כך תסייעו ליו"ש במאמץ המלחמתי

כמו הרוחות הנעימות שהחלו לנשב כאן בערבים ולבשר את בוא החורף, כך הרוחות הרעות מנשבות ביהודה ושומרון - ממטרי אבנים, בקבוקי תבערה וירי - ומבשרות את גל הפיגועים הבא בתוך תחומי הקו הירוק.

המיינסטרים הישראלי עדיין מצליח להדחיק את מה שמחכה לו בסי בוב, אבל מי שנוסע בכבישי יו"ש מבין שהמלחמה הבאה כבר פרצה.

בכבישי השומרון ובמזרח ירושלים, ביישובי הר חברון ובהר הזיתים, מאות אלפי אזרחים ישראלים חשופים לניסיונות רצח מדי יום ביומו. אין לב שלא יחסיר פעימה למראה הסעת ילדים שסופגת מטר אבנים מעשרות פורעים פלשתינים. אין הורה שלא מדמיין שם את הילד שלו. אין אדם שלא מתכווץ מול תמונותיה של אישה ואם צעירה שפניה רו סקו באבנים. ראש הממשלה החליפי מלהג באו"ם על מדינה פלשתינית עתידית, כאילו לא צומחת לנו מתחת לאף, במשמרת שלו, מדינה פל שתינית ממשית. מיום ליום, מנס לנס, הפורעים נעשים חצופים יותר והחיים נעשים שבריריים יותר.

במסורת היהודית והציונית נקבעו יחסים ברורים: העורף תומך בח זית. אלו שיושבים לבטח - יחסית - תומכים באלו המחרפים את נפשם על בניין הארץ. כך היה כשבני חוץ לארץ תמכו בבוני הארץ בראשית ימי הציונות, כש"הקופסה הכחולה" של קק"ל הפכה לפריט חובה בכל בית. ואף שיש היום מדינה ומוסדות ומועצות, כך צריך להיות גם היום.

זה הזמן לתרום ליהודה ושומרון. כן, בכסף. תקציבי המדינה לא מס פיקים כאן. המפעל האדיר הזה, של אחיזה בארץ אבותינו על ידי קומץ יהודים, מאז ומתמיד התאפשר רק בזכות משוגעים לדבר שמוכנים למסור את הנפש. סלחו לי על הפומפוזיות, אבל אין פה טיפת הגזמה. אחינו הגיבורים חושקים שיניים בכביש ,60 כי הם מבינים יותר טוב מכולנו שהאלטרנטיבה היא בקבוקי תבערה בכביש .6 הם שולחים את ילדיהם לבית הספר באוטובוסים ממוגנים, כי הם יודעים שרק כך יוכלו שאר ילדי ישראל לנסוע בחלון פתוח. הם מגבירים את השמירה מסביב ליישובים ונועלים היטב בלילה, כי הם יודעים שעם כל יכולותיו המופלאות של צה"ל - מספיק נער אחד עם סכין שמצליח להסתנן כדי לחולל אסון.

במיוחד בזמן המלחמה על החיים, החיים ביו"ש ממשיכים וזקוקים לקצת יותר משאבים כדי להמשיך כרגיל. כשאויבינו מנסים לגדוע את עורק החיים, אנחנו נזרים חמצן. זהו סידור העבודה הוותיק בינינו לבין הפלשתינים: הם יעשו כל שביכולתם כדי להרוג ולהרוס, אנחנו נמשיך לחיות ולבנות.

זה הזמן לקנות כל מה שאפשר מתוצרת יהודה ושומרון: בשר, גבינות, שמן זית, יינות וכל מה שמוכרים העסקים המקומיים. זה הזמן לתרום לחוות הפזורות ברחבי האזור, למרכזי חוסן, לארגונים חברתיים, למי זמי תיירות, לגופי תקשורת - לכל גורם המשמש חלק ממארג החיים הנפלא ומלא העוצמה ביהודה ושומרון.

כשהביטחון האישי של חצי מיליון אזרחים מתערער, תפקידנו לחזק את הביטחון הלאומי ולהגיד בקול ברור: אתם שומרים עלינו, ואנחנו שומרים עליכם. כל ישראל ערבים זה לזה.