נקבצו ובאו: ִס וּפּ ר ַעם 75

העולים שנאספו מקצות תבל, המניעים והאידיאולוגיה, קשיי העלייה וחבלי הקליטה ● מאז 1882 ועד היום - כל העליות: כתבה ראשונה בסדרה ● ליאור יעקבי

העלייה הרביעית: 1928-1924

מ רבית העולים הגיעו ארצה מפאת המצב הכלכלי הקשה במזרח אירופה ושינוי לרעה במ דיניות ההגירה לאמריקה. רובם בני המעמד הבינוני שעסקו במ דינות מוצאם בתעשייה, במסחר ובמלאכה.

רובם בחרו לחיות בערים הג דולות - מה שגרם לפיתוח מואץ של היישוב העירוני עם בתי מלאכה, מפעלי תעשייה, עסקים קטנים ובנייה - ומיעוטם, שהתיישבו במגזר הכפרי והחק לאי, סייעו בהקמת מושבות חדשות ובפיתוח ענפים חדשים כמו הפרדסנות.

העלייה החמישית: 1939-1929

מ רבית העולים שהגיעו מרח בי אירופה עשו זאת בשנת ,1933 לאחר עליית הנאצים לשל טון בגרמניה. כרבע מהם הגיעו מג רמניה עצמה, ולכן עלייה זו מכונה גם "עליית היקים".

רוב העולים היו בעלי מקצועות אקדמיים ואנשי רוח, רופאים ומו זיקאים )הקימו את התזמורת הפי להרמונית( וכן סוחרים. אלא שמחמת הקושי במציאת עבודה עבדו חלקם בבניין, במתכת, בענף העץ וכנהגים.

לעלייה זו היתה חשיבות רבה בכך שהיא הביאה לגידול במספר התושבים: בסיומה, ערב מלחמת העולם השנייה, מנה היישוב בארץ כ 475 אלף איש, שהיוו כ 40% מכלל תושבי ארץ ישראל.

העלייה ההמונית: 1951-1948

ב של כמות העולים הגדולה, שה גיעה לארץ בפרק זמן כה קצר והביאה להכפלת האוכלוסייה במדי נה החדשה ל 130 אלף איש, כונתה עלייה זו "העלייה ההמונית".

היא אופיינה כעלייה של פליטים ברובה, ניצולי שואה מאירופה ופלי טים יהודים ממדינות ערב, וסימנה את ראשית הגשמת החזון של קיבוץ גלויות בהיסטוריה היהודית החדשה. הקושי בקליטת העולים הר בים ופיזורם ברחבי הארץ הפך למשימה עליונה בקרב הממשלה, שנעזרה בסיוע כספי מקרב יהודי התפוצות.

עלייה זו שינתה את דמות המדינה הצעירה, בשל המפגש בין העולים החדשים לבין האוכלוסייה המקומית בדפוסי תרבות שונים.

עליית גומולקה: 1960-1956

בבפולין, עקבות האנטישמיות שגאתה

ניצלו היהודים את ההסכם החשאי בין ישראל למנהיג פולין, ולדיסלב גומולקה )שעל שמו נקראת העלייה(, כדי לצאת מהמ דינה. רבים מהעולים התערו היטב בחברה הישראלית, ומספרם של אנשי התרבות שהגיעו ארצה היה רב.

בהסכם היו שני תנאים: שעל היהודים להגיע רק למדינת ישראל, ולוותר על אזרחותם הפולנית בטרם עזיבתם. רה"מ בן גוריון, שראה חשיבות רבה בהסכם, אמר "בשבילנו זו לא רק יהדות פולין אלא גם סיכוי ליהדות רוסיה".

ההסכם היה סודי מכיוון שטרם מימושו כינס בן גוריון את ועדת העורכים ועדכן אותם, אך ביקש שלא לפרסם את דבר קיומו.

העלייה השלישית: 1923-1919

ב תום מלחמת העולם הראשונה, ובעיקר בעקבות הצהרת בל פור, הגיעו ממזרח אירופה צעירים רבים בעלי להט אידיאולוגי ונכו נות להקרבה במסגרת ארגונים כמו "החלוץ" ברוסיה ובפולין ותנועת "השומר הצעיר" בגליציה - תנו עות ציוניות שהוקמו כדי להכשיר נוער יהודי לחיי עבודה והתיישבות בארץ ישראל.

העולים נטלו חלק בבנייה והניחו את היסודות לתעשייה העב רית. בתקופתם הוקמו הסתדרות העובדים הכללית והוועד הלאומי - ובכך הונחו היסודות למדינה שבדרך.

העלייה ממרוקו: 1964-1948

ב עקבות הקמת המדינה נער כו בשנים 1956-1948 פרעות ביהודי מרוקו, שהיתה אז מדינת חסות של צרפת, ואלו גרמו לעלייתם החו קית של כ 85 אלף יהודים באופן מבו קר במה שכונה "עלייה ."'א

ב 1956 קיבלה מרוקו עצמאות ואסרה את יציאת היהודים. עם זאת, בשנים 1961-1956 נערכה "עלייה ב'" וכ 30 אלף יהודים עלו ממרוקו בדרך בלתי לגאלית, בעזרת המוסד ומחלקת העלייה.

עם עלייתו לכס המלוכה, שאף המלך חסן השני לפתור את בעיית העלייה היהודית שהיוותה נטל על היחסים הבינלאומיים של מרוקו. בעקבות כך, הוא חתם על הסכם חשאי עם ישראל ששילמה כסף על כל יהודי שעזב, ובתנאי שיעדו המוצהר אינו ישראל ושהגוף המטפל בהגירה אינו ציוני, אלא ארגון ההגירה הבינלאומי. במסגרת זאת, עלו ארצה כ 80 אלף איש בשנים ,1964-1961 במה שכונה "מבצע יכין".

מאז 1967 עלו ארצה כמעט כל יהודי מרוקו )כ 50 אלף(, וזו הע לייה הגדולה ביותר מארץ מוסלמית.

העלייה השנייה: 1914-1904

ה עולים הגיעו בעיקר מרוסיה, מפולין ומתימן. רובם צעירים רווקים מרקע כלכלי נמוך שהח זיקו בהשקפת עולם אידיאולוגית, לאומית וסוציאליסטית.

אנשי עלייה זו שאפו להקמת חברה שוויונית וצודקת, התיישבו בערים ובמושבות אך יצרו גם התיישבות מסוג מיוחד - "קבוצה", שעם הש נים הפכה לקיבוץ. עקב התגברות ההתקפות הערביות, הם הק את כוח המגן העברי "ארגון השומר". מביןקימו הצעירים הללוצאו י מנהיגי היישוב היהודי בשנים מאוחרות יותר, ואף מנהיגי המד בדור הראשון שלה.דינה

העלייה מבריה"מ: 2000-1969

מ אז הקמת המדינה עלו באופן מועט אך עקבי יהודים מבריה"מ. מלחמת ששת הימים (1967) שימשה זרז להתעוררות לאומית בקרבם, אך עקב הקשיים שהערים עליהם השלטון הקומוניס טי החל גל מחאה ציבורי בינלאומי, בסיוע ממשלת ישראל וגופים יהודים בכל העולם - שגרם לכ 150 אלף יהודים לצאת מהמדינה, בעיקר בשנים .1973-1969

עם התמוטטות המשטר הסובייטי ב 1990 והפיכת מדינות חברהע מים לעצמאיות, הוסרו ההגבלות על יציאת היהודים - והחל רש גל העלייה הגדול: כמיליון עוליםמית הגיעו ארצה בשנים 00-1990 20

לצורך קליטתם גייסה ממשלת ישראל גייסה משאבים רבים, כולל עזרה כספית מיהודי התפוצות, תוך הסתייעות במערכת שלטונית מתקדמת בעלת שירותי רווחה מסודרים ובבנייה מואצת של מגורים.

על אף הקשיים בתחילת דרכם, רוב רובם המכריע שללים העו בישראל. שהמשיכו לעלות באופן מבוקר יותר גם במאה ה 21 ועד היום - הצליחו להשתלב

העלייה הראשונה: 1903-1882

ג ל העלייה המשמעותי הראשון לארץ ישראל, מבחינת היקפו. הגיע בעיקר ממזרח אירופה, מתימן ומעיראק, אף שכבר מאמצע המאה ה 19 ועד תחילתו עלו באופן ספונ טני כ 5,000 יהודים מצפון אפריקה ומאסיה, בעיקר בשל אמונה דתית.

העלייה החלה בעקבות הפוגרו מים ביהודי רוסיה, התגברות הרעיון הלאומי במזרח אירופה והקמת אגודות של "חובבי ציון".

ייחודה של העלייה היה בכך שהיא הניחה את היסוד לה תיישבות הציונית המאורגנת בארץ ישראל ואת ראשיתו של היישוב החדש.

העלייה מאתיופיה: 1991-1984

מיהודי יום הקמת המדינה, שאפו

אתיופיה לעלות לארץ. ב 1975 עלו באופן מבוקר כמה אלפי יהודים, וב 1984 הח ליטה הממשלה על "מבצע משה" להצלת שארית היהודים. במסגרת המבצע הסודי, עלו כ 8,000 יהודים בין השנים 1985-1984 לאחר מסע רגלי מפרך ומסוכן של מאות קילו מטרים לגבול סודאן.

ב 1989 חודשו יחסי ישראל אתיופיה, והחל מבצע עלייה חשאי של יחידים שבני משפחותיהם כבר עלו ארצה. ב 1990 פרצה בא תיופיה הפיכה צבאית, וישראל הגיעה להסכמה עם השלטון לה עלאתם תמורת כופר של 40 מיליון דולר.

במסגרת "מבצע שלמה" ב ,1991 רכבת אווירית של עשרות מטו סים אזרחיים וצבאיים ישראליים פעלה ברציפות במשך 36 שעות להעלאת כ 14 אלף יהודים שהתקבצו מרחבי המדינה.

מאז נותרו כמה אלפים מבני הָפָלְשׁמוּרה, שכיום עולים ארצה כיחידים במסגרת איחוד משפחות.