זהירות, הונגריזציה
מרגע שהחלה המחאה התורנית נגד הרפורמה המו צעת במערכת המשפט, אני עסוק באובססיביות בדבר אחד, והוא חוסר היכולת של המחנה המוחה להתייחס לטענות שכנגד ולהתעמת עניינית עם עמדת הימין, עמדה שמעוגנת עמוקות בדבריהם ובמעשיהם של משפטנים רבים וחשובים, ובליבה ולצידה הטענה הכואבת לפוליטיזציה של מערכת המשפט.
ובכן, האמת היא שמרוב הטוענים אין לי ציפיות. הפוליטיקאים הם הרי פוליטיקאים. משפטנים שמו בילים את המאבק הזה, כמו אבי חימי ואליעד שרגא, גם הם פוליטיקאים, ואין לדעותיהם הלוחמניות שום משקל בעיניי, וגם לקהל ברובו אני נוטה לסלוח כי רגשותיו כנים ופחדיו אמיתיים, והוא בחלקו לא מצליח להסתגל לעובדה שארצו תשנה במעט את פניה ובחלקו מוסת עד העצם; עצומות כלכלנים, מוזיקאים ואנשי תקשורת אינן מצליחות לרגש אותי, הן רק מלמדות על המקום הפוליטי המובהק של הקאסטות הללו ואיזה כיף שהמצב הזה מתחיל, קמעא קמעא, להשתנות.
אפס, פה ושם אני נתקף התקף בוז שמסתיר מאחו ריו אכזבה אדירה. למשל במקרה של חתני פרס נובל ששניים מהם, פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' אברהם הרשקו, הפכו השבוע למרואיינים מבוקשים בגלל עמדתם נגד הרפורמה. אתמקד בהרשקו, שאף טרח תי לתמלל ראיון שערך עימו השבוע עמיתי המכובד רינו צרור בגל"צ. עזבו את השאלות, שהיו הגונות. התמקדו בתשובות.
אזכיר: זהו חתן פרס נובל לכימיה, שמסביר למה יצא מהבית והלך להפגנה. כשהוא נשאל מדוע, הוא עונה תשובה שאינה מדלגת על שום קלישאה ושום מטבע לשון פופולרי. כאילו הוא מקריא תשובה מתוך ציוץ של מרב מיכאלי או ברק רביד בטוויטר:
"אני חושש מהרבה דברים", אומר פרופ' הרשקו, "אבל בין היתר אני הכי חושש ממה שאחרים. אני אזרח מודאג, שרוצים כאן לעשות הפיכה שלטונית, רוצים להפוך את המדינה לדיקטטורה במקום דמו קרטיה ליברלית".
המראיין. כן. אתה מבין כך מתוך ההכרעות הצפויות שלהם שהם מבקשים דיקטטורה? - שואל
"כן", עונה המרואיין, "ודאי, ודאי. כל הרעיון של הריסת בית המשפט העליון, אז לא נשאר כלום. בעצם הם רוצים קודם כל להרוס את מה שקיים ואז לע שות בית משפט עליון חדש שימונה על ידי הממשלה הנוכחית, ואז הגענו בעצם למצב שיש בהונגריה, להונגריזציה של ישראל. שזה איום ונורא, לדעתי ולדעת הרבה אחרים, אני לא מקורי בזה". עד כאן תור דבריו.
אני מוכרח לומר שהרגש העיקרי שתקף אותי היה עצב נורא. רק אחר כך באו האכזבה והכעס. כן, פרופ' הרשקו? אתה חושש שרוצים "להפוך את המדינה לדי קטטורה"? לעשות "הפיכה שלטונית"? הם רוצים "לה רוס את בית המשפט העליון" ואז "הגענו למצב שיש בהונגריה"? ל"הונגריזציה"? זה המקסימום של רמת הטיעון שהמאזינים זכאים לה? אתה ער לזה שיש ויכוח ענייני, אמיתי, חשוב, בין מצדדי גישות שונות במערכת המשפטית? אתה ער לזה שיש קרע וחוסר אמון גדול בין מיליוני אזרחים ישראלים לבין ביהמ"ש? אדוני קרא בכלל את ההצעה או את כתבתו המלומדת של י' ורטר? ובעיקר: אם כבר זכינו לדבריו של המדען הכי חשוב בישראל, לא כדאי שיהיו אלה דברים כן מקוריים?
כן, פרופ' הרשקו? רוצים "לעשות הפיכה שלטונית", "להרוס את ביהמ"ש העליון" ו"הגענו למצב שיש בהונגריה"? זה המקסימום של רמת הטיעון?