לבנון: מה שהיה הוא שיהיה
למרות חוסר האמון בחיזבאללה: הארגון ימשיך לעשות כרצונו ● לבנון תישאר חסרת אונים וכושלת
בלבנון סופרים עדיין את הקולות בבחירות לבית הנבחרים שהתקיימו ביום ראשון, אבל מן התוצאות הראשוניות עולה כי מה שהיה הוא שיהיה: ארגון חיזבאללה יוסיף לעשות במדינה כרצונו, תוך שהוא נסמך על אליטה מושחתת של משפחות הנכבדים )הגרסה המקומית למשפחות ה"מאפיה" בארה"ב(, שתוסיף אף היא לשלוט ברמה בחיי החברה והמדינה.
משפחות נכבדים אלו עושות שימוש בעדתיות כקרדום לחפור בו, ובכך הן מבטיחות את שלטונן. הן נאבקות לא פעם בינן לבין עצמן, ולאחר כל בחירות אנו עדים לפרצופים חדשים, אך מדו בר בדור המשך צעיר שאינו שונה מאבותיו, או לעיתים בבני משפחה יריבה שהצליחו להביס בבחירות את מתחריהם.
אבל המהות נותרת בעינה - מדינה חלשה וח סרת אונים, וכיום גם כושלת, המניחה לאליטה הלבנונית להוסיף ולעשות ככל העולה על רוחה.
יש לזכור כי שיטת הבחירות בלבנון היא מור כבת, ואף לבנונים רבים מתקשים להבינה. הבחי רות הן אזוריות ועדתיות. כלומר, כל אזור בוחר את נציגיו, אך אלו נחלקים בין העדות השונות על פי חלוקה קבועה מראש. במציאות שכזו אין סיכוי שהלך רוח של מחאה, ואף רצון לשינוי שלו היינו עדים בשנים האחרונות בלבנון, ימצא ביטוי כלשהו בקלפיות.
חיזבאללה ותומכיו הצליחו ככל הנראה להשיג את הרוב הדרוש להם להקים ממשלה. אחרי הכל, בני משפחת חרירי הסונית, הכוח המשמעותי שני צב למול חיזבאללה בשנים האחרונות, החליטו שלא להשתתף במשחק המכור ולא להתמודד כלל בבחירות. ובכך הותירו את העדה הסונית )כמעט כשליש מתושבי המדינה( בלא הנהגה אפקטיבית.
אבל אחרי כל זאת, הבחירות מהוות מכה עבור החיזבאללה שממנה הוא יתקשה להתעלם: רא שית, שיעורי ההצבעה בכל לבנון היו נמוכים, ורק כ 41% בלבד מן המצביעים טרחו להגיע לקלפיות. באזורים השיעיים של המדינה שיעור ההצבעה היה אף נמוך יותר. בכך אפשר לראות משום ביטוי לכעס ואף לחוסר אמון בחיזבאללה, שכשל בניסיונו לגייס את תומכיו למפגן של תמיכה עממית.
שנית, רבים מבעלי הברית של חיזבאללה מקרב בני עדות אחרות הפסידו באזורי הבחירה שבהם התמודדו מול יריבים שקראו תיגר עליהם ועל בריתם עם חיזבאללה. כך בקרב הנוצרים, שם ספגה מפלגתו של הנשיא מישל עאון מפלה, וכך גם בקרב הדרוזים.
לא לתוצאות הללו פילל חיזבאללה, אבל הוא יוכל לחיות איתן, ובלבד ששליטתו במדינה לא תיפגע. ובסך הכל, אף שיש בקרב הלבנונים מי שחוגג הישגים נקודתיים של תומכי השינוי והר פורמה, הרי שמדובר בשמחת עניים, ומה שהיה הוא שיהיה.