דרושה עבודת גמר
גמר הכוכב הבא, ערוץ 21:15 ,12
לפני שנים רבות יצאה בחורה בשם מיכל עם בחור חביב, טיפה אקסצנטרי, בשם אליאב. הוא התאהב עד כלות, היא כנראה פחות, ויאדה יאדה יאדה היא נהייתה הכוכבת הגדולה של "הכוכב הבא".
גם ב"קשת" הבינו שהדבר היחיד שבלט בעונה הזו הוא הלהיט "התגעגעתי למיכל" ועשיית ההיסטוריה בתחום ריאליטי שירה: בחורה שלא שרה אפילו בית אחד והפכה לכוכבת עונה שלמה. אבל ככל שהשיר הזה גר לנו באוזן, וככל שהתאהבנו בדמות האנטי גי בור והאנטי אבא שלו - אליאב זוהר זה לא מספיק. בטח לא לגמר שהזכיינית המתחרה לא היססה לשבץ מולו פרק "חוזרים הביתה" של "האח הגדול".
את העובדה שלגמר הלא גדול הגיעה ההפקה בלי אקס פקטור, הוכיחה כתבה באתר הבית של הזכיינית "מאקו" תחת הכותרת "בחירת השיר הפרובוקטיבית של אליאב זוהר". מה בחר הפרו בוקטור לשיר? את "ים של דמעות". ולמה זה פרובוקטיבי? בגלל שנינט זכתה עם השיר הזה לפני 20 שנה בניצנים. מאותו רגע היתה תחושה של הרבה מאמץ באפס קלאס: צריך להיות תמים כדי לח שוב שזו באמת בחירת השיר האותנטית של זוהר, ללא התערבות של ההפקה שרצתה סיפור לגמרי גדול. כלומר, אפילו את החופש האמנותי לקחו לפייבוריט של הקהל.
הגמר הזה מסכם עונה שנעה בין ביצוע חלש לחסר אנרגיות, היא סבלה מעייפות החומר שפורמטים ותיקים סובלים ממנו: גם "מאסטר שף" עדיין קיימת, אבל "בואו לאכול איתי" היא השולחן המועדף במסעדה. האח הבועט והמגניב של תחום ריאליטי השירה הוא "הזמר במסיכה" הרועש, ו"הכוכב" ממשיכה לסבול מהקניב ליזציה המתמשכת בתחום הנאמברים לכל המשפחה.
"הכוכב" סבלה מתחרות לא צפויה, ונאלצה במשך עונה שלמה לשיר בזמן שהקהל הצעיר רצה צעקות, וקיבל אותן ב"האח הגדול". אבל הסיפור הגדול הוא אנמיה קשה באזור המתמודדים - שלי שיית הבנות שהגיעו לגמר לא היו עוברות את שלב האודישנים בעונות שירי ונינט.
לא סתם נאלצה הזכיינית לחפור לנו על ההצלחה ה"מטורפת" של זוכה העונה שעברה תמיר גרינברג. כדי לצפות בגמר "הכו כב", נאלצתי לעצור את הדוקו המצוין על שלמה ארצי ולגלות איך גרינברג, זמר מוכשר שעוד לא הכניס שיר אחד לבתים בישראל, כבר משווק ככוכב בימינו.
גמר שכזה מעלה כמה שאלות מתבקשות: האם לא הגיע הזמן לנתק מהמגבר את "הכוכב הבא" ודומיה? האם הפורמט הבסיסי יכול להמציא לעצמו קאבר חדש? ואם השופט אסף אמדורסקי תמיד כל כך יודע מה יצליח עכשיו, למה הוא לא מצליח עכשיו?
סערת רם בן ברק, סביב ההנחה שלו כי אם מפלגת "הציונות הדתית" תהיה בעלת אחיזה משמעותית בממשלה, מגישות בט לוויזיה יאולצו לעטות כיסוי ראש, קיבלה התייחסות נרחבת בע רוץ "עכשיו ."14 בתוכנית"הפטריוטים" של הערוץ המגיש ינון מגל פתח עם כיסוי ראש, מונולוג תקיף נרשם בתוכניתו של שי גולדן ושלל פרשנויות עלו כמעט מכל פאנל בערוץ. נשאלת השאלה, אם המציאות התקשורתית המפחידה באמת נמצאת מעבר לפינה ומאיימת על מגישות תמימות - איך רק הערוץ שעליו אי אפשר לאיים במגישות מכוסות ראש מסקר את זה בהרחבה? יונית לא בלחץ?