איפה אתם, אורזי המזוודות?

הם חוזרים, מפגיני הגשרים, הצמתים והכיכרות, ואיתם שבים לפרוח, כחצבים בסתיו, הציוצים והתמונות, וגם הפאתוס בכל מוצאי שבת. בעונה הקודמת הם גירשו את החושך, והפעם הם לא ייתנו לו לחזור. "לא תחזור" היא סיסמתם הכמעט מקראית. הדיבר .11 האלימות )המגונה, ברור שמגונה( כלפיהם רק ממחישה בתיבות תהודתם את תוכחתם ההיסטורית.

את הסיבוב האחרון, שכבר נכנס לפנתיאון עם לפחות פסל אחד, תערוכה אחת וספר אחד - הם סיכמו כניצחון היסטורי מזהיר. איך כינה זאת אחד מדוברי צה"ל לשעבר? "למה שקורה כעת בגשרים, בכיכרות ובצמתים, קוראים מרד... סוג של מלחמת שחרור, שתירשם בדברי ימי המדינה כאירוע מכונן". נראה שדברי הימים נכתבו בטוש מחיק, או שהאירוע היה פחות מכונן מכפי שהעריכו. אחרת, איך נסביר שכל כך מהר שוב נדרשים לגשרים ולצמתים ולכיכרות בכל מוצ"ש? ממלחמת שחרור למלחמת התשה.

"והקיטוב רק מעמיק", יזהירו. ברור גם באשמת מי. "יש תופעה מאוד מאוד קשה של שבתאות", יסביר לכם שר בממשלת ישראל, יועז הנדל שמו. "הליכה בעיניים עצומות, בלי ביקורת, היא הליכה מסוכנת. תמיד. תמיד תמיד. ולא משנה מי המנהיג". תודו שזה נעים לדעת מה נבחר ציבור חושב על תבונתם הפוליטית ומסוגלותם האזרחית של רבים מאוד בציבור שהוא מתיימר לשרת. עם כת כזו, עיוורת ומשיחית, אין ולא יכול להיות שיח ושיג.

משאירים אבק ליאיר גולן

מה יש לדבר. כמו מעמד הר סיני, ובעצם כמו אוסלו, כמו פרס, כמו ברק: שוב העם קשה העורף ונמוך המצח הזה לא מבין את ערכם של הניסים שמעתיר עליו השמאל, כמן מן השמיים. שוב, סומא וקנאי, הוא מעדיף את החושך. לכן צריך לצאת לצמתים. "רגעי ההכרעה מתקר בים", נאמה בפאתוס צ'רצ'ילי אשת מדע מאחד מיישובי העמק, שהמ ריצה את חבריה ברשתות החברתיות להתגייס להפגנות. "אין לנו ברירה אלא לנצח", חתמה בנימת תוכחה ששמורה למלחמות שחרור. או התשה. בסרטון שהפיצה ראשת מרצ, הורו לצופים: "תרימו ראש, תנשמו עמוק, תישירו מבט אל הרוע". ומהו הרוע? "לא נסכים לדיקטטורה משיחית", הודפס על חולצות שלבשו מפגינים באחד הגשרים.

הנה קרה הלא ייאמן, ונאום זיהוי התהליכים של יאיר גולן נשמע עדין ומאופק מאין כמותו. ממשיכי דרכו כבר סחים בגלוי על מזימת אוקטובר או אסון נובמבר או שיחת סיכום למדינה אם הרע מכל יקרה. דיקטטורה משיחית, ברית גזענית פשיסטית. שבתאות. ניצחון מלוני באיטליה בכלל הכניס את הטוויטר להיסטריה: איטליה נפלה סופית לפשיזם השחור. הכל אבוד. את ישראל אולי עוד אפשר להציל.

זה מעלה הרהור נוגה. איך אפשר לחיות לאורך זמן בתוך תפיסת מציאות כזו? איך אפשר להתנהל בחיי היומיום תחת חשרת עננים קודרת

ומבשרת רעות, בביטחון מוחלט שכזה, שהנה הסוף, אחים, הוא אלם, כי באונו הדממות. יום יבוא והיסטוריונים ישאלו, כלום האמינו השמאלנים בסיוטים שלהם?

כדאי להזכיר, אגב, את מי האשימו תמיד בפוליטיקה של הפחדות. לאיזה מנהיג ייחסו שימוש בטקטיקות של פחד כדי לכפות משמעת בו חרים, ובאיזה מחנה פוליטי הטיחו נטייה להצבעה רגשית, שנובעת מת פיסת איום שבטית, מאימה שלובתה בדלק פינקלשטייני זדוני - מפני פלשתינים, מפני איראן, מפני מבקשי מקלט - רק כדי ללכד את העדר סביב דמות המנהיג המגונן. לפתע מתברר שכבר זמן די רב, מתקיים פה במקביל מחנה פוליטי שלם - שמאל, מרכז, ימין לייט, כל מרחב ההת נגדות לנתניהו - תחת הנהגה שמשרה עליו ביודעין אימה קיומית של ממש. "גיהינום", הזהירה השבוע ח"כ רייטן מהעבודה. אם לשפוט לפי התבטאויות, ציוצים, שלטים וחולצות, אגף פוליטי שלם אחוז פאניקה ואפוף תחושת חרדה מעוררת חמלה. האם מנהיגי המחנה מודעים לנזק הנפשי שהם מסיבים לציבור בוחריהם?

חוזה, לך ברח

דומה שכבר אין טעם להזכיר איך 45 שנות מהפך פוליטי, ו 12 שנות נתניהו בתוכן, לא הגשימו ולו אלפית מנבואות האימה שחורז לעצמו השמאל בהתמדה כמיתוס מכונן כבר עשורים. בסוף, האספסוף שהפחיד את שטרנהל וחבריו בחוג 77 לא כונן משטר פשיסטי. לא קמה תיאוקרטיה משיחית של המתנחלים מגוש אמונים בשנות ה .80 לא התממשה דיס טופיית כיפות סרוגות בשנות ה .90 לא הוגלו אינטלקטואלים למחנות עונשין, ולא הושתקה התקשורת החופשית בעידן נתניהו האפל. להפך. בכל המדדים הבינלאומיים - הדמוקרטיה הישראלית רק הוסיפה לשג שג ולפרוח. אפילו סמוטריץ' - מדמויות הנבלים המרושעות והמבעיתות ביותר בסרט האימה שבתוכו מתגורר השמאל - לא ניצל את הזדמנות הפז שנפלה בחלקו כשמונה לשר התחבורה באותה ממשלת קיצונים שו נאי נשים איראן זה כאן של נתניהו. באורח פלא, הוא לא פיטר נהגים ערבים, ולא הנהיג הפרדה מגדרית באוטובוסים וברכבות. להפך. כמה מיריביו המרים הודו שהתנהל באופן תכליתי, ממלכתי ויעיל מעל ומ עבר לציפיותיהם.

מלוני פשיסטית על מלא, כך גם נתניהו, וכל השאר ביביסטים, גזענים, חשוכים וקיצונים. קצת כמו השבתאים של הנדל, גם עם אלה אין מה לדבר. וכי איזו תועלת תצמח מדיאלוג עם פשיסט או גזען?

או שמא הכל בעצם רטוריקת בחירות ריקה? טריקים של שיווק פוליטי? לשון ציורית על דרך ההפרזה? הייתכן שסתם הובהלנו, סתם הולחצנו? כי לא ייתכן שכולם אמיצים, ולוחמים, ונשארים להיאבק עד הרל"ביסט האחרון בידיעה שהסוף קרב. השכנים כבר ארזו, גם אנחנו לא נישאר. את הנשים והילדים בוודאי כבר שלחו מכאן, תורים משתרכים בנתב"ג כמו במעברי הגבול ברוסיה. איפה אתם, אורזי המזוודות?

כבר סחים בגלוי על מזימת אוקטובר או אסון נובמבר או שיחת סיכום למדינה אם הרע מכל יקרה. דיקטטורה משיחית, ברית גזענית פשיסטית. שבתאות. ניצחון מלוני באיטליה הכניס את הטוויטר להיסטריה: הכל אבוד, גם איטליה נפלה איך אפשר להתנהל בחיי היומיום תחת חשרת עננים קודרת ומבשרת רעות שכזו, בביטחון מוחלט שהנה הסוף, אחים, הוא אלם, כי באונו הדממות. יום יבוא והיסטוריונים ישאלו, כלום האמינו השמאלנים בסיוטים שלהם?