להיחלץ ממלכוד אחוז החסימה
רציתם משילות? מאז 2011 סיכל נתניהו תוכניות להקמת יישובים בנגב ● בין היתר, על שטחים שהתכוון למסור לפלשתינים ● שקד לעומתו הכריזה על 14 יישובים חדשים ● ואיזה ספר ישראלי העניק השראה לג'ורג'ה מלוני
אמפני חד הדגלים הבוערים של מערכת הבחירות הנוכחית הוא המשילות בנגב ובגליל. איתמר בן גביר נוסק בסקרים, בעיקר מתוך דאגה
ההשתוללות הערבית בתוך הקו הירוק. הליכוד ומפלגת סמוטריץ' תוקפים בקצף את הממשלה הנוכחית "תומכת הטרור", בין היתר בגלל חוסר המשילות בנגב, בגליל ובערים המעורבות.
אלא שמאז 2011 שוכבת במגירה תוכנית להקמת חמישה יישובים בבקעת ערד שנועדו להיאבק בסכנה הזו, מהם ארבעה יישובים קהילתיים יהודיים. הרציונל להקמתם נעטף בשמות יפים, אבל מטרת העל היא חסימת ההשתלטות הבדואית על אדמות המדינה, תפיסתן וחידוש ההתיישבות כמחסום בפני האלימות והטרור ההולכים וגוברים. נקודתית מדובר בתגבור הנוכחות היהודית בין צומת שוקת לערד, גם בשל החשש שתושבי ערד יברחו לגוש דן, מהפחד לגור בתוך שטח ערבי עוין.
והנה בשבוע שעבר סיפר לי אחד מהעוסקים המרכזיים בנושא, כיצד בשנים האחרונות לשלטונו התחננו בפני בנימין נתניהו לאשר את הקמת ארבעת היישובים היהודיים בבקעת ערד. התחננו לשווא, כי נתניהו מנע את כינון היישובים, בכוונה. המרצע יצא מהשק רק כאשר התפרסמו המפות של תוכנית טראמפ, והתברר שמנהיג הליכוד רוצה להעביר למדינה הפלשתינית של אש"ף חלקים מהנגב, כולם נמצאים בתוך הקו הירוק, וביניהם חלק משטחה של בקעת ערד. כך, הקמת היישובים היהודיים לא הסתדרה עם התוכנית של ראש הליכוד למסירת השטח לפלשתינים. תוכנית שכללה גם את מסירת כל מדבר יהודה לאש"ף ובידודה של ערד. הריעו לימין החזק.
בחודשים מארס ואפריל השנה החליטה הממשלה בראשות בנט על הקמת 14 יישובים חדשים בנגב. חלקם נועדו לעצור את ההשתלטות הבדואית באזור דימונה. ארבעה יוקמו בבקעת ערד, בהתאם לתוכנית מ ,2011 זו שנתניהו גנז. את ההחלטות על היישובים הובילו איילת שקד וזאב אלקין. תמר זנדברג אמנם התנגדה בנחרצות, אבל בנחישות של איילת שקד ובתמיכת יתר גורמי הימין בממשלת בנט, זה עבר. שקד לא הסתירה אז את המטרה ואמרה: "זה צעד חשוב ואסטרטגי מהמעלה הראשונה. מעבר לערך הציוני של תפיסת אדמות המדינה בנגב, יש לכך חשיבות ביטחונית גבוהה מאוד... דווקא בעת הזו, נוכח כל האירועים הביטחוניים, ממשלת ישראל קובעת רצף אורבני בשטח, תוקעת יתד".
מדיניות ההתיישבות בנגב במטרה לחזק את המשילות, מצטרפת לשורת פעולות דומות שביצעה שקד, למשל בירושלים, כמו קידום שכונת ענק יהודית בעטרות, או אישור בניית שכונת גבעת השקד. אלו ועוד צעדים בתחום הביטחון והאחיזה בארץ, שנתניהו מנע בשנות שלטונו. והנה, למרות כל אלו, שקד עדיין מביטה על אחוז החסימה מלמטה. רצח האופי שערכו לה, כמו גם טעויות פוליטיות שביצעה בעצמה, מאיימים על הנוכחות החשובה שלה בכנסת ובקואליציה הבאה.
בשבועות האחרונים יצא לי לדבר עם עשרות רבות של אנשים המביעים רצון להצביע לשקד, בתנאי שיהיה לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה. רק שעצם הצבת המשוואה הזו בונה את המלכוד שמותיר את שקד בתחתית הסקרים. דווקא התומכים הללו הם שיוצרים נבואת חורבן שמגשימה את עצמה. ואחרי שאלקין ושותפיו מהימין חברו לחובבי הרש"פ, לא נותר למצביעי ימינה ותקווה חדשה הלוקסוס להמשיך בחישובי זהירות אנינים, אסור להם להנציח את מלכוד אחוז החסימה של שקד.
החזון של מלוני
בפברואר 2020 נאמה ג'ורג'ה מלוני - בקרוב ראשת ממשלת איטליה - בכנס של התנועה הגלובלית החדשה לשמרנות לאומית, שהתקיים ברומא. את הכנס ארגנה "קרן אדמונד ברק", שהיו"ר שלה הוא ד"ר יורם חזוני הישראלי. במילים חמות היא היללה ספר שכתב חזוני, "בשבח הלאומיות", והביעה הזדהות עמוקה עם המסרים שלו. היה ברור שמלוני רואה בתפיסה שהספר מציג מורה נבוכים לעם האיטלקי וליתר העמים הדמוקרטיים, אל מול התנועה הפרוגרסיבית הגלובלית. זו שמאיימת להכחיד את הזהות, העצמאות והתרבות של אומות המערב.
צפייה בנאום המעמיק של מלוני מלמדת על שורשי המרד הגלובלי נגד הערכים הפסאודו ליברליים שמנסים להכתיב לנו, מרד שתוצאות הבחירות באיטליה מהוות חלק ממנו. השמאל הישראלי והעולמי, ששולט ברבים מכלי התקשורת, אמנם מכנה את מלוני קיצונית ופשיסטית, אבל הפוליטיקאית האיטלקייה קרובה דווקא לתפיסה הלאומית של מדינת ישראל הציונית דמוקרטית. היא גם מזדהה עמוקות עם ישראל וערכיה ולא מתביישת להכריז על כך, כפי שעשתה בכנס ברומא.
התנועה הגלובלית לשמרנות הלאומית תופסת תאוצה בארה"ב ובמ דינות המערב כולן, ומי שניסח את תפיסות היסוד שלה, יורם חזוני, הוא אינטלקטואל יהודי חובש כיפה, המתגורר בירושלים. רק לפני כחודש קיימה התנועה כנס במיאמי, בנוכחות מושל פלורידה רון דה סנטיס - מועמד דומיננטי לנשיאות ארה"ב, לצד כמה סנאטורים רפובליקנים, שגם נשאו נאומים. הפוליטיקאים, האינטלקטואלים ואנשי הדת שחברו בארה"ב, הדהדו מסרים דומים לאלו שניצחו זה עתה את הבחירות באיטליה, אלו שמטלטלים מדינות נוספות באירופה. כולם רואים בניסיון לכפות על העולם ערכים של ליברליזם פרוגרסיבי - אסון. אסון ניאו מרקסיסטי - סוג חדש של דיקטטורת מחשבות ושליטה, שמובילים ראשי האיחוד האירופי וקובעי הפוליטיקלי קורקט מקליפורניה.
בשורה מעודדת
נוסחת הזהות הלאומית שהציב חזוני בספרו, שלפיה ישראל הדמוקר טית היא מודל שצריך לשמש את יתר המדינות, מדברת אליהם. זהו מודל שמצביע על התנ"ך כמקור לעצמאות הלאומית, שחלחל ליתר האומות דרך הנצרות והפך לחלק מזהותן ומתרבותן. לפיו, לכל עם יש ערך משלו, ואסור לרדד ולדכא את זהותו העצמית באמצעות שלטון וערכים גלובליים. חזוני מצביע על עם ישראל כמופת לעם שהצליח לשמור על עצמאותו ועל זהותו מול דיכוי האימפריות. תנועת השמרנות הלאומית מדברת באותם מונחים, כפי שניכר בדברים שנשאה מלוני.
מלוני דיברה על אתגר ההגנה על המדינה הריבונית מפני שלטון עולמי עריץ, של ליברליזם דורסני נוסח השמאל האמריקני והאיחוד האירופי. עריצות שמנסה לדרוס את המדינות, את ערכי הלאום, את המשפחה ואת עולם המושגים המקובל של תושבי העולם. היא הצביעה על הצורך בברית בין אומות עצמאיות, שיש להן זכות לשמר את זהותן, להתנגד להגירה שמשנה את הצביון הפנימי שלהן ולעצב דמוקרטיה עם ערכים פנימיים וכלליים, שלא מוכתבים על ידי ממשל עולמי דורסני.
אותו סט עקרונות הדהד בוועידה שנערכה לפני כחודש במיאמי על ידי הוגים ופוליטיקאים אמריקנים דומיננטיים. עקרונות שבעקיפין מעוררים הזדהות ואהדה רבה למדינת ישראל הציונית. כך יוצא שבניגוד לניסיונות להכתים את מלוני ובעלי בריתה בעולם המערבי, בחירתה היא בשורה מרעננת ומעודדת, לעמי העולם בכלל ולישראל בפרט.
רבים היו רוצים להצביע לשקד, "אם רק היה לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה". המשוואה הזו יוצרת נבואת חורבן שמגשימה את עצמה. למצביעי ימינה ותקווה חדשה אין לוקסוס לחישובי זהירות אנינים השמאל הישראלי והעולמי, ששולט ברבים מכלי התקשורת, אמנם מכנה את מלוני קיצונית ופשיסטית, אבל הפוליטיקאית האיטלקיה קרובה דווקא לתפיסה הלאומית של מדינת ישראל הציונית