עוד פעם אחת

לא משנה מה דעתכם על ביצועיו של דניאל קרייג בתור ג'יימס בונד, על דבר אחד אין ויכוח: ב־15 שנותיו כ־007 עברה הדמות מהפכה משמעותית עם יציאת הסרט ה־25 בסדרה והחמישי של קרייג, "לא זמן למות", הוא מספר מה עשה כשהתקבל לתפקיד )"קניתי שייקר קוקטיילים והכנתי וודקה מרטיני עד שהשתכרתי לגמרי"(, איך תרם לשינוי באופיו )"רציתי שהוא ייראה ויתנהג כמו רוצח, כי ככה איאן פלמינג כתב אותו"(, וכיצד עזר להתאים אותו לעידן MeToo )"עם דמויות נשיות חזקות"( עכשיו, כשהוא נפרד מהמרגל המיתולוגי, קרייג מתקשה שלא להתרגש: "בונד לא דומה לי בשום צורה, אבל אני מניח שיש בו קצת ממני. ואני בהחלט גאה בזה"

נדמה שסיבוב הפרידה של דניאל קרייג מתפקיד ג'יימס בונד נמשך כבר נצח. אבל עכשיו, עם יציאת הסרט ה־25 בסדרת הסרטים האגדית, והחמישי של קרייג בתור הסוכן החשאי 007 - אחרי שנה וחצי של דחיות ועיכובים בחסות הקורונה - עושה רושם שהכוכב בן ה־53 מעכל לראשונה שהפעם לא תהיה דחייה נוספת. הפעם זה קורה באמת.

"התפקיד הזה שינה את חיי והעשיר אותם מאוד במהלך 15 השנים האחרונות", הוא אומר בראיון בלעדי ל"ישראל היום". "ידעתי שזה יקרה, כמובן. אבל לא היה לי מושג עד כמה. הג'וב הזה לימד אותי כל כך הרבה על עשיית סרטים. היתה לי הזכות לעבוד עם האנשים הכי כישרוניים בתעשייה. גם בסרט הזה היו ימים שהגעתי לסט והייתי צריך לצבוט את עצמי.

"בדרך כלל, יום הצילומים האחרון של סרט הוא אנטי־קליימקס. מסיימים את העבודה, נפרדים מהר, וכולם מתפזרים והולכים הביתה למשפחה. אבל בסרט הזה הכל היה אחרת.

"הסצנה האחרונה לא היתה מסובכת בכלל. בסך הכל הייתי צריך לרוץ בסמטה ולצאת מטווח העין של המצלמה. אבל אחרי שסיימנו לצלם, כל השחקנים והצוות הגיעו. למרות שאני שונא לשאת נאומים, לא היתה לי ברירה. זה היה מאוד אמוציונלי עבורי, רגע יפהפה ומרגש שאזכור לנצח. ואז זהו. פתאום זה נגמר".

ְלמה הכי תתגעגע?

"לעבודה עצמה. לרוח הצוות. לשיתוף הפעולה היצירתי. להתמודדות המשותפת עם בעיות. לאווירה המשפחתית על הסט. לפעמים זה מצליח יותר, לפעמים פחות, אבל תמיד יש את המאמץ הקולקטיבי האדיר. וזה מה שיחסר לי יותר מכל דבר אחר. כבר כמעט לא

"מההתחלה נתנו לי לנסות להמציא את הדמות מחדש. המפיקים רצו כיוון חדש, ואמרתי שאם הם רציניים, אני בעניין. לא יכולתי לחקות את השחקנים שגילמו את בונד, למרות שהם היו מבריקים, כל אחד בדרכו. זה פשוט לא אני"

עושים סרטים כאלה, ואני אסיר תודה שהיתה לי הזכות להיות חלק מזה".

אתה מרגיש לחץ מיוחד להצליח הפעם? לסיים את התקופה שלך בתפקיד בבום?

"בוודאי. אבל אני מנסה לא לחשוב על זה. אין הרבה שאני יכול לעשות בנדון. העולם נמצא במקום מאוד משונה בשנתיים האחרונות. הכל השתגע, ואין ספק שזה נותן פרספקטיבה לדברים.

"אני חושב שעשינו סרט נהדר. אבל לא עשינו אותו עבורנו, עשינו אותו עבור הקהל. אחרי כל ההמתנה הזאת, אני ממש מחכה שאנשים יראו אותו כבר. אני מאוד גאה בו ואני חושב שהוא מחזיק. אבל מי יודע?"

אף אחד כבר לא ממש זוכר, אבל "לא זמן למות", שהופק בתקציב של יותר מרבע מיליארד דולר, נקלע לצרות צרורות עוד הרבה לפני שהקורונה נכנסה אל חיינו. הבמאי דני בויל ("טריינספוטינג") פוטר מהפרויקט בשלב מוקדם בשל "חילוקי דעות יצירתיים", התסריט שנכתב הושלך לפח, ובמשך זמן רב לא היה תסריט חדש. בתור קינוח, שרשרת של תאונות קטלניות על הסט גרמה לתקשורת לתהות אם הפרויקט מקולל, ולשאול אם העבודה עליו תסתיים אי פעם.

ואז, בראשית ,2020 בדיוק כשכבר היה נראה שהסרט סוף־סוף יראה אור יום... טוב, אתם מכירים את ההמשך.

בשנה האחרונה דחו קברניטי הסדרה שורה של הצעות מפתות וחסרות תקדים בהיקפן מצד ענקיות הסטרימינג, שביקשו שהסרט יעלה רק אצלן. על פי דיווחים שונים, אפל הציעה לא פחות מ־500 מיליון דולר כדי להעלות את הסדרה בשירות הסטרימינג שלה. גם אמזון, שרכשה לאחרונה את אולפני MGM (המפיקים את סרטי הסדרה), ביקשה להעלות את הסרט אצלה. אבל קרייג והמפיקים סירבו בכל תוקף ש"לא זמן למות" יעשה את הבכורה העולמית שלו על המסך הקטן.

"אני מודה מכל הלב למפיקים ולאולפן, שהיה להם האומץ לעמוד על שלהם ולא להישבר", אומר קרייג. "אני כל כך שמח ש'לא זמן למות' יוצא לאולמות הקולנוע. זה המקום שבו סרטי ג'יימס בונד צריכים להיות מוצגים, כמו כל סרט גדול אחר. זה היה טרגי אם הסרט היה מוצא את דרכו לאחד משירותי הסטרימינג. צריך להזכיר לאנשים כמה כיף זה ללכת לקולנוע. אחרי שחיכינו כל כך הרבה, הגיע הזמן".

לנוכח הדברים האלה, בהחלט ניתן להבין מדוע אווירת הסודיות סביב הסרט שברה שיאים. אחרי שהצליחו למנוע את דליפתם של הסודות הכמוסים והטוויסטים המסעירים שממתינים בו, איש מהעוסקים במלאכה לא רוצה שמישהו יקלקל להם את החגיגה ברגע האחרון עם ספוילרים מבאסים. מה שכן מותר לספר הוא שהסרט החדש מתרחש חמש שנים לאחר קודמו, "ספקטר", ושהוא נמשך שעתיים ושלושת רבעי )!( - מה שהופך אותו לארוך ביותר בסדרה.

בונד, שפרש משירות בסוף הסרט הקודם, מוצא עצמו נגרר חזרה אל תוך עולם הצללים, בניגוד לתוכניותיו. הנבל התורן שמאיים על שלום כדור הארץ מגולם הפעם בידי זוכה האוסקר רמי מאלק ("מר רובוט", "רפסודיה בוהמית"), וגם הנבל האגדי בלופלד (שוב בגילומו של כריסטוף וולץ) וארגון הטרור ספקטר עדיין חזק בתמונה. לצידם מככבים רייף פיינס בתפקיד ,M בן ווישו בתפקיד ,Q ונעמי האריס בתפקיד מאניפני.

כוכבת העל הצרפתייה ליה סיידו, שגילמה את אהובתו של בונד ב"ספקטר", נמצאת לצידו גם הפעם – ובכך הופכת לנערת בונד הראשונה שמופיעה באותו תפקיד ביותר מסרט אחד. חידוש נוסף הפעם הוא צירופה של סוכנת קשוחה, (השחקנית השחורה לשאנה לינץ'"), שהחליפה את 007 בתפקיד לאחר שבחר לפרוש. אבל מי שגונבת את ההצגה היא דווקא אנה דה ארמס היפהפייה, שנותנת הופעת אורח נהדרת.

הסיפור הפעם נסב סביב נשק ביולוגי קטלני, שמסוגל למחוק את המין האנושי מעל פני האדמה ביעילות מצמררת. התסריט עובד שעות נוספות כדי לקשור יחד את כל חמשת הסרטים בכיכובו של קרייג ולספק לבונד מופע פרידה אמוציונלי ושאפתני במיוחד: קנה המידה גדול מהרגיל, וכך גם מספר הסצנות שמתוכננות לגרום לכם להשתנק בהשתאות או למחות דמעה בחושך.

"בונד עזב את אנגליה וחזר למקום שמשמש לו בית רוחני, ג'מייקה", מספר קרייג. "הוא כבר לא סוכן, אבל הוא חי את חייו ועדיין בכושר. פתאום, ללא אזהרה מוקדמת, פליקס לייטר, חברו הוותיק מהסי.איי.אי, מופיע על מפתן דלתו ומבקש ממנו עזרה. משם העניינים מתחילים לקרות מהר מאוד, שזו תמיד דרך טובה להתחיל סרט".

למרות שהתוצאה אינה מתרוממת לגבהים של "קזינו רויאל" או "סקייפול", קשה מאוד להישאר אדישים לנוכח האירועים הדרמטיים שמתרחשים על המסך. אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה סרטים מסוג זה הפכו למצרך נדיר, כיף לצלול שוב אל הרפתקה בסדר גודל כזה. אגב, שיר הנושא של הסרט, בביצוע בילי אייליש, זכה בפרס הגראמי עוד לפני שהסרט יצא לאקרנים.

לא משנה מה דעתכם על ביצועיו של דניאל קרייג בתור בונד, על דבר אחד אין ויכוח: ב־15 השנים שבהן הוא בתפקיד - יותר מכל אחד מקודמיו - דמותו של 007 עברה מהפכה משמעותית.

"מההתחלה נתנו לי לנסות להמציא את הדמות מחדש", אומר קרייג. "המפיקים רצו להפוך את הכל על הראש ולשנות כיוון, ואמרתי להם שאם הם רציניים בכך, אני בעניין. לא יכולתי לחקות את השחקנים שגילמו את בונד לפניי, למרות שהם היו מבריקים, כל אחד בדרכו. זה פשוט לא אני.

"בתור התחלה, רציתי שבונד ייראה כמו רוצח ויתנהג כמו רוצח, כי ככה איאן פלמינג כתב אותו בספרים. רציתי גרסה מודרנית של הדמות. ורציתי שיהיו דמויות נשיות חזקות".

עד כמה השפעת על התוצאה בסרטים?

"יש לי הרבה אינפוט במה שקורה. אני מושקע

"הסצנה האחרונה לא היתה מסובכת, אבל אחרי שסיימנו לצלם, כל השחקנים והצוות הגיעו. למרות שאני שונא לשאת נאומים, לא היתה לי ברירה. זה היה מאוד אמוציונלי עבורי, רגע יפהפה ומרגש שאזכור לנצח. ואז זהו. פתאום זה נגמר"

בזה הרבה יותר ממה שאני מושקע בפרויקטים אחרים, כי אני במרכז של הכל. אני צריך למכור את זה. אני צריך לשכנע אנשים שאני מאמין בזה ואוהב את זה. אני מאמין שאם אתה עושה משהו, אתה צריך לעשות אותו עד הסוף. זו האחריות שלי".

בדומה לארבעת הסרטים הקודמים בכיכובו, גם "לא זמן למות" נהנה למתוח את גבולות הסדרה, לברוא מחדש את עולמו של בונד ולהתאים אותו לעידן הנוכחי. במלים אחרות, בונד של המאה ה־21 הוא גבר שפחות נותן סטירות לנשים ויותר משוחח איתן על הרגשות שלו. "אני נשאל לעיתים קרובות על ההשפעות של

MeToooo על הסדרה שלנו", אומר קרייג. "אנחנו לא יכולים להתייחס לנושא באופן ישיר דרך סרטי ג'יימס בונד. מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה להכניס לסיפור דמויות חזקות, כמו הדמות של לשאנה, או כמו הדמות שמגלמת אנה דה ארמס, ולגרום להן להתעמת עם בונד. זה לא אומר שהאופי של בונד משתנה; עדיין יש לו הפגמים שלו. אבל לפחות הקהל יכול לראות שההתנהגות שלו לא תקינה".

מי שגויסה כדי לסייע במשימה הזאת מבחינת התסריט היא לא אחרת מהיוצרת המהוללת פיבי וולר ברידג', שהפכה לאחת היוצרות המבוקשות בעולם בשנים האחרונות בזכות הסדרות "פליבג" ו"להרוג את איב". טביעות אצבעותיה בהחלט מורגשות היטב ברחבי הסרט.

"היא פשוט מבריקה", מחמיא קרייג. "היו לה רעיונות מעולים לדמויות ולסצנות. היא הביאה משב רוח רענן אל תוך תהליך יצירתי אינטנסיבי. היה חשוב לנו להשמיע קול נשי חזק, ואני חושב שבסרט הזה הצלחנו לעשות זאת אפילו יותר מאשר בסרטים הקודמים". קארי פוקונגה, שהוא הבמאי האמריקני הראשון של סרט בסדרה, טען לאחרונה כי יחסו האלים של בונד לנשים בחלק מהסרטים הישנים הופך אותו למעשה לאנס. "לטוב ולרע, סרטי בונד משקפים את העידן שבו הם נעשים", אומר לנו פוקונגה. "ואכן, בתקופה של דניאל אנחנו רואים בונד מסוג אחר. חשוב להכיר במציאות ובמה שקורה מסביב, אבל גם להישאר נאמנים לדנ"א של הדמות שאיאן פלמינג ברא בספריו. המתח הזה יוצר קונפליקטים מעניינים ומאפשר שינוי". סיידו מציינת כי "לפני שדניאל נכנס לתפקיד בונד, ראו את הנשים מהפרספקטיבה הגברית, דרך gaze'־ה .'male הוא שינה את זה. הוא רצה דמויות נשיות חזקות יותר, דמויות ששוות לו. הדמות שלי לא נמצאת בסרט אך ורק כדי לספק את בונד מבחינה מינית. היא עומדת בזכות עצמה. דניאל ממש שינה את הטון של הסרטים. "הסדרה תשתנה עכשיו, כי דניאל עוזב. יהיה בונד חדש. אבל הוא עשה משהו מדהים: הוא נתן עומק לדמות שלו, כשהפך אותה לפגיעה. זו הסיבה שאנשים כל כך אוהבים אותו - כי הוא נותן לצופים

גישה לפגמים ולחוסר השלמות שלו. הסדרה משקפת את העידן שבו אנו חיים. ודניאל, בגלל מי שהוא כאדם, בעצם הפך את בונד לפמיניסט. זו היתה האבולוציה הנכונה עבור הדמות".

קרייג נולד בצ'סטר, עיירה בצפון־מזרח אנגליה. אמו היתה מורה ואביו ניהל פאבים. בגיל ,4 אחרי גירושי ההורים, הוא החל להצטרף לאמו בביקוריה התכופים בתיאטרון ונדבר בחיידק המשחק. בגיל 61 כבר עזב את הבית ועבר ללונדון, בתקווה להפוך את התחביב למקצוע, ואחרי כמה שנים קשות החל לקבל תפקידים בתיאטרון ובטלוויזיה.

הפריצה הראשונה שלו הגיעה בגיל ,28 כשלוהק לסדרה המצליחה ,"Our Friends in the Noorth" ומשם המשיך לשורה של תפקידים, שבחלקם אף נדרש להופיע בעירום מלא או לקיים יחסי מין הומוסקסואליים.

התפקיד של 007 הוצע לו ,2005־ב לאחר שהמפיקה ברברה ברוקולי צפתה בו עושה תפקיד קטן בדרמה "אליזבת'" והחליטה שהוא השחקן הכריזמטי ביותר שראתה בחייה. לתדהמתה, קרייג סירב. הוא הסביר שהוא מרוצה מהקריירה שלו (שבאותה נקודת זמן כללה הופעות בסרטים בריטיים לא בהכרח מסחריים, לצד תפקידי משנה בהפקות הוליוודיות דוגמת "מינכן", "טומב ריידר" ו"הדרך לפרדישן"), ושאינו רוצה להפוך לשחקן שמזוהה לנצח עם תפקיד אחד.

"כשברברה פנתה אלי, אמרתי לה שאני חושב שהם הגיעו לכתובת הלא נכונה", הוא מחייך. "חששתי שהתפקיד ירדוף אותי עד יום מותי. כשהודיעו לי בסוף שבחרו בי, קניתי שייקר של קוקטיילים, חזרתי הביתה והתחלתי להכין לעצמי וודקה מרטיני, עד שהשתכרתי לגמרי".

אלא שאז הגיעה המתקפה התקשורתית הבלתי נמנעת, וקרייג החל להבין ששום דבר בחייו כבר לא יהיה כפי שהיה. צלמי הפפראצי ארבו לו בכל פינה, עד שהסתגר בבית ולא יצא. העיתונות הבריטית, מצידה, הטילה ספק ביכולתו של השחקן הבלונה דיני הזעפן והלא מאוד מעודן – שצבר במהירות מוניטין של מרואיין נרגן ובלתי נסבל - להיכנס אל תוך החליפות המחויטות והמחויכות של שון קונרי, רוג'ר מור ופירס ברוסנן.

מרבית הספקנים נאלצו לאכול את הכובע כשצפו ב"קזינו רויאל", הסרט הראשון של קרייג בתפקיד, שגרף יותר מה600 מיליון דולר וזכה לביקורות נלהה בות. באופן לא מפתיע, בין חמשת הסרטים שבהם כיכב, זהו גם הקרוב ביותר לליבו.

"'קזינו' התחיל את הכל עבורי. לא ידעתי כלום, והיה לי טוב להיות בחוסר הידיעה הזה. הייתי טירון. עד היום הראשון לצילומים לא הצלחתי לעכל את מה שעומד להתרחש. פשוט נתתי לזה לקרות. איכה שהו זה עבד, ולא הייתי משנה כלום בחוויה הזאת".

"'קזינו רויאל' בעצם שינה את הקונספציה של סרטי בונד", אומר פוקונגה. "לפניו, סרט של ג'יימס בונד היה בידור ופעלולים ואקשן ואפקטים מלהיבים. אף אחד לא ציפה לקבל בנוסף גם כזאת בומבה אמוציונלית. מאז זה הפך לתו תקן".

סרטו השני של קרייג, "קוונאטום של נחמה" ,)2008( הושפע מאוד משביתת התסריטאים, ששיתקה את הוליווד באותה שנה, והתקשה להה גיע לפסגות של "קזינו רויאל". אבל העניינים שבו למסלולם כבר בסרט הבא, "סקייפול" )2012( – מהה סרטים האיכותיים בסדרה (סם מנדס ביים, חוויאר ברדם גילם את הנבל הבלתי נשכח, אדל שרה את שיר הנושא), וגם המצליח ביותר - עם הכנסות של 1.1 מיליארד דולר.

הסרט הבא, "ספקטר" ,)2015( אמנם הכניס 800 מיליון דולר, אבל מלבד כמה סצנות, התקשה לספק את הסחורה וסבל מעלילה מופרכת, שהפכה את בלופלד לאחיו החורג של בונד. קרייג התשוש והמה תוסכל, שנפצע ברגלו בשלב מוקדם של ההפקה וסחב את הפציעה הקשה במשך רוב הצילומים, לא סייע לקבלת הפנים הפושרת שהמתינה לסרט, כשהצהיר בפני עיתונאי המום: "אני מעדיף לחתוך את הוורידים מאשר לעשות עוד סרט בסדרה".

היום הוא מודה: "זו היתה תשובה לא מוצלחת. פשוט הרגשתי שהספיק לי. שכנעתי את עצמי שזה היה הסרט האחרון שלי כבונד. היתה חוויה קשה, והייתי צריך הפסקה. הייתי צריך לכבות את עצמי".

למה, בעצם?

"הרגשתי שאולי אני כבר מבוגר מדי. לא ראיתי איך אני מצליח להמשיך לעשות את זה מבחינה פיזית. מההתחלה, כשקיבלתי את התפקיד בגיל ,37 זרקתי את עצמי לתוכו כמו פר בחנות חרסינה. אחרי 'ספקטר' חשבתי לעצמי: 'אם אני כבר לא יכול לעשות את זה באותה רמה כמו פעם, מה הטעם?'"

בסוף היתה זו שוב המפיקה ברברה ברוקולי שנה כנסה לתמונה כדי לשבת לו על הראש עד שיסכים לשנות את דעתו. "היא אמרה שעוד נותרה לנו עבודה. שעוד לא סיימנו לספר את הסיפור שרצינו לספר. אני לא חושב שבאמת היה לי סיכוי לעזוב".

את השנים שבין בונד לבונד הקדיש קרייג לעה בודה עם במאים בסדר גודל של דיוויד פינצ'ר ("נערה עם קעקוע דרקון") וסטיבן סודרברג ("לוה גאן לאקי"), ולטיפוח הזוגיות שלו עם השחקנית הבריטית (והיהודייה) רייצ'ל ווייז ("המועדפת", "הגנן המתמיד"). השניים נישאו ,2011הב ובספטה מבר 2018 אף נולדה להם בת משותפת (לווייז יש בן מנישואיה לבמאי דארן ארונופסקי, וגם לקרייג יש בת מנישואים קודמים, שנמשכו שנתיים בלבד). כיום הזוג מתגורר בשכונת קובל היל שבברוקלין, בבית עירוני שרכשו תמורת כמעט 7 מיליון דולר.

בנוסף, לפני שנתיים חבר לתסריטאיהבמאי ריאן ג'ונסון כדי ליצור את דמותו של הבלש בעל המבה טא הדרומי הקיצוני בנואה בלאנק במותחן המבדר "רצח כתוב היטב". צילומי סרט ההמשך הסתיימו זה עתה, וגם חלק שלישי כבר בדרך (כחלק מעסקת ענק שבמסגרתה נמכרו שני סרטי ההמשך לנטפה ליקס תמורת סכום דמיוני של 465 מיליון דולר).

"אני לא יודע כמה סרטים נעשה בסדרה הזאת", אומר קרייג. "אני חושב שכל עוד יהיו לנו רעיונות טובים, וכל עוד זה ילהיב אותנו, נמשיך לעשות את הסרטים האלה. התפקיד הזה לא דורש ממני ליפול ולחטוף כל כך הרבה, אז זה שינוי מרענן עבורי".

יש אלמנט ספציפי שהוספת לדמות של בונד, שאתה גאה בו במיוחד?

"קודם כל, עצם זה שהיתה לנו הזדמנות לספר סיפור שנמשך חמישה סרטים; אנחנו מסיימים עכה שיו את הסיפור שהתחלנו ב'קזינו רויאל'. אני חושב שזה דבר גדול שהבאנו לסדרה, שלא היה בה קודם.

"חוץ מזה, כל שחקן משאיר משהו מעצמו בתה פקיד שהוא מגלם. ככה זה תמיד. אז למרות שאין בי הרבה מג'יימס בונד – הוא לא דומה לי בשום צורה – אני מניח שיש קצת ממני בבונד. ואני בהה חלט מאוד גאה בזה". shishabat@israelhayom.co.il

מטפחים זוגיות בין בונד לבונד. עם רעייתו, השחקנית רייצ'ל ווייז

"חששתי שהתפקיד ירדוף אותי עד יום מותי". קרייג כג'יימס בונד ב"לא זמן למות"

הנבל התורן. ראמי מאלק

צילום: מתוך הסרט גונבת את ההצגה. קרייג והשחקנית אנה דה ארמס, המופיעה בתפקיד אורח

צילום: מתוך הסרט הפעלולים והאקשן ממשיכים. (רייף פיינס) עם הרכב החדש של בונד