השפלה אמריקנית
בגלל הפרת זכויות אדם: ממשל ביידן מעכב סיוע צבאי למצרים בשווי עשרות מיליוני דולרים ● בו בזמן נחתם הסכם להעברת מיליארדי דולרים עד 2029 לירדן שרומסת את האופוזיציה ● בקהיר זועמים: "רוצים להפוך אותנו למדינה צייתנית, שיסתכלו במראה"
שוב קהיר חוטפת סטירה מוושינגטון. ממשל ביידן מעכב 130 מיליון דולר למצרים בט ענה להפרת זכויות אדם. אמנם מדובר ב 10% מהיקף הסיוע הצבאי לארץ הנילוס, שעומד על כ 1.3 מיליארד דולר בשנה, אבל די בכך כדי להעיר מרבצם את חובבי הקונספירציות.
"הסיפור אינו זכויות אדם. מה שנ דרש ממצרים רחוק מזה בהרבה. הכי חשוב שמצרים תהיה מדינה צייתנית במחנה הצבאי של אמריקה", אמר החו קר המצרי אחמד רפעת.
"זה מגוחך ומכעיס להקפיא את הכ ספים בטענה לעבירות של הממשלה המצרית בסוגיית זכויות האדם. אלה טענות כוזבות", טען חבר הפרלמנט מוסטפא בכרי. לדבריו, "מצרים שח ררה מאות אסירים פוליטיים וקראה לדיאלוג לאומי להשגת רפורמות פו ליטיות. אמריקה צריכה להסתכל במ ראה לפני שהיא מתחשבנת עם אחרים. אנחנו לא נקבל תכתיבים מאמריקה בתמורה לכסף ועל חשבון הריבונות והעצמאות שלנו".
אחרים סבורים שישראל עומדת מא חורי כל העניין. הפרשן נור נדא הסביר כי "הסיוע האמריקני קשור מבחינה היסטורית לנשיא גמאל עבד אל נאצר ולניסיונות של הממשל האמריקני לה חליף את המשטר הנאצריסטי במשטר שנאמן לו. זה גרם לנסיגה בתפקיד הכלכלי ששיחקה המדינה המצרית ולנטרול הצבא בסכסוך הערבי עם הישות הציונית בחתימה על הסכמי קמפ דיוויד עם ישראל".
מילה של ביידן
סימן מהנשיא המצרי עצמו היה אפשר לראות בעצרת הכללית של האו"ם, שממנה א סיסי נעדר בש בוע שעבר. פרשנים ערבים הערי כו שההיעדרות קשורה למתיחות עם ארה"ב על רקע הקפאת כספי הסיוע. א סיסי מצידו אמר ש"נסיבות חירום" לא אפשרו להגיע.
העיכוב בהעברת הכסף הוא בכלל
פשרה בתוך הפוליטיקה האמריקנית עצמה. מחוקקים במפלגה הדמוקרטית דרשו לעצור את כל סכום הסיוע שמו תנה ברפורמות בתחום זכויות האדם ועומד על 300 מיליון דולר, אלא שבמ חלקת האוצר הסתפקו בעיכוב של 130 מיליון דולר, בטענה שבכל זאת חלה התקדמות מסוימת בסוגיה.
ועדיין, אפשר להבין את הכעס המ צרי. לאחרונה חתמה ארה"ב על מזכר הבנות שעל פניו מקדם במעלה הסולם את עמאן על חשבון קהיר. לפני כש בוע חתמו מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן ועמיתו הירדני איימן ספאדי על המזכר. המסמך מסדיר סיוע של 1.45 מיליארד דולר בשנה לירדן, שמתמודדת עם משבר כלכלי. הכסף יתחיל לזרום ב 2023 וימשיך להגיע מדי שנה עד .2029 ביידן נתן את הב טחתו בעניין למלך עבדאללה בפסגה שהתקיימה בקיץ בסעודיה.
ירדן איננה חסידה של זכויות אדם בלשון המעטה. ארגון Human Rights
Watch קרא לטפל בהידרדרות בז כויות האדם בממלכה. לטענת האר גון הבינלאומי, השלטונות הירדניים העצימו בארבע השנים האחרונות את צעדי הדיכוי כלפי האופוזיציה ברצף של חוקים להשתקת כל ביקורת.
בדו"ח צוין שהשלטון מנצל חוקים כדי לעצור עיתונאים, פעילים פולי טיים וחברי מפלגות עצמאיות ואת בני משפחותיהם. כל זאת כדי לדכא את האופוזיציה במדינה.
ב Human Rights Watch ציינו 30 מקרים בין השנים 2022-2019 שבהם השלטונות הירדניים השתמשו בפרש נות נרחבת של חוקים נגד לשון הרע כדי לעצור ולהאשים אזרחים, שהביעו דעות פוליטיות ברשתות החברתיות או במפגשים פומביים. נוסף על כך, ממשלת ירדן פיזרה מפלגות ואיגו די עובדים.
"יש צורך לטפל בהידרדרות בזכויות האדם שירדן עדה לה כיום. השמירה על היציבות לא יכולה להיות לנצח הצדקה להפרת זכויות האזרחים", אמרה למא פקיה, מנהלת מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון.
מקור ירדני בכיר מסר לסוכנות הידיעות רויטרס שממשלת ירדן בוח נת בימים אלה את הדו"ח ותשיב עליו בפירוט. אפשר רק לקוות שהתשובה תגיע מתישהו. בממשלה הירדנית גם טענו שחוק המפלגות הפוליטיות שעו דכן בזמן האחרון הסיר את ההגבלות על פעילות לא אלימה של האופוזי ציה ומהווה צעד לכיוון דמוקרטי יותר.
כאמור, העיכוב בהעברת הסיוע למצרים אמנם קשור יותר לפוליטיקה האמריקנית בארה"ב, אבל הוא מאיר את ארה"ב באור מגוחך. מצד אחד מת עכב סיוע כספי מצומצם יחסית בגלל הפרת זכויות אדם, ומצד שני נחתם חוזה להענקת גיבוי במיליארדי דולרים לממלכה שרומסת את האופוזיציה ואת חופש הביטוי.
לאחרונה נערך סקר דעת קהל מע ניין, שהוזמן על ידי מכון וושינגטון לחקר המזרח התיכון. הסקר נערך בין 20 ביולי ל 11 באוגוסט 2022 בא מצעות מכון סקרים עצמאי באזור, ובדק את עמדות הציבור המצרי במ גוון סוגיות.
נורת אזהרה לארה"ב
אחד הנתונים המשמעותיים בסקר הוא שכמחצית מהציבור המצרי (47%) הסכימו לאמירה הבאה: "אנחנו לא יכולים לסמוך על ארה"ב בימים אלה. אנחנו צריכים לראות את סין ורוסיה יותר כשותפות". שיעור זה עלה בעשרה אחוזים מאז נובמבר .2021
סין היא אולי הדבר הבא במצרים. בנוגע ליחסים עם מעצמות זרות, סין הגיעה למקום הראשון כש 64% מהנ שאלים בסקר ציינו שהקשר איתה חשוב מאוד או די חשוב. אחריה משתרכות ארה"ב ,(58%) רוסיה (52%) והאיחוד האירופי .(46%)
החריקות ביחסים עם ארה"ב עשויות להסיט עוד יותר את מצרים למזרח. שם, בחסותה של בייג'ין, המשקל שני תן לענייני זכויות אדם הוא אפסי. זו בשורה רעה לכוחות הליברליים במ צרים, שבלאו הכי נמצאים בין הפטיש של הצבא לסדן האסלאמיסטי.
גם לישראל יש סיבה לדאגה. בסקר עלה שיש תמיכה עממית נמוכה מאוד ב"נורמליזציה". בקושי 11% הסכימו שיש לאשר לאנשים לקיים קשרי עס קים וספורט עם ישראלים. זאת למרות התחממות הקשרים הרשמיים. הנתון שומר על יציבות מאז דצמבר .2021 אם יבוא יום ומצרים תתנתק מארה"ב, ירושלים תצטרך לחשב מסלול מחדש.
פוליטיקאי מצרי: "מצרים שחררה מאות אסירים וקראה לדיאלוג להשגת רפורמות. לא נקבל תכתיבים מאמריקה בתמורה לכסף ועל חשבון הריבונות שלנו"
סקר: כמחצית מהמצרים לא סומכים על ארה"ב ורואים בסין וברוסיה שותפות משמעותיות. שיעור זה עלה בעשרה אחוזים במהלך השנה האחרונה