המכשול לא יעזור: לחשוב שוב לפני שמשקיעים מיליארדים

כמו ביחס הכולל שלה ליהודה ושומרון, גם בנוגע לגדר ההפרדה מדינת ישראל החליטה שלא להחליט. או ליתר דיוק, החליטה דבר והיפוכו.

היא בנתה גדר, אבל עם חורים ענקיים. סביב הגדר הוצב מערך אב טחה, אבל הוא הלך והידלדל עם השנים. הפועלים שעברו דרך הגדר הוגדרו "שוהים בלתי חוקיים", אך כל האינדיקציות מלמדות שמ סיבות ביטחוניות, כלכליות ומדיניות, הממשלות דווקא רצו שהפלשתינים יבואו לע בוד בתחומי ישראל הקטנה.

כשיש עבודה יש פחות פי גועים. וכשהעובדים זולים, הצרכן הישראלי נהנה. המצב שנוצר היה נוח לכולם. בכ וונת מכוון, איש לא טיפל בפרצות. מצבה של הגדר הלך והידרדר.

בהזנחתה ובהידרדרותה של גדר ההפרדה אין שום דבר מפתיע. מי שיחזרו לעיתוני הימים ההם, יגלו את האזהרות שבאו בעיקר מהצד הימני של המפה, אשר התריעו מפני פיל לבן שמערכת הביטחון לא תעמוד בעלויות האחזקה שלו ובהיקפי כוח האדם שהוא מחייב. כך אכן קרה. הגדר תרמה משמעותית לבלימת גל הפיגועים של האינתיפאדה השנייה. כשזו שככה, גם הגדר נשכחה.

כעת החליטה הממשלה לסגור חלק מהפרצות ולבנות מקטעים חדשים. אך שאלת העלות/תועלת חייבת להישאל.

גל הפיגועים האחרון, תודה לאל, לא מתחיל להזכיר את ממדי הקטל שהיו בארץ לפני 20 שנה. כלומר, כלל לא ברור עד כמה המכשול המדובר אכן יציל חיי אדם. נוסף על כך, המצב בין עזה לישראל, או בין ישראל למצרים, לא דומה בשום אופן לזה ששורר משני צידי הקו הירוק.

ביו"ש, שלא כמו בעזה, לא מתקיימת חמאסטן או ישות טרור אחרת. אדרבה, הרשות הפלשתינית מסייעת למלחמה בטרור, לפחות חלקית. שנית, כחצי מיליון ישראלים חיים ביו"ש, וברור שאי אפשר לכלוא אותם מאחורי המכשול. שלישית, שלא כמו בעזה, צה"ל פועל דרך קבע נגד מדגרות הטרור ביו"ש, באותה מדיניות ידועה של "כיסוח דשא", הננקטת מאז האינתיפאדה השנייה.

מכל הסיבות האלה, כדאי לחשוב פעם נוספת לפני שממהרים לה זרים מיליארדים נוספים לבניית מכשול. בתוך זמן לא ארוך, כבר הוכח שיישכח ויוזנח.

גל הפיגועים האחרון, תודה לאל, לא מתחיל להזכיר את ממדי הקטל שהיו בארץ לפני 20 שנה. כלומר, כלל לא ברור עד כמה המכשול המדובר אכן יציל חיי אדם

הממשלות דווקא רצו שהפלשתינים יבואו לעבוד בתחומי ישראל