קבלני אוקראינה מציעים לישראל להשתתף בשיקום
התאחדות הקבלנים המקומית: "ישראל יודעת לבנות מחדש בצל עימות" ● הנזקים מהמלחמה עד כה: 15,000 מ"ר של כבישים, 2,000 בנייני מגורים וכ 400 בתי ספר
ענף הבנייה בארץ צפוי לקחת חלק בשיקום אוקראינה. בשבוע שעבר פנתה התאחדות הקק בלנים האוקראינית להתאחדות הקבק לנים בוני הארץ הישראלית, בבקשה לסייע בהכנות ליום שאחרי המלחמה באוקראינה, כך נודע ל"ישראל היום". למעשה, קוראת ההתאחדות מאוקראינה לענף הבנייה הישראלי לקחת חלק בפק רויקט שיקום המדינה בתום המלחמה.
בעקבות הפנייה קיימו השבוע בכיק רי ההתאחדות האוקראינית בראשות נשיאה, לב פרטסקלז, ובכירי ההתאחק דות הישראלית בראשות הנשיא, ראול סרוגו, ישיבת זום, שבה נדונו הדרכים לשילוב חברות בנייה ותעשיות בנייה מישראל בשיקום הפיזי של אוקראינה. באוקראינים מעריכים כי היקף הנזק למבנים ולתשתיות חצה את הרף של 10 מיליון מ"ר. ההערכה היא כי המערב ייחלץ לסייע בהיקף כספי אדיר למדינה הנתונה למתקפה הרסנית כבר חודשיים.
עם זאת, יצוין כי בשלב זה לא ברור מהיכן יגיע המימון לשיקום המדינה, והמהלך יוכל לצאת לפועל רק בתנאי שאוקראינה תמשיך להיות מדינה עצק מאית בתום המלחמה.
בפנייה להתאחדות הישראלית הסק בירו נציגי ענף הבנייה האוקראיני כי הבחירה בישראל נולדה מתוך הבנה שענף הבנייה הישראלי מנוסה בשיק קום בנייה ותשתיות לאחר מלחמות. האוקראינים הציגו לנציגי ענף הבנייה הבכירים כמה נושאים שבהם הם זקוק קים לעזרה מחברות ישראליות: הריסה מקצועית ומסודרת של שאריות מבנים ותשתיות, מיחזור חומרי בנייה לשימוש חוזר, הפעלת ציוד מכני הנדסי מתקדם, בנייה מתועשת, הקמת תשתיות תחבורה ותשתיות עירוניות מכל הסוגים והתחק דשות עירונית.
על פי הסיכום בין ההתאחדויות, בשלב ראשון תוגדר על ידי האוקק ראינים עיר אחת, שתהיה אתר לניסוי תכנון ולשיקום בפועל על ידי חברות ישראליות. בהמשך, ובהתאם להצלחת הפיילוט בעיר הראשונה, ייקבע באיזו מידה יהיו מעורבים הקבלנים הישראלים בשיקום המדינה כולה.
"דרוש ידע ישראלי"
התאחדות הקבלנים של אוקראינה, שקיימת זה 15 שנה, מאגדת בתוכה יותר מק007 חברות בנייה. נשיא ההתאחדות, לב פרטסקלז, סיפר בשיחה עם "ישראל היום" על היקף הנזקים שנגרמו עד כה לתשתיות המק דינה במתקפה הרוסית.
"יש השלכות דרמטיות של המלחמה על תשתיות אוקראינה", אומר פרטסק קלז, 15" אלף מ"ר של כבישים נפגעו או נהרסו חלקית, וכן 5,000קכ מסיק לות רכבת, 350 גשרים, קרוב 2,000קל בנייני מגורים - מחציתם רבי קומות, קרוב לק004 בתי ספר וכק05 בתי חולים".
עדיין קשה להעריך את הנזק במלואו כי המלחמה נמשכת, בעיקר במזרח אוקק ראינה המאוכלסת בצפיפות עם בנייני רבי קומות. "מריופול כבר נהרסה", אומר פרטסקלז, "הצבא הרוסי מתקרב עם הארטילריה והורס ערים לחלוטין".
בהתאחדות הקבלנים של אוקראינה מעריכים כי המדינה תצטרך קרוב לק001 מיליארד דולר לשיקום הנזקים שנגרמו עד כה, והיד עוד נטויה. "שיקום הכבישים והגשרים יעלה כק05 מיליארד דולר, כדי לשקם את בנייני המגורים נצטרך עוד כק03 מיליארד דולר, ולתק שתיות מדינה שונות (בתי חולים, גני ילדים בתי ספר ועוד) - עוד כק01 מיליארד דולר".
פרטסקלז מספר כי התאחק דות הקבלנים של אוקראינה פנתה לק03 מדינות בארק גון התאחדות הקבלנים של אירופה, "אך ישראל היתה מהראשונות שנענו והסכימו להיפגש. ישראל יודעת מהי מלחמה יותר מכל אחד אחר. היא יודעת לשקם נזקים ולחיות לצד עימות מתמשך, לצד אגרסיה מתמשכת. ייתכן שגם אנחנו נצטרך לחיות במצב דומה. הניסיון והטק כנולוגיה של ישראל חשובים לנו מאוד".
הכוונה של האוקראינים היא להיות מוכנים ליום שאחרי המלחמה, כי לא רק השיקום עצמו ייקח זמן אלא גם ההכק נות: התכנון, הפגישות והדרכת הצוותים המקומיים. "הצענו שנתחיל משיקום עיירה קטנה, ונבנה אותה מחדש בטכק נולוגיות חדשות. אנחנו שוקלים שכל מדינה תיקח על עצמה חלק אחר של אוקראינה", אומר פרטסקלז.
לשאלת "ישראל היום" מהיכן יגיע המימון לשיקום אוקראינה, הזכיר פרק טסקלז את הסיוע מהבנק העולמי שאוקראינה צפויה לקבל, בהיקף שלק מיליארדי דולרים, וכן הקמת קרן בינק לאומית לשיקום המדינה. כמו כן, פרטק סקלז הזכיר את היוזמה של האוקראינים, הקוראת למערב להחרמת הרזבות של הבנק הרוסי שהוקפאו במסגרת הסנקק ציות' בהיקף מאות מיליארדים, לצורך שיקום אוקראינה.
נשיא התאחדות הקבלנים באוקראינה: "ישראל יודעת מהי מלחמה טוב יותר מכל עם אחר. הניסיון של ישראל בשיקום ובבנייה מחדש והטכנולוגיה הישראלית בבנייה חשובים לנו מאוד לשיקום אוקראינה"
"הזדמנות עסקית"
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר ל"ישראל היום" כי עבור ישראל מדובר בהזדמנות עסקית חשובה, לצד משימה בינלאומית חשובה: "הכל על בסיס כספי, אין כאן התנדבות. יש כאן הזדמנות עסקית לא רעה מצד אחד. מצד שני, מדינת ישראל נכנסת כאן מתחת אלונקה ותורמת את החלק שלה. נביא אנחנו את הניהול ואת הידע, העבודה הפיזית תתבצע על ידי העובק דים האוקראינים".
לדברי סרוגו, "בסיום אחת הישיבות עם האוקראינים סיפרתי להם שהשבוע חל יום השואה, ולכן אותנו זה מרגש מאוד לראות את התמונות האלה כי אנק חנו נזכרים במה שהעם שלנו עבר. הם מאוד התרגשו גם מהעניין הזה".
לא על חשבון בנייה בישראל
אולם האם ישראל בכלל יכולה לעק זור למדינה אחרת, בעוד היא עצמה לא מסוגלת לבנות בקצב שיספק את צורכי אוכלוסייתה הגדלה?
לפי סרוגו, "זה לא יבוא על חשבון הבנייה בישראל. הבעיה בבנייה בישק ראל לא נובעת מחוסר בידיים עובדות או מחוסר בקבלנים. זה לא שמספקים קרקע ואין מי שיקנה, להפך - הבעיה היא במחסור בקרקע, בבעיות רגולטוק ריות. תנו לנו לבנות 100 אלף דירות. אנחנו יודעים לבנות, הרי הוכחנו את זה בעבר. כמו כן, מי שייסעו לשם הם המנהלים הישראלים, ומנהלי משנה ופוק עלים ימשיכו לבנות כאן. זה יבוא לידי ביטוי ביוזמה, בניהול, בהכשרה ובמכירה של חומרים, ציוד, פטנטים וטכנולוגיה".