אכול ושתה כי מחר נפסיד

לפיד לא רק נערך לבחירות שישיות, הוא בונה עליהן בתיאום עם סער ● גם לבנט יש אינטרס בסיבוב נוסף, שאליו הוא מקווה לחזור מעמדה משופרת ● ואת הנזק הסביבתי של תוכנית התבוסה יספוג ליברמן

אחרי

חמישה סבבי בחירות, קשה להעלות על הדעת מהלך פוליטי שהציבור הישראלי טרם ראה. האזרח בעל תעודת הזהות הכחולה יגיע ביום הראשון של נובמבר אל הקלפי כשבידו ההודעה לבוחר, אחרי שנחשף לכל קמפיין, שמע כל נאום, בלע כל הפחדה וסוחרר מכל ספין.

ובכל זאת, מערכת הבחירות החמישית במספר מספקת הפתעה חדשה, חריגה אולי, אפילו ברמה בינלאומית. לראשונה נוקט מועמד פוליטי אסטרטגיית תבוסה, תוכנית ששורשה הוא ההבנה כי הסיכוי לנצח בבחירות אבוד, וכל הפעילות הפוליטית והקמפיינית נגזרת ממנה.

כבר לפני כמה שבועות נכתב בטור זה כי מטרת העל של לפיד היא גרירת המדינה לבחירות שישיות, פרסום שעורר זעם אצל לפיד וסביבתו, וגם בקרב שותפיו לגוש ולאינטרס להמשיך את המשבר הפוליטי העמוק, ובלבד שלפיד לא יאבד את כיסאו, ולא חשוב פחות מכך - למנוע את חזרתו לכיסא של יו"ר האופוזיציה נתניהו.

אך זעם פיקטיבי לחוד ומציאות לחוד. והמציאות היא שבלשכת ראש הממשלה הפנימו כי הסיכוי לייצר 61 אצבעות בכנסת כדי להשביע את לפיד שוב כראש ממשלה - קלוש. פיצול הרשימה המשותפת נעץ את המסמר האחרון בארון קמפיין הניצחון, והכניס את אסטרטגיית התבוסה שרקם לפיד עם סיוע, תמיכה וגיבוי מהחברים סער ובנט, להילוך גבוה.

הדרך להשגת היעד שאחרי ההפסד עוברת בקילומטרים הספורים שבין רמת אביב, ביתו של ראש הממשלה המכהן, לבין רחוב פנקס בתל אביב, שם שוכן שר המשפטים גדעון סער. השניים כרתו ברית, הם בעלי אינטרסים זהים, והם מתואמים בכל מהלך ומהלך.

תנאי התבוסה

תנאי ראשון להצלחת אסטרטגיית התבוסה הוא מניעת הקמת ממשלת 61 של נתניהו. לצורך זה הכניסו לפעולה סער ולפיד את ראש הממשלה החליפי בנט, שממעט בהופעות פומביות אך פעלתן מאוד מאחורי הקלעים.

בנט הוא האיש שהביא לאיחוד בין איילת שקד לבין הבית היהודי ויוסי ברודני. בימים שלפני האיחוד הטקטוני, בתיווכו של בנט ובברכת לפיד, נפגשו ראש לשכת בנט לשעבר טל גן צבי, איילת שקד ובכירת הבית היהודי חגית משה, וזה הוביל לבסוף לריצת ברודני שקד המשו תפת, כשהרעיון פשוט: שקד תשרוף קולות לימין ותחסום את נתניהו.

בגזרה אחרת נפגש בנט עצמו עם גדי איזנקוט, והצליח לשכנע אותו להביא לשיבוצו של מתן כהנא ברשימת המחנה הממלכתי. איזנקוט הבהיר לגנץ שאם לא ישובץ כהנא, הוא יבחר להצטרף דווקא ליש עתיד, ולא למחנה הממלכתי. גנץ אולץ להסכים, ואף הודה בפומבי כי מתן כהנא "נכפה עליו".

בנט, כמובן, לא נתקף ברוח של נדיבות וחברות. סבב בחירות נוסף, כך הוא מאמין, יפתח עבורו את הדלת בחזרה אל המערכת הפוליטית ואל מה שהוא רואה כסדר הטבעי: הוא בראש, שקד רק במקום השני כסגנית נאמנה. בינתיים קנה לעצמו מפלגה שכל מהותה היא מניעת שלטון הימין, וסוכן רדום ברשימתו של גנץ.

מהלך מסוג דומה ביצע גדעון סער, שדאג במסגרת אסטרטגיית התבוסה לשריין ברשימת יש עתיד את המקורבת האולטימטיבית, מיכל שיר. שר המשפטים התפלל בתפילות ראש השנה שסבב בחירות שישי יציב אותו בעמדה פוליטית משופרת נגד הליכוד מצד ימין, עם נתניהו - ועדיף בלעדיו.

סער עושה ככל יכולתו לטרפד הקמת ממשלת ימין. בין היתר, הוא ניסה להביא לפיצול המפלגות החרדיות. הניסיון כשל, אך בדרך נעשו ניסויים אחרים, כמו מחאה רפה מול המהלכים המדיניים ומול הכרזות לפיד. השבוע, למשל, אמר השר זאב אלקין כי נאום לפיד באו"ם בנושא שתי המדינות היה הפרה של ההסכם הקואליציוני. אך מהו הסכם קואליציוני של אתמול ויישום מדיניות שמאל, מול חלומו של סער לנקום, לרשת ולסכל את נתניהו מחר?

שלב השאלה המציקה

הנדבך האחרון באסטרטגיית התבוסה שייך לשחקן הבכיר במע רכת הפוליטית והמחולל הראשי של רעיון התבוסה המנצחת, ראש הממשלה לפיד.

עיקר הקמפיין של יש עתיד עוסק במיתוגו של יאיר לפיד לקראת היום שאחרי התבוסה. זו הסיבה שכשנשאל שאלות קשות בראיון שהעניק ליהודה שלזינגר, בנוגע להרכב הממשלה שינסה להקים ובנושאי מדיניות, נענה בתשובה חוזרת: "שאל אותי אחרי הבחי רות". הכלי היקר ביותר ללפיד, לקראת בחירות מספר 6 שאליהן הוא גורר את המדינה, הוא מספר המנדטים. לפיד מעוניין להגיע אל היום שאחרי כשהוא נושק ל 30 המושבים בכנסת, כך בסבב הבא יהיה ראש הגוש היחיד, המתמודד העיקרי נגד נתניהו, ומי שמחזיק בתמיכה ציבורית רחבה.

המכניקה פשוטה: אכול ושתה כי מחר נפסיד, או יותר נכון - שתה ושתה כי התבוסה בפתח. לפיד יודע כי התרחבות שלו תהיה על חש בון מרחב המחיה של המפלגות שלשמאלו, גם במחיר של שליחתן אל מתחת לאחוז החסימה, והוא מתכוון לנסות לשתות את קולות מרצ והעבודה בלי סנטימנט או רגשות אשמה מיוחדים.

מדובר בניסיון שקוף, גם בעין בלתי מזוינת. לפיד השמיע זמירות שנעימות לאוזן השמאלית בעיתון "הארץ", תמך בשתי מדינות מעל בימת האו"ם ומפזר ארומה של אוסלו מעל כל במה. המטרה מקדשת את האמצעים מבחינת לפיד, גם בחירות שישיות.

לאסטרטגיית התבוסה יש גם מה שנקרא בעגה הצבאית "נזק סבי בתי". הניזוק העיקרי הוא אביגדור ליברמן, שנותר מחוץ לברית המ שולשת לפיד סער בנט ומתחיל לחוש את הסכנה שבאחוז החסימה בוערת תחתיו, מה שמסביר את התנהגותו ההולכת ומקצינה.

בחודש שנותר עד פתיחת הקלפיות, יתמקדו הוגי ומבצעי אסט רטגיית התבוסה בדבר אחד: איך מביאים את ישראל לסבב נוסף גם באביב הקרוב תוך מקסום רווחים? הצלחתם אינה הצלחתנו.

יאיר לפיד מעוניין להגיע אל היום שאחרי הבחירות כשהוא נושק ל 30 המושבים בכנסת. כך בסבב הבא יהיה ראש הגוש היחיד, המתמודד העיקרי נגד נתניהו ומי שמחזיק בתמיכה ציבורית רחבה בנט הוא האיש שהביא לאיחוד בין איילת שקד לבית היהודי ויוסי ברודני. הוא תיווך במגעים שהובילו לבסוף לריצת ברודני שקד המשותפת, כשהרעיון פשוט: שקד תשרוף קולות לימין ותחסום את נתניהו