בארץ גידולי הפרא
עוד ילמדו במיטב הפקולטות את הפיאסקו של הפרקליטות הישראלית
פילבר: "אמרתי לחוקרים
שהייתי בפגישה עם נתניהו והוא אמר א', ב', ג'.אבל לא זכרתי מתי היתה".
עו"ד בן צור: "והגעתם למסקנה שהיתה פגישה ביום שני או שלישי ואחריה פעלתם ופעלתם. אבל הראיתי שלא נפגשת איתו".
פילבר: "לפי מה שהראית, לא נפגשתי עם נתניהו בשבוע הראשון". עו"ד בן צור: "הזיכרונות שלך הם סיפור שלא היה ולא נברא". פילבר: "הצגת עובדות, אני לא יכול להתווכח. הכל לפי הנ חות. לא הייתי בטוח לגבי התאריכים. עשינו עבודה".
עו"ד בן צור: "זו עבודה שאי אפשר לקבל עליה פרס עובד מצטיין. כי מה חסר בה?". פילבר: "ראיות". יש רק נושא אחד בכל תיק 4000 שאינו מצוי במחלוקת. אפילו מקטרגי נתניהו החריפים ביותר, הרל"בים )רק לא ביבי( האדוקים ביותר יודו בכך. אין ראיית זהב. התיק התקדימי הוא נסיבתי, ומ בוסס על עדי מדינה. "הפאזל המפורסם" שאותו מהדהדת הפר קליטות. כדי שהתזה בכתב האישום תתכנס לכדי הרשעה, חלקי הפאזל חייבים להתחבר. מה שקרה השבוע בחקירתו הנגדית של שלמה )מומו( פילבר היה מעבר לפיזור הפאזל. בפעם הראשו נה צצה ראיית זהב, רק שהיא של ההגנה ולא של הפרקליטות.
תהיו איתי. תזת הפרקליטות התבססה על כך שנתניהו פגש את פילבר לאחר מינויו למנכ"ל משרד התקשורת והנחה אותו, לשיטת הפרקליטות, להיטיב עם שאול אלוביץ. פילבר מונה לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת בתאריך 7 ביוני, ונפגש עם אלי קמיר ב 13 ביוני ועם אלוביץ ב 14 ביוני.
לשיטת הפרקליטות ולפי עדות פילבר, פגישת ההנחיה נע רכה במהלך השבוע המדובר בלשכת ראש הממשלה בירושלים, ופילבר אף הוסיף שהפגישה נערכה בשעות הערב. יתרה מכך, הפרקליטות מיקדה בחקירה הראשית את התאריכים האפש ריים ל 9-7 ביוני, ופילבר התעקש שזה יכול היה להיות רק ב 8 ביוני או ב 9 ביוני.
עו"ד בעז בן צור, פרקליטו של נתניהו, פעל בשני מישורים: האחד - לגרום לפילבר לומר על דוכן העדים שבזמן אמת - ול מעשה, עד שחתם על הסכם עד מדינה )נזכיר שעוד קודם נחקר
פילבר ברשות ני"ע ולא סיפר כלל על הנחיה של נתניהו( - הוא בכלל לא חשב שנתניהו הנחה אותו להיטיב עם בזק. המשמעות של העובדה הזו אדירה - אם פילבר לא חשב בזמן אמת שזו ההנחיה של נתניהו, אזי כל פעולותיו לאחר אותה פגישה לא היו קשורות להנחיה, מהסיבה הפשוטה ש"ההנחיה" לא ניתנה!
עו"ד בן צור אף הראה קטע וידאו כאשר פילבר חושב שהוא אינו מצולם מחוץ לחדר החקירות, שבו פילבר אומר לחוקרת, כמשיח לפי תומו, שהוא באמת לא זוכר פגישת הנחיה שכזו. בן צור שם את האצבע על ההבדל בין מניפולציה בחקירה לבין הדחת עד לעדות שקר. בין תרגילי חקירה לבין ניסיון מכוון לשתול לעד גרסה מפלילה, גם כשהוא מבקש לפרט עובדות שעומדות בסתירה לחשד.
אנשים הגונים, משמאל ומימין, אמורים גם להזדעזע מהעובדה שבחקירה החשובה בהיסטוריה של מדי נת ישראל, שמעליה מתנוסס השלט "בדחילו ורחימו", היה מי שדאג לגזור מהתמלול התבטאויות שעלולות לפגוע בסיכוי להרשעה של ראש ממשלה. שגגה? כל כך הרבה פעמים שגגה לרעת ההגנה? תמוה. נמשיך. עד יום רביעי הפאזל היה במצב רעוע, אבל אז הוא התפרק לרסיסים. ביום רביעי הגיעה ראיית הזהב, אותה ראיה שהוכיחה באמצעות יומני נתניהו ופילבר - אבל גם הרבה הרבה יותר מכך, באמצעות איכוני הסלולר של פילבר עצמו. איכונים וחקירת איכונים שבוצעו על ידי המשטרה והפרקליטות, רק לאחר הגשת כתב האישום. וזה ברזל.
אז מה היה שם: ב 7 בחודש הטלפון של פילבר אוכן בסביבת לשכת ראש הממשלה למשך חצי שעה. בן צור הוכיח, באמצעות הודעות מהטלפון של פילבר, שהיה בפגישה עם אדם נוסף ולא עם נתניהו באותה חצי שעה, ופילבר אישר זאת.
ב 8 בחודש, תחזיקו חזק, פילבר בכלל חגג בבת מצווה של האחיינית שלו בגוש עציון. ב 9 בחודש הוא בכלל היה בתל אביב כל היום. אל תופתעו, אבל גם בכל התאריכים עד לפגישה עם אלוביץ ב 14 בחודש, הוכח מעבר לכל ספק סביר שהפגישה המדוברת פשוט לא התקיימה.
מתי כן התקיימה הפגישה? ב 15 בחודש, אחרי הפגישה עם אלוביץ. זה מוכח לפי היומנים ולפי תכתובות הווטסאפ. זה מוכח. אבל זה פשוט לא התיישר עם התזה, ולמעשה התזה קורסת.
כי אם נתניהו לא הנחה את פילבר לפני שנפגש עם אלי קמיר ועם שאול אלוביץ, אז לא היתה ולא התקיימה פגישת הנחיה. ואם לא התקיימה פגישת הנחיה, אין שוחד. ואם אין שוחד, אין תיק.
עוד ילמדו במיטב הפקולטות למשפטים בעולם את הפיאסקו של הפרקליטות הישראלית. את כתב האישום התקדימי והרשלני. את התזה הלא מבוססת על אדנים של עובדות וראיות חפציות.
משפט נתניהו הוא המובי דיק של הפרקליטות. גודל המטרה חושף את הרודפים. ישיבה אחר ישיבה, אנו נחשפים לתפירה הגסה, לחציית הגבולות וכמובן לעד כמה שהעבודה המשפטית היתה חובבנית. תקלטו, הם הגיעו לבית משפט וחקרו את פי לבר חקירה ראשית כשהם יודעים שאין באיכונים פגישה כזו.
ב 2018 אמר לי מכר עיתונאי, שאני גורם לעצמי נזק בתמיכה שלי בנתניהו. פגיעה במוניטין שלי, בשל הסימביוזה שנוצרה לי עם המאבק המשפטי של נתניהו. הוא לא הבין שני דברים: ראשית - לא נתניהו הפרסונה עמד מול עי ניי אלא האמת הזועקת מארץ. מוסמרתי לתפקיד. לא יכולתי לברוח לנינווה.
למערכת אכיפת החוק יש חשיבות אדירה. בידם הכוח. כוח עצום. מה קורה כשהכוח הזה הוא כוח להשחית? כוח להרוס חיים? מי שומר על השומרים? שנית - הנזק שדיבר עליו העיתונאי הוא בקרב השמאל, הרל"בים בעיקר, לא בקרב ציבור לאומי יהודי ענק שהבין מהר מאוד שהתיקים הם רק סיפור כיסוי. והסיפור הגדול הוא מתקפה אנטי דמוקרטית על הפרויקט הציוני. נתניהו הוא סמל של מחנה לאומי ענק, שנלחם בשיניים בצונאמי פרוגרסיבי שכל תכליתו הוא להביא לכלל סיומה של המדינה היהודית.
תנועת המלקחיים מתבררת במלוא עוזה: השמאל הפרוגרסיבי השתמש במערכת אכיפת החוק של הציבור, כדי להפיל את המ חנה הלאומי ולהביא להקמת ממשלת פירוק הציונות.
אני אולי גידול פרא, אבל כשאני מסתכל בראי על הקמטים שלי, אני יודע שאני בצד הנכון של ההיסטוריה.