הם רוצים שנריב, אבל אסור לתת לשמאל את המתנה הזאת

הדברים פשוטים: אם נמשיך להתקוטט אלו עם אלו, מתנחלים ותושבי הפריפריה, כיפות סרוגות ומסורתיים, נעניק לממשלה הנוכחית את המתנה שעליה היא אפילו לא העזה לחלום: אופוזיציה לא מלוכדת.

נתחיל מזה שיש סיבות טובות לכעוס על אליטת הציונות הדתית, שמ נסה להעביר לנו, הליכודניקים והמחנה הלאומי, סדרת חינוך בממלכתיות ובאחדות. בכל הכבוד, ממלכתיות אינה לבלוע כל צפרדע ולחייך בענ ווה כאשר יורקים עליך. ממלכתיות היא לראות את טובת הממלכה מעל לטובתך האישית או המגזרית, ואת זה עשינו מהקמת המדינה ועד היום בכל צומת היסטורי ופוליטי אפשרי.

נכון שקשה להישאר אדישים או רגועים מול הרצון והכמיהה של חלק מהכיפות הסרוגות לשייך את עצמם לאנשים ה"נכונים" - או כפי מכנה אותם שר החוץ לפיד, "הנורמלים". באליטה הדתית לאומית לא מבינים שאותם "נורמלים" רק מחכים ליום שבו ההתנחלויות יהיו חלק מההיסטוריה? ש"נורמליות" היא לעיתים גם קונטרה ל"יהדות"? אכן, קשה לא להיגרר לפולמוס - ובכל זאת, חייבים. אני קוראת ברשתות החברתיות, בכל מיני וריאציות, אנשים יקרים מאוד, ופגועים מאוד, שאומרים במילים כאלה או אחרות: מתנחלים יקרים, כאשר יבואו לפנות אתכם, לא אהיה שם כדי לתמוך בכם.

נעזוב את זה שאני בטוחה ומשוכנעת שאלו דיבורים בעלמא, ושביום פקודה יגבר הסנטימנט הלאומי על הכעס ועל הטינה. נקמה מעולם לא היתה חלק מהתרבות הפוליטית שלנו, אין טעם להכניס אותה לדנ"א.

נעזוב גם את זה שקיים פער עצום בין האנשים שמתיימרים לייצג את הדתיים הלאומיים בכלל, ואת המתנחלים בפרט, לבין ציבור המתנחלים עצמם. מספיק להציץ בתוצאות הבחירות האחרונות ביהודה ושומרון כדי להבין שחוץ מבכמה יישובים בורגניים למדי, ימינה לא ממש הצליחה מעבר לקו הירוק.

נתמקד בעיקר, והעיקר הוא שאנחנו לא מגינים על ארץ ישראל ועל היישובים ביו"ש בגלל מי שגר שם - ואני בתוכם. מעולם לא ראינו במפעל ההתיישבות מפעל מגזרי, אלא לאומי. שילה ובית אל, קבר רחל ומערת המכפלה, הר גריזים והר עיבל, הם ההיסטוריה שלנו, ההווה שלנו, ואנחנו מאמינים שגם העתיד. הנוכחות היהודית מעבר לקו הירוק היא הערובה הביטחונית של המדינה.

תחת 12 שנות ליכוד, ההתיישבות ביו"ש הפכה לקונצנזוס. היישובים פרחו, ההשקעות בתשתיות הגיעו לשיא של כל הזמנים. רוצים הוכחה? תק ראו את הדו"חות של "שלום עכשיו". כמו בבדיחה על היהודי שקונה עיתון אנטישמי כדי לקרוא שהיהודים שולטים על העולם, כך ארגוני השמאל מלמדים אותנו עד כמה השנים האחרונות היו תור הזהב של ההתיישבות. זה נעשה בהדרגה, ובהתמדה, אבל זאת עובדה קיימת, ואסור למחוק את ההישג הזה. חייבים להתייצב כאיש אחד מול הניסיונות לקעקע אותו.

הממשלה הנוכחית רק מחכה לרגע שבו המחנה הלאומי יתפצל סביב סוגיית הליבה המשמעותית ביותר של זכותנו על הארץ. אסור להעניק לה את המתנה הזו.

צילום: אי.פי אזרחית ותיקה מראה את כתם הדיו על אצבעה, לאחר שהצביעה בקלפי בבגדד בבחירות הכלליות שנערכו אתמול בעיראק