כוננויות בבתי חולים - לא מה שחשבתם

הבליץ הציבורי בשאלת קיצור תורנויות המתמחים הוא חשוב וראוי ויוביל לשינוי, אך כדרכם של נושאים ההופ כים פופולריים ושגורים על כל לשון - שוכחים בדרך כמה עובדות יסוד.

ראשית, אף על פי שרוב הציבור חושב שמדובר במתמחים בלבד שכורעים תחת נטל התורנויות - אין כך הדבר. 20% מהמומחים בישראל נוטלים אף הם חלק בעומס התורנויות של בתי החולים. גם הטענה הרווחת, שלפיה אנחנו בין המקומות היחידים בעולם שבהם מספר התורנויות החודשי גבוה כל כך, ושהן אף ארוכות יותר מבמקומות אחרים - 26 שעות - אינה תואמת את העובדות בשטח.

דו"ח של מכון ברוקדייל, אשר נערך לבקשת משרד הב ריאות והתפרסם בדצמבר ,2021 בחן את המודלים הקיימים לעבודת המתמחים בארצות שונות, תוך שימת דגש על מספר שעות העבודה ועל השפעתן על איכות הכשרת המתמחים, איכות חייהם ובטיחות הטיפול שהם מעניקים.

הדו"ח בחן את המצב ב 14 מדינות: ארה"ב, קנדה, ברי טניה, גרמניה, ספרד, הולנד, אירלנד, פינלנד, הונגריה, צ'כיה, לטביה, סלובניה, אסטוניה וישראל. הוא מצא שקיים טווח שונות גדול במספר התורנויות החודשיות במדינות שנבדקו - שתי תורנויות בחודש בהונגריה, ארבע בסלובניה ובבריטניה, שש בישראל, שבע בספרד, שמונה בקנדה, תשע בהולנד ועד עשר בארה"ב. באשר למשך התורנויות, נמצא שברובן המכריע של המדינות 11) מתוך (14 משך התורנות דומה למצב אצלנו, ובארה"ב הוא אף מגיע ל 28 שעות.

תחושתו האינטואיטיבית של הציבור היא כי רופא העובד יותר שעות מעניק טיפול פחות בטוח למטופליו. אולם עו בדות מדעיות הוכיחו כי "העברות מקל" מרובות הן מקור לטעויות בטיפול בחולים, וכי הן מעלות את הסיכון בהס בת נזק לבריאותם. הרפואה המערבית מבוססת על הכלל "פרימום נון נוקרה" - "ראשית, אל תזיק". משכך, חשוב לזכור שמתפקידה של מערכת הבריאות לטפל בחולים ולדאוג לטובתם - ולכן כל דיון בשינוי מתכונת עבודת הרופאים חייב להתמקד בכך. אסור ששינוי יגרום לפגיעה באיכות הטיפול.

על פי דו"ח מכון ברוקדייל, הפקטור המאזן למשך התו רנויות הוא הגבלת מספר שעות העבודה השבועיות ומ ספר התורנויות שמבצעים הרופאים בחודש. כאן קיימת שונות גדולה בין המדינות שנבדקו - שנעה בין 38.25 שעות עבודה שבועיות בפינלנד, לבין 80 שעות בארה"ב. בישראל מוגבל מספר שעות העבודה השבועיות של הרו פאים ל .71.5

תמוה שממצאים אלה, שהוזמנו על ידי משרד הבריאות כבר בדצמבר - עוד לפני שהסתיימו הדיונים של הצוות המקצועי המשותף של משרד הבריאות, ההסתדרות הר פואית בהשתתפות מנהלי בתי החולים והמתמחים, משרד האוצר ומשרד הכלכלה - כלל לא הובאו בפני המשתתפים, ומשכך גם לא נדונו.

הפור נפל - משך העבודה יקוצר, שכן ברור לכולם ששינוי במתכונת העבודה חייב לקרות. עם זאת, חשוב שעל מנת שהשינוי יהיה ישים ואפקטיבי יש לבצעו בצורה ריאלית, מתוכננת, הדרגתית ומותאמת לעומסים החריגים הקיימים במערכת האשפוז שלנו, ובעיקר לכמות הרופאים בישראל - העתידה לצנוח החל מ ,2025 בשל יציאה לפנ סיה של רופאים ומחסור במקומות הכשרה לרופאי העתיד.

ריצה עיוורת קדימה, גם אם המטרה ראויה, עלולה לגרום נזק - בניגוד לכלל "ראשית, אל תזיק". ברור שהשינוי חייב לכלול הגבלה משמעותית של שעות העבודה הש בועיות, חובת מנוחה במהלך התורנות, שבמהלכה יוחלף התורן ברופא אחר, והפחתת מספר התורנויות החודשי. כמו כן, חשוב להתמודד עם העומס במהלך התורנויות על ידי הוספת מזכירים ומזכירות ועוזרי רופא, שיאפשרו לרופא התורן להתמקד בעשייה הרפואית עצמה, ולא בפעולות שגרה כמו לקיחת דמים.

והכי חשוב - צריך לתכנן ורק אז לבצע, ולא להפך. סוף מעשה במחשבה תחילה.

תחושתו של הציבור היא כי רופא העובד יותר שעות מעניק טיפול פחות בטוח למטופליו. אך עובדות מדעיות הוכיחו כי "העברות מקל" מרובות הן מקור לטעויות