האשמות בפדופיליה ותמונות של היטלר: אנטישמיות בקליפורניה
אלמונים הפיצו מאות עלונים בעלי תוכן קונספירטיבי וגזעני בסמוך לאוניברסיטת סנטה ברברה שבקליפורניה ● הסטודנט רן בר ניב: "כיהודי וכישראלי, התחושה מאוד קשה"
חרפה אנטישמית בקליפורניה: תושבי הקהילה איסלה ויסטה, הסמוכה לאוניברסיטת קליפו רניה, נחרדו לגלות מאות עלונים וכרזות עם מסרים אנטישמיים גלויים, תמונות של הצורר הנאצי אדולף היטלר ודיוקנאות של הראפר האנטישמי קניה ווסט.
בין המסרים שפוזרו ברחבי השכונה היו ציטוטים של ווסט, שבהם הוא קורא "לבצע דף קון "3 )כוננות צבאית גבוהה( ביהודים, וטענות שהיהודים הם פדופי לים ושהליגה נגד השמצה, אחד מהארגונים הגדולים בעולם למלחמה באנטישמיות, הוקם כדי להגן על פדופיל ממוצא יהודי.
על הכרזות הופיע קישור לאתר התעמולה האנטי שמי ,"Goyim TV" שבו עולים תכנים גזעניים וקונ ספירטיביים על בסיס קבוע. בסוף השנה שעברה קיימו תומכי האתר, חברי תנועת "ליגת הגויים" הגזענית, הפגנות מחאה על גשרים ברחבי ארה"ב, כשהם מביעים תמיכה בזמר האנטישמי ווסט ובדבריו נגד היהודים.
רן בר ניב, סטודנט יהודי באוניברסיטת קליפורניה וחבר בקהילה היהודית, סיפר ל"ישראל היום": "הת עוררתי מאוחר בבוקר, וגיליתי 300 הודעות בקבוצה של הסטודנטים היהודים בקמפוס. אנשים היו בשוק. כולם העלו את התמונות של הפליירים ההזויים האלו, הם פשוט היו בכל מקום בקמפוס".
"מעשה פחדני ועלוב"
בר ניב סבור כי מפזרי הכרזות לא היו סטודנטים או מקומיים. "הם הניחו אבנים בתחתית השקיות שבהן הופצו הפליירים. מאות שקיות כאלו. הן נועדו בשביל להשליך אותן מהר ולהסתלק מהמקום. אולי אפילו השליכו אותן מחלון רכב נוסע. זה מעשה פחדני ועלוב. אני לא מאמין שמדובר במקומיים, כי את שני בתי הכנסת הנמצאים בסביבות הקמפוס הם לגמרי פספסו".
האירוע התרחש כמה ימים לאחר שעל לוחות הכי תות בקמפוס נכתבו סיסמאות פרו פלשתיניות ואנ טי ישראליות, וגרמו לכעס ולדאגה בקרב הסטודנטים היהודים. על אחד הלוחות נכתב: "מהנהר לים - כל פלשתין תשוחרר".
"התחושה כיהודי, ישראלי וכחבר בקהילה היהודית היא קשה מאוד. זו פגיעה בתחושת הביטחון שהיתה בקהילה. יחסית לקמפוסים אחרים, אף פעם לא היתה
משתי משכורות של חיילים סדירים עד לפסגת האדריכלות. את נטליה ומיכאל ליפובצקי אנחנו פוגשים במש רד האדריכלות שלהם במרכז באר שבע.
המשרד נושא את שמה של נטליה, "כי היא המוח והיא בעצם הכל. אני רק אח ראי לכל המסביב - ניירת, ריצות וכל מה שצריך", מספר מיכאל על אשתו בגאווה ועל עצמו בצניעות.
בשיחה עם "ישראל היום" משחזרים בני הזוג העולים, בשנות ה 50 לחייהם, את קשיי העלייה, את האמונה בעצמם ואת הנחישות להצליח בזכות ההתמדה.
"שנינו מחרסון שבאוקראינה. הכרנו שם, אני עליתי ב ,1993 נטליה ב ,1994 ובשנת 1995 כבר התגייסתי לצה"ל. לאחר מכן המשכתי לקבע בתותחנים, נטליה נכנסה לעבוד במשרד אדריכלות כבר ב ,1995 ואני עד היום עושה מילואים. את המשרד שלנו פתחנו בשנת ,"2002 מספר מיכאל.
שניהם אנשי עבודה, וזה הדבר הראשון שהם מדברים עליו. בצניעות סובייטית טיפוסית, הם לא רצו להציג את הקושי. כשנשאלו עליו, החיוך ירד והרצינות הח ליפה אותו. "יש את תקופת הכלב", מסביר מיכאל, "אתה כבר כאילו מתחיל להבין קצת את השפה ועל איזה נושא מדברים, אבל זה מתסכל נורא, אתה כמו אילם, לא מצליח להוציא מילה".
"פתאום אין לך חוש הומור", מסבירה נטליה, "אתה מנסה להצחיק, להשתלב, מנסה להביא את הסלנג שלך, אולי משמ עות כפולה של איזו מילה, וכולם חושבים שאתה פשוט עילג". גם מבחינה פיננסית הקושי היה גדול. "היתה לנו משכורת חייל, 300 שקלים של מיכאל, ואני הייתי בש מירת היריון. החודשים האלה היו קשים במיוחד, אולי זאת אחת הסיבות שהייתי בשמירת היריון. להגיד שחיינו בצניעות, זה לא להגיד כלום. חיינו בקרוואן עץ שבו קלטו עולים".
המציאות הביטחונית בארץ היכתה אותם בלחי השנייה. "אני זוכרת שהסע נו את מיכאל למלחמה ואמרו לנו שמפה אסור לאזרחים לעבור )פעילות מבצעית בעזה, ."(י"א
בשלב מאוחר יותר הצבא עזר רבות לזוג מבחינה פיננסית, ועד היום זאת אחת הסי בות שמיכאל עושה מילואים. הוא לא שכח שהמדינה לא הפקירה אותו בתקופה הקשה שלהם. אבל זה כבר מאחוריהם. הזוג הלו חם, תרתי משמע, מעסיק כיום במשרד שבבעלותו חמישה עובדים, וכבר אחראי לפרויקטים גדולים בכל רחבי הארץ, ובהם מאות יחידות דיור ומסחר במודיעין, באש קלון ובמרכז הארץ. אלה, לדבריהם, הגאווה והניצחון הגדול ביותר שלהם. "כשקנו את הפרויקטים שתכננתי במודיעין עוד כשהיו רק על הנייר, זה היה בשבילי הניצחון הג דול", חותמת נטליה בגאווה.
"אתה מנסה להצחיק, להשתלב, מנסה להביא את הסלנג שלך, אולי משמעות כפולה של איזו
מילה, וכולם חושבים שאתה פשוט עילג"