ה"קרע" בין ממשל ביידן לנתניהו - לא קיים
א ווירה של שיסוי פוליטי שוררת כבר שנים רבות גם בישראל וגם בארה"ב, והיא זו שמאיימת יותר מכל על הקשרים המיוחדים שבין המדינות.
בשמאל הישראלי מספרים כבר שנים סיפור תלוש, כאילו שורר קרע בין נתניהו למפלגה הדמוקרטית. בתמונת מראה, מציירים במפלגה הרפובליקנית באמריקה ציור כאילו הדמוקרטים זנחו את ישראל, ואין לה מה לחפש יותר בקרב הכחולים.
אלא שהעובדות מקלקלות את הסיפור הטוב, ואין כמו המחוות הקטנות של מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, כדי להמחיש זאת. שעה קלה לפני שהגיע אתמול לישראל ממצרים, פרסם הממשל את הנתונים המבטיחים על הפטור הצפוי לישראלים מוויזה. התזמון לא היה מקרי. כבר שבועות ארוכים שהנתונים ידועים. בלינקן רצה לשמור אותם לביקור כדי להשרות אווירה חיובית.
מחווה לא פחות חשובה היתה סירובו למתוח ביקורת על הרפורמות המשפטיות שמתכננת הממשלה. ראש האופוזיציה לפיד מנכס לעצמו את הדמוקרטים. מנהיגים יהודים ביקשו מבלינקן להתגייס לבלימת המהלכים. אך הבכיר האמריקני ממש מתעקש שלא להיכנס למשבצת שתקשורת השמאל ומפלגות השמאל, גם בארץ וגם באמריקה, דוח פות אותו אליה.
המחאה בארץ היא בסך הכל מבחינתו ביטוי לתסיסה הדמוקרטית בארץ. את הרפורמה הוא ממליץ להעביר בהסכמה. מעבר לכך, לאכ זבת מתנגדי הממשלה, הוא לא נוקט עמדה.
שלא לדבר על המתנה הגדולה עצמה של הפטור מוויזה. לו נתניהו אכן "איבד את אמריקה", כפי שטוענים לפיד וכמה פרשנים, הממשל היה עוצר את ההליך שישראל מצפה לו כבר שנים רבות. לא רק שאין ענישה אמריקנית שכזו, אלא שכל הגורמים הנוגעים בדבר פועלים בדיוק ההפך, ובהם השר האמריקני להגנת המולדת אלחנדרו מיורקס, סגנו רוברט סילברס, השגריר ניידס, כל צוות השגרירות ועוד.
לא פחות חשוב הוא הטלפון האינסטינקטיבי של ביידן לנתניהו בליל שבת, זמן קצר אחרי הטבח בנווה יעקב. ככה מתנהג חבר. ככה לא מתנהג משבר. לאמריקנים חשוב דבר אחד - רוגע. יש להם על הראש את המלחמה באוקראינה והמתיחות עם סין. המזרח התיכון מבחינתם צריך להישאר שקט. זו הבקשה שלהם מנתניהו, והוא מצידו בהחלט תורם את חלקו בהורדת הווליום.
כראש אופוזיציה נתניהו לא חדל לתקוף את הגישה האמריקנית כלפי איראן, וגם את הממשלה הקודמת שלטענתו לא הרימה את קולה נגד אותה מדיניות. כראש ממשלה הוא הפך כיוון ומדגיש את שיתוף הפעולה בין המדינות.
כל זה משקף את מה שמתרחש כלפי חוץ. בפנים ברור שעדיין יש פערים, ובלינקן ציין זאת במפורש. אולם ההחלטה של שני הצדדים לא להחצין את המחלוקת היא עצמה איתות על רצון הדדי שלא לריב כמו בתקופת אובמה.
אז אולי כמה אנשים יעקמו את האף, אבל התמיכה האמריקנית הדו מפלגתית בישראל עדיין פה. על כולם חלה חובה לשמר אותה.
בשמאל הישראלי מספרים ששורר קרע בין נתניהו למפלגה הדמוקרטית. הבכיר האמריקני ממש מתעקש שלא להיכנס למשבצת שהם דוחפים אותו אליה