לא לזלזל בלב של אלופים

הקיץ שבא אחרי זכייה באליפות המדינה אמור להיות מיוחד, מש דרג, משמח ומעודד. והעונה שאחרי אמורה להיות שונה - לעלות בהוויה של אלופה מכהנת, לשחק במאמץ של הגנה על תואר ולא רק של שאיפה לזכות בו, להישען על ההישג ולקבל ממנו דרבון והשראה.

זה נכון במיוחד בהפועל חולון, שיש לה המשכיות משמעותית - עם מאמן, שלושה זרים משובחים )רגלנד, ג'ונסון ודלטון(, עוד אחד שחזר אחרי שנת גלות )האריס( ושני ישראלים בכירים )משגב ובורדיון(, שנשארים כולם בסגל, מעניקים זהות ואופי מול האוהדים, ומאפשרים להתחיל את העו נה מחיבור גבוה בהרבה ולשלב בנוחות את השחקנים החדשים.

אבל עבור הפועל חולון, כל קיץ קורה משהו. ולאלופה ישראלית שאינה מכבי תל אביב - האליפות לרוב הופכת לעול כלכלי וללחץ מקצועי. למרות ההמ שכיות היפה, שני הישראלים המובי לים ונציגי חולון לנבחרת ישראל )רפי מנקו וגיא פניני( עברו לשורות הטוענת לתואר מיד אליהו, וטיירוס מגי חתך לחוזה ענק בסין. שני ישראלים אחרים )בלייזר ונמרוד לוי( בחרו לשחק במקום אחר, ועל כתפיו של שון דאוסון נופלת האחריות הגדולה של הישראלי הבכיר, המוביל החברתי והמחבר בין הזרים לישראלים. הוא גם אמור לחפות מקצועית על הקליעה משלוש, שהיתה המפתח של חולוניה לאליפות.

גם הצפי לשדרוג כלכלי חטף מכה לא צפויה, עם יציאתה של יונט מע מדת הספונסר הראשי. אמנם הנהלת חולון מינפה את האליפות להחת מת מספר מרשים של ספונסרים שאיזנו את התקציב, אבל היא עדיין מחפשת ספונסר ראשי. זה מאוד מזכיר את שנת האליפות הקודמת, שבה הספונסר הראשי הגיע רק לקראת סוף העונה. למיטי בי לכת בלבד - אלופת 2008 נקראה הפועל "מעודד צבעים" חולון. הקבוצה הצליחה למכור הקיץ כ 2,300 מנויים, כ 30% יותר מבעונה שעברה, ויחסית לגודל ולאופי הקהל הפוטנציאלי של

חולוניה - זה הישג, שאכזבה קלה בצידו.

אבל אסור לנו להתרגל לכך שהאלופה לא מצליחה להשתדרג, במיוחד כשרואים מה עשתה אליפות המדינה בכדורגל עבור מכבי חיפה. העובדה שהיורוליג היא ליגה סגורה חייבת להשתנות, ואולי עכשיו, עם מי נויו של דיאן בודירוגה למנכ"ל, תוכל מינהלת הליגה, בשיתוף מדינות אח רות, לדרוש לפחות ארבעה כרטיסים לאלופות הליגות הלא מיוצגות שישח קו במוקדמות - כמו שהיה עם גלבוע/ גליל אחרי האליפות ב .2010 המאבק על האליפות המקומית חייב להיות מגובה ביתרונות כלכליים משמעו

תיים, ואחד מהם הוא האפשרות לשחק בליגה האירופית הבכירה, לפחות.

ברמה המקצועית - חולון הפסידה בכל משחקי האימון, אבל היא ממש לא מתרגשת. הקבוצה שינתה מעט את הקו נספציה והביאה שני שחקנים גדולים בצבע. בניית שיטת משחק ששונה מה ראן אנד גאן של העונה שעברה זה משהו לוקח זמן, במיוחד כשגיא גודס היה עם הנבחרת במשך כל תקופת ההכנה והצ טרף רק לפני שבוע. לשמחתה של חולון, יש לה את עמית שרף בעונתו השישית בקבוצה, והוא מאמן שני, ולא רק עוזר מאמן - כך שגודס מקבל קבוצה בכושר טוב ועם חיבור טוב.

את הפועל חולון אף פעם לא תתפסו שבעה או נחה על זרי הדפנה. זה באופי שלה להתחיל מלמטה, נגד כל הסי כויים, לחטוף מכות ולקום. ולכן, הקיץ הזה היה סטנדרטי עבורה. האליפות בחודש יוני העניקה לאוהדים אושר, אמונה וכוחות שיספיקו לעוד עשור לפחות, והערב כבר תראו אותם בהופעה בחדרה. זה נכון עבור כל אלופה, וב מיוחד עבור חולוניה: אף פעם אל תז לזל בליבו של אלוף.

אסור לנו להתרגל לכך שהאלופה לא מצליחה להשתדרג, העובדה שהיורוליג היא ליגה סגורה חייבת להשתנות ומהר

צילום: אלן שיבר שחקני חולון חוגגים עם האוהדים