עצמאי בשטח
יום העצמאות מעבר לפינה, ואין כמו לחגוג כמיטב המסורת - עם טוויסט קטן השנה החלפתי את המנגל באש גלויה, שהפכה את נתחי הבשר והדג, ואפילו את קלח התירס, טעימים ועסיסיים מתמיד
יום העצמאות הוא יום שמס מל שמחה. נכון, החיבור ליום הזיכרון המקדים אותו ולע צבות שבו הוא חיבור קשה ומורכב, אבל כשמתחילים להתארגן לקראת היציאה לחגיגות - השיח עם החברים והמשפחה על נקו דות המפגש גורם לעצב להתחלף בהתרגשות. כשעוברים את הקושי של יום הזיכרון עם הידיעה שהכל היה למען מטרה חשובה, הרצון לחגוג את יום העצמאות אפילו מתעצם.
המשפחה של נעמה אשתי היא משפחה שכולה, ואצלה החיבור בין העצבות לשמחה ובין ה"היה" ל"יש" הוא חיבור יפה שמספר את הסיפור של כו לנו, של מדינת ישראל.
היות שכל בני המשפחה קבורים באותה עיר אבל לא באותו בית עלמין, ביום הזיכרון יש למשפחה סדר יום קבוע: אנחנו נפגשים מוקדם בבוקר בבית קפה ותיק בעיר, שסבא וסבתא היו הולכים אליו, משם עושים "סבב" בבתי העלמין לבקר את סבא וסבתא, ומשם לטקס יום הזיכרון בבית העלמין שבו קבור סגן יצחק דל ז"ל, בעלה הראשון של עלי זה, אמא של נעמה, ואבי שני אחיה הגדולים אמיר וצחי, שנקרא על שמו. שם, בבית העלמין, "מותר" להתרפק קצת על ה"היה".
יצחק ז"ל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1966 ושירת בחיל הרפואה. כשפרצה מלחמת יום הכי פורים ורעייתו היתה בהיריון עם בנם השני, נשלח לחזית הצפון. כאשר החלה הפגזה כבדה על נקודת פינוי פצועים במסוקים, למרות אזהרות מפורשות שלא לקום תחת האש הארטילרית הכבדה - המ שיך לטפל בפצועים.
בעת פעולה זו נפגע ונפל, ואחרי מותו קיבל על
פעילותו תחת אש את צל"ש הרמטכ"ל.
אחרי הטקס כולם נשארים יחד בביתם של האחים, נחים ומתארגנים לחגיגות, וכשאלה מתחילות הול כים יחד - אבל לא סתם, אלא מאורגנים עם מחצלת, חטיפים ובירות, לבושים בחולצות עם דגלי ישראל, אוחזים במנורות לדים שגבי, אבא של נעמה, מכין לכולם. אנחנו יושבים כחבורה רועשת בתוך ההמון, נהנים מהחיים ומרימים לחיים. זה הזמן לחגוג את ה"יש". היום, כשהילדים כבר גדלו, בשלב הבמות כולם מתפזרים מעט וכל אחד מצטרף לחבריו, אבל אנחנו המבוגרים נשארים יחד ומדי שנה מגוונים ומשדרגים. השנה הלכנו לכיוון אחר: חוגגים באש גלויה במדורת יום העצמאות, עם בירה תוצרת בית של אמיר, אחיה הבכור של נעמה.
תירס במדורה עם איולי חלפיניו
החומרים:
• 6 קלחי תירס טריים
• שמן זית
• מלח
לאיולי חלפיניו:
• 2 חלמונים
• 1 כפית חרדל
• 2 שיני שום כתושות
• קורט מלח
• 1/2 כוס שמן קנולה
• 1/4 כוס שמן זית
• 30 מ"ל מיץ לימון סחוט טרי
• 1 חלפיניו קצוץ דק
• 1 כף בצל ירוק קצוץ
• חופן כוסברה קצוצה
מקציפים היטב את החלמונים, החרדל, השום והמלח בבלנדר מוט. תוך כדי הקצפה מוסיפים לאט את השמנים, וממשיכים להקציף עד לקבלת ממרח חלק. מוסיפים את מיץ הלימון, מקציפים שוב ומערבבים עם החלפיניו, הבצל הירוק והכוסברה.
כעת, לתירס (אפשר לבשל לפני במים חמים, לא חובה): מורחים את קלחי התירס בשמן זית ובמלח. משפדים כל קלח על שיפוד ברזל - אם לא בישלתם מראש יש לעטוף בנייר כסף - וצולים על המדורה או על גריל פחמים במשך כמה דקות מכל צד. מסירים את נייר הכסף וצולים עוד קצת עד לקבלת ההשחמה הרצויה, טובלים באיולי - ובתיאבון.
דג ים "על האש"
החומרים:
• דג ים במשקל 2 ק"ג, פתוח לפרפר (לבקש מהדייג או בחנות לפתוח עבורכם)
• 1 צנצנת אריסה מתוקה
• מלח
• 1 לימון פרוס
• 3 פלפלים ירוקים חריפים
מורחים את הדג באריסה, מפזרים מעל מלח ומניחים על משטח עץ מאסיבי (בוצ'ר). מניחים על הדג את הלימון הפרוס והפלפל החריף וסוגרים הכל ברשת ברזל (ראו תמונה, ניתן למצוא בחנויות בניין).
כאשר עצי המדורה הופכים לגחלים בחום בינוני, מניחים את משטח העץ עם הדג קרוב לגחלים אבל לא ממש בתוך המדורה, שלא יישרף. חשוב להניח את הדג בגובה של כ־03 ס"מ. לשם כך כדאי להיעזר באבן או בחפץ כלשהו. מניחים כך את הדג במשך כ־01 דקות, עד שהבשר מתפרק מהעור בקלות.
אסאדו בשר
החומרים:
• נתח אסאדו במשקל 3 ק"ג
• 1 כף גדולה פפריקה
• 1/2 פלפל שאטה קצוץ (תלוי בחריפות הרצויה)
• 1/4 כוס שמן
• 1 כף כמון
• 2 כפות דבש
• חופן מלח גס
• חופן ענפי רוזמרין
• 2 כפות לימון כבוש
לילה מראש מורחים את נתח האסאדו בכל החומרים מלבד הרוזמרין, המלח הגס והלימון הכבוש, ועוטפים בנייר כסף. לאחר הלילה מכניסים לתנור בחום של 150 מעלות למשך שעה, כשהאסאדו אטום לחלוטין בנייר הכסף.
כשמוציאים את נתח האסאדו מהתנור, מניחים אותו על משטח עץ מאסיבי (בוצ'ר), מפזרים מעל את המלח הגס, מניחים את ענפי הרוזמרין והלימון הכבוש ועוטפים ברשת ברזל (ניתן למצוא בחנויות בניין).
כאשר עצי המדורה נרגעו מהבעירה החזקה שלהם והופכים לגחלים, מניחים את הבוצ'ר עם נתח האסאדו קרוב לאש אבל לא ממש בתוך המדורה, שלא יישרף, במשך כשעתיים, עד שהבשר רך. אם הבשר משחים מדי יש להרחיק מעט מהאש, שלא יתייבש.