מלך חדש - אתגרים חדשים
הממלכה המאוחדת מתחילה לקום מימי האבל - אל הבעיות שלא נעלמו ● החשש: השילוב של מלך חדש, ראשת ממשלה חדשה, אינפלציה ומשבר גז עלול להוביל לטלטלות פוליטיות כבר בחודשים הקרובים ● מומחים: "הפופולריות של צ'ארלס עכשיו גבוהה, אבל החורף הקרוב נראה כמו הסערה המושלמת"
שליח "ישראל היום" ללונדון
בחזרה למציאות: אחרי ימים ארוכים של אבל וטקסיות בסדר גודל חסר תקדים, בריטניה חוזרת אט אט לחיים - ומגלה שה בעיות הבוערות לא נעלמו עם מותה של המלכה אליזבת השנייה.
מסע הלוויה האדיר בלונדון של שום לווה בפרץ התרגשות פטריוטי שלא זכור שנים בממלכה. למעט חריגים בודדים, העיתונות הברי טית סיקרה ב 12 הימים האחרונים כל זווית שולית של האירועים, והת מקדה בזיכרונות מחייה הארוכים של המלכה. בלונדון מרוצים מאחדות השורות ומתחושת שותפות הגורל שייצרו האירועים, וודאי שלתק שורת הממוסדת היה חלק בבניין המיתוס שאמור להפוך את צ'ארלס למלך פופולרי, אך ההערכה היא שתחושת ההתעלות לא תימשך עוד ימים ארוכים.
חורף קשה במיוחד
המציאות של מלך חדש, ראשת ממשלה חדשה, אינפלציה משתו ללת ומשבר גז ואנרגיה שעומד בפתח, עלולה להפוך את החורף הקרוב לקשה במיוחד. כעת, עם חזרת העיסוק התקשורתי בבעיות הללו, בבריטניה מתקשים לצפות את תגובת הציבור. בשיחה עם "ישראל היום" מוקדם יותר השבוע, הקביל חבר בית הלורדים סטיוארט פולק את מצב הרוח הלאומי לשבעה - ופ עמים רבות הקימה מהשבעה קשה אפילו יותר מהאבל במהלכה. "אנ חנו יושבים שבעה לאומית, אבל זו גם שבעה אישית עבור כל אחד מאיתנו", אמר. "הימים האחרונים בהחלט סימנו סוף של עידן, אבל לצד הסיום יש גם המשכיות. המל כה היתה ייחודית, אבל ההמשכיות ההיסטורית חשובה".
ואכן, דומה שזו שאלת המפתח שתעסיק את בריטניה בחודשים הקרובים: האם כוחה של התחושה המאחדת והפטריוטית של הימים האחרונים נובע ממוסד המלוכה, או שהתבסס על אישיותה של המלכה היוצאת? השלכותיה של התשובה צפויות להיות דרמטיות עבור עתי דה של הממלכה המאוחדת.
"החורף הקרוב הוא שעת מבחן", מעריך ד"ר עודד שטיינברג מהאוניברסיטה העברית. "במוב נים רבים זו הסערה המושלמת: שני האנשים שעומדים בראש הממלכה, המלך צ'ארלס וראשת הממשלה ליז טראס, הם כמעט קריקטורה של יובש, והאתגר צפוי להגיע הרבה יותר מהר מכפי שנדמה. צ'ארלס יהיה מקובל מאוד בהתחלה, אבל לטווח הארוך - הפופולריות שלו תלויה במצב בבריטניה. הידרדרות בקשרים בין בריטניה למדינות חבר העמים יכולה להתרחש אם תהיה התרסקות בפופו לריות של הכתר. במובן הזה, היחס שבין סמליות לפוליטיקה בבריטניה מרתק: כשהמצב טוב, נוכחותו של בית המלוכה מחזקת את הטוב. אבל כשהמצב רע, לא בטוח שבעידן החדש יהיה די בסמליות על מנת לשנות את האווירה הכללית. המלך החדש שווה יותר ממיליארד דולר. איך זה ייתפס אם אנשים יתקשו לשלם בסופר ולא יהיה להם מספיק גז? כדי להילחם בזה, צ'ארלס יהיה חייב לעשות פעו לות מהירות".
לשחק עם התקשורת
לדברי פרופ' אריה דובנוב מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, המפתח נמצא ביחסים של בית המ לוכה עם התקשורת - יחסים שהמ לכה השכילה לנהל בחוכמה לאורך השנים. "בין בית המלוכה לתקשו רת מתקיימים יחסי אהבה שנאה. כביכול אנשי התקשורת הם הרעים בסיפור, אבל למעשה, אם חושבים על נקודות מפתח בביוגרפיה של המלכה, אנחנו רואים שהיא הצלי חה לקחת מוסד שהוא כביכול מאובן לחלוטין, ולא רק להפוך אותו רל וונטי למאה ה 21 - אלא גם להצליח לצייר אותו כ'מגניב', 'חמוד', מקור משיכה לתיירים ומושא לסדרות נט פליקס נפלאות. זה נובע מההבנה שהיתה לאליזבת שהתקשורת היא לא רק אויב, אלא גם גוף שאפשר 'לשחק' איתו.
פרופ' אריה דובנוב: "המלכה הצליחה לקחת מוסד מאובן, ולא רק להפוך אותו לרלוונטי למאה ה 21 - אלא גם להצליח לצייר אותו כ'מגניב', 'חמוד' ומקור משיכה לתיירים"
ד"ר עודד שטיינברג: "שני האנשים שעומדים בראש הממלכה, המלך צ'ארלס וראשת הממשלה ליז טראס, הם כמעט קריקטורה של יובש, והאתגר צפוי להגיע הרבה יותר מהר"
"בית המלוכה קיבל בהקשר הזה החלטות שנראות קטנות, אבל ביחד הן משמעותיות: שידור הברכה לחג המולד ב ,BBC ההופעה בפתיחת האולימפיאדה בלונדון שבמהלכה היא כאילו קפצה מהמסוק של ג'יימס בונד, והסרטון עם הדוב פדינגטון. בכך היא הפכה את עצמה, בלי להגיד שום דבר, לסמל לכולם. המסר האמי תי הוא, כמובן: איך אפשר לדמיין את האנגליוּת בלעדיי? מהבחינה הזאת, המלכה היתה קופירייטרית מברי קה. בתקופתה בית המלוכה הבין את השפה של העולם האנגלו אמריקני, את הצרכנות הטבועה בו. זה המשחק הכפול שלהם: להפוך את המלוכה למשהו מגניב, 'הוליווד', ובה בעת לשמר את המרחק".
האתוס מתנסח מחדש
מותה של המלכה מתרחש בתקופה שבה האתוס הבריטי מתנסח מחדש, בעיקר לאור הניתוק מאירופה אחרי הברקזיט. התערערות אפשרית של חבר העמים, ארגון שהמלכה היתה כה מזוהה עימו, עשויה להשפיע על תפיסת הלאומיות הבריטית את עצמה. "כשהייתי סטודנט, התנו עה הרפובליקנית באנגליה היתה שולית, אבל קיימת", אומר פרופ' דובנוב. "היו פרופסורים שסירבו להשתתף בהרמת הכוסית המסור תית למלכה. היום זה לא היה עובר. זה מתחבר לתהליכים שמתרחשים בתוך בריטניה, כשהמיתוס הבריטי מתעצב בימים אלה מחדש באמצ עות ההדגשה של השוני מאירופה. בברקזיט ראינו את המיתוס הזה בפ עולה: הבריטים בעצם אמרו 'אם אנ חנו כל כך שונים מהאירופאים - אז ננתק את עצמנו מהם'".
לדברי ד"ר שטיינברג, המלך צ'ארלס מודע לתהליכים הללו יותר מאמו המנוחה. "תסריט של פרישה של מדינות כמו קנדה או אוסטרליה מחבר העמים בשנים הקרובות הוא בהחלט אפשרי. הדבר הזה מאוד תלוי במה שיקרה בכלכלה הבריטית וב פוליטיקה הבריטית. ייתכן שהקולות האלה היו עולים גם תחת אליזבת, כי יש פה תהליך עמוק יותר. לא מדברים מספיק על היחס של בריטניה לעבר האימפריאלי שלה. בנורמות שהתק בלו בשנים האחרונות, ראש מדינה כן אמור לבקש סליחה על פשעיה בעבר. גרמניה, למשל, התנצלה על פשעיה בנמיביה ועל טבח הספורטאים במי נכן, ובוודאי זה נכון גם ביחס שלה לשואה. המלוכה בבריטניה משדרת שהיא מנותקת מהשיקולים הללו, ולא ברור כמה זה עוד יכול להחזיק. המצב הנוכחי מאפשר לבית המלוכה 'לא להתלכלך', ולא לגעת בעומק הרוע האימפריאליסטי. ייתכן שע כשיו תתחיל דינמיקה שלא תשאיר להם ברירה.
"צ'ארלס מבין את הסוגיה הזו טוב מאמו. למשל, הוא היה נוכח בטקס הפיכת ברבדוס, שהיתה מו שבת סוכר, לרפובליקה. הוא יודע שצריך יהיה לשנות משהו לעומת האופן שבו אליזבת התנהלה. בעיקר מפני שהוא לא נתפס כדמות מיתית כמוה. לדעתי הם יהיו חייבים ליישר קו עם הנורמה המקובלת היום בעולם המערבי, ולהכיר בחלק מהפשעים שבריטניה ביצעה".