מהמלחמה לישראל: "מרגישים שזה גם הבית שלנו"
24 חברי קבוצת תגלית הגיעו כל הדרך מאוקראינה, דרך פולין ועד לישראל ● במשך עשרה ימים הם מטיילים מהצפון עד לדרום ● בעבור רבים מהצעירים מדובר באתנחתה מההפגזות
קבוצת הצעירים והצעירות מתגלית צעדה בסמטאות צפת. הרעמים התגלגלו בשמיים בקול גדול, וחברי הקבוצה התכווצו לרגע. הבומים החזקים עשו את שלהם. זה רק הסגיר במעט את הרקע שממנו באו.
24 חברי הקבוצה מסיירים בישראל, אחרי שהצליחו לצאת מאוקראינה דרך פולין. ד"ר מרים אדלסון הביאה את הצעירים במטוסה הפרטי מוורשה (גילוי נאות: ד"ר מרים אדלסון היא מו"ל "ישראל היום"). תשעה מהם נאלצו לברוח ממולדתם בעקבות המלחמה עם רוסיה ועברו לגור בפולין ובגרמניה כפליטים. הם דנים בשאלה מהם חיים נורמליים. חלקם חושבים שהמצב באוקראינה יחזור לשגרה, אך חלקם מבינים שהפצצות של ערים אינן בגדר נורמה.
אנה אלטשולר, שגרה בדניפרו, אומרת: "בשנה האחרונה שכחתי מה זה חיים נורמליים, והנה, זה קורה כאן בישראל. אנשים מקבלים אותנו יפה ומחייכים אלינו. אני יודעת שאני צריכה להיות באוקראינה. התרגלנו למצב, וקיבלנו החלטה במשפחה לא לעזוב, אלא להישאר באוקראינה עד סוף המלחמה".
"עצרנו לנשום"
הם מסיירים בין סמטאותיה של צפת ולומדים על ישראל, וכשיחזרו הביתה עמוסי חוויות יהיו שגרירים של ישראל במדינתם.
"אנחנו מרגישים שזה גם הבית שלנו", אומרת דיאנה גוטניק מדניפרו. "אני אוהבת את ישראל ואת אוקראינה. אני מתלבטת הרבה, אבל לא
קיבלתי החלטה לעלות לישראל כי המשפחה שלי שם, ואני לא יודעת מה לעשות".
אניה דירקטג' התגוררה בחרסון כשהחלה המלחמה. היא ובעלה החזיקו חווה מחוץ לעיר, שבה ייצרו מוצרי חלב כשרים. "שמעתי על הפרויקט כבר לפני חמש שנים, אבל בכל פעם היתה סיבה יותר חשובה לא להצטרף. עכשיו, בעקבות המלחמה, שיניתי את דעתי, והחלטתי לא לדחות את זה ולהגיע לכאן לחוות את החוויה".
בעבור רבים מהצעירים ומהצעירות מדובר באתנחתה מההפגזות. במשך עשרה ימים הם מטיילים ברחבי ישראל, וכבר הספיקו לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה.
אילונה אילצינקה גרה בקייב. בתחילת המלחמה התנדבה כאחות בבית חולים: "הקבוצה יצאה לנוח קצת ולהרגיש מקום בטוח. אני לא מרגישה שעזבתי, רק לקחתי הפסקה ואני חוזרת. עצרנו לנשום ולחשוב על משהו טוב".
גידי מרק, מנכ"ל תגלית: "כל קבוצת תגלית שנוחתת בישראל מעוררת בנו התרגשות, אבל הקבוצה הזו מרגשת במיוחד. עשינו כל שביכולתנו כדי שתגיע לארץ. המצב באוקראינה קשה, והעובדה שהמשתתפים מייחסים חשיבות לפרויקט, והגיעו לישראל בעיצומה של מלחמה בארצם, נוגעת ללב".