצמצם את כמות התלמידים. שילוב של פתרון כזה גם עכשיו, גם אם לתקופה קצובה, יכול לעזור לנו גם לה שקיע יותר בילדים, וגם להתמודד עם המגיפה.