"הג'ודו נתן לי ביטחון ואמונה"

היא יכלה לשנות כיוון כשכינו אותה "אבו גבר" בילדותה, אבל "בחרה להמשיך" - עד שזכתה בארד בטוקיו ● רז הרשקו ,(23) שתתחרה השבוע באליפות אירופה, יודעת בדיוק מה היא רוצה: "להיות מדורגת ראשונה בעולם" ● וגם: מדוע היא שונאת לדבר על ג'ודו עם בת זוגה הספורטאית?

מאז המשחקים האולימפיים בטוקיו, שבסיומם ענדה על צווארה את מדליית הארד הקבוצתית, הג'ודוקא רז הרשקו פורחת. בכל התחרויות שבהן השתתפה מאז אותו רגע מאושר היא קוטפת מדליות, מה שהביא אותה כיום למקום השלישי בעולם בקטגוריית המשקל שלה 78( ק"ג).

השבוע תגיע הרשקו בת ה־32 למבחן הגדול הראשון של השנה, כשתשתתף לראשונה בקריירה באליפות אירופה לבוגרים בסופיה, בולגריה. המטרה ברורה: להמשיך במומנטום החיובי ולייצר הצלחות נוספות, ואם אפשר - לחזור גם משם עם מדליה.

רגע לפני שעלתה על הטיסה, הרשקו התפנתה לראיון מיוחד ל"ישראל היום", שבו סיפרה על תקופת ההכנות, על הקשיים בילדות ורגעי המשבר, על החלומות ועל הזוגיות שלה בשנים האחרונים עם השייטת נטע מלקינסון, שגם לקחה חלק בשיחה.

"אני בתקופה טובה, בעלייה", מספרת הרשקו. "אני לא יודעת לשים את האצבע על הסיבות שזה קרה עכשיו, אבל אני ממשיכה להתאמן קשה עם שני (הרשקו, מאמן הנבחרת; א"א) והצוות. אנחנו לומדים בכל אימון איך לשפר את מה שצריך כדי שאני באמת אצליח להיות בטופ של המשקל הזה. מתחרות לתחרות פשוט לומדים". מאיפה התחיל השינוי? "בגרנד סלאם ת"א היה סוג של שינוי. בדיוק חזרתי מפציעה ומהניתוח שעשיתי במרפק, ובאמת זאת היתה התפנית שלי עם עצמי, שהחלטתי שהכל נשאר מאחור והדבר היחיד שעומד לנגד עיניי זה הג'ודו, שנמצא אצלי במקום הראשון כרגע".

מה הדבר הכי טוב בג'ודו?

"הג'ודו נתן לי ביטחון עצמי, אמונה, ואת הזכות להיות שלמה עם עצמי. לדעת שאם אני רוצה משהו - אני יכולה להשיג אותו. הג'ודו נתן לי לעבוד קשה, נחישות, התמדה. היה לי קשה כשכינו אותי 'אבו־גבר' בילדות, בגלל שאני כביכול מתעסקת בספורט 'גברי'. יכולתי לקום ולעזוב, אבל בחרתי להישאר. המאמנים עזרו לי, המשפחה תמכה בי, וזה מה שבנה אותי. הג'ודו הוא חלק גדול ממה שאני היום".

דברים שחווית בעבר עזרו לך לה תמודד היום עם קשיים?

"זה בזכות עצמי, כי באמת התבגרתי, גדלתי והתחזקתי לתוך זה. יש פה צוות מטורף, תמיד יש למי לפנות. הם עוזרים לי להיות הכי טובה שיש, זו גם נקודת אור. יש ימים שאני קמה בבוקר ואומרת 'איך בא לי להמשיך לישון', אבל אז אני נותנת לעצמי שתי כאפות ועונה לעצמי 'מה זה לא בא לך לקום?'. ברגע שאני קמה ומגיעה למכון וינגייט, אני מתעשתת מהר מאוד ומבינה שאין אופציה אחרת".

האישה שלצידה

מי שחולקת את רגעי השמחה, האושר וגם לפעמים האכזבה של הרשקו, היא בת זוגה נטע מלקינסון ,)22( ספורטאית בזכות עצמה, שייטת הקיאק שסומנה כהבטחה אולימפית לפריז ,2024 עברה פציעה וכעת חוזרת לעצמה בהדרגה.

השתיים הכירו לפני כשלוש שנים, כשמלקינסון הגיעה לפיזיותרפיה בווינגייט. הן הפכו לחברות טובות, ועד מהרה התחזק הקשר והן הפכו לזוג. מדי פעם מגיעות לצפות באימונים זו של זו. הרשקו מספרת שניסתה אפילו לשבת על הקיאק: "זה ממש קשה, אל תנסו", אמרה בצחוק.

מלקינסון, שהשתדלה עד כה לשמור על פרטיותה, ליוותה את הרשקו לראיון הזה, והעדיפה לתת את הבמה כולה לבת זוגה, אך בכל זאת הצטרפה מדי פעם לשיחה: "לא ניסיתי ג'ודו, אני חופרת לה שתלמד אותי תרגילים, זה מעניין אותי מאוד. אני אוהבת מלא ענפי ספורט", אמרה.

אתן חולמות להגיע יחד למשחקים האולימפיים בפריז?

הרשקו: "כן, זה אחד מהחלומות". מלקינסון: "זה יכול להיות מגניב".

תגיעו לעודד זו את זו?

הרשקו: "היא יכולה לעודד מול המסך, בטלפון. יש הפרדה מוחלטת".

לנטע יש חלק בהצלחה שלך?

"נטע היא חלק גדול מחיי, מהשמחה ומהאושר. אתן לה את האחוזים שמגיע לה, אבל אני עדין חושבת שזה בזכות עצמי".

איך המשפחה שלך קיבלה אותה?

"ממש באהבה. ההורים שלי תמיד אמרו לי 'מה שעושה אותך מאושרת, עושה גם אותנו מאושרים'. אז, כשהכירו את נטע, הם באמת היו מאושרים, כי נטע מדהימה".

אתן מגיעות מענפים שונים בת כלית. על מה אתן מדברות בבית?

"מענפים שונים ומקצוות שונים של הארץ, אבל זה מסתדר. אנחנו מדברות על כל דבר שהוא לא ספורט. היא ממש רוצה לדעת על ג'ודו, ואני תמיד מתעצבנת שאין לי ממש כוח, כי רק סיימתי אימון. אבל אני כן מסבירה לה".

אתן מדברות לפני תחרויות?

"יום או יומיים לפני, אבל ביום של