Israel Hayom

הברחת הון

- אמנון לורד

מי שמשפיע חוטף לראשונה נראה שכוח האש האינטלקטוא­לי של הימין גדול יותר. פורום קהלת הוא דוגמה לבסיס מחשבה שמרני מוצק, לכן הוא עומד תחת מתקפת דמוניזציה

אל תתפסו אותם במילה, אבל זה נראה שהחברה הישראלית הגיעה לטיפינג פוינט. על רקע המא בק להעברת הרפורמה המשפטית, לראשונה נראה בעליל שכוח האש האינטלקטוא­לי של הימין גדול יותר מזה של השמאל ושל הממסד. המספרים נמצאים עדיין בצד השמאל והממסד, אבל הטיעונים והתשתית התיאורטית של מאות אנשי האקדמיה מכל התחומים שחתמו נגד הרפורמה, הם חלשים יותר. דהויים. איך לומר, לא משכנעים. ובצד הממשלה עומד מספר מספיק של אינטלקטואל­ים, שמספקים את הרקע התיאורטי המשכנע, ומה שחשוב יותר - את הצדק ואת תחושת הצדק והבסיס המוסרי האיתן.

"אני מאמין שבסופו של דבר, סעיפי הרפורמה המש פטית יעברו. יהיו כמה תיקונים בדרך, וזה יעבור בת מיכה רחבה יותר מ 64 חברי כנסת", אמר לי השבוע פרופ' משה קופל, העומד בראש פורום קהלת. "אולי אפילו רוב של 70 חברי כנסת. אם זה יקרה, זה יהיה מצוין. אבל אם זה יהיה מאבק של כוח לאורך כל הדרך, אז הרפורמה תעבור ב 64 ח"כים. זה הרבה יותר מ 32 קולות שהעבירו את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

קהלת אכן מספק בסיס אינטלקטואל­י מוצק לי מין, וזה כנראה מה שמטריד מאוד את תועמלני השמאל. זאת הסיבה לגל הדמוניזציה שנעשה לפו רום קהלת בתקופה האחרונה. ההתקפות היו כאלה, של"הארץ" היה נדמה לרגע שבפורום קהלת נבהלו. כך בישרה כותרת.

"אלה שטויות", אומר קופל. "איתן אבריאל חם עלינו כבר חמש שנים כי אנחנו לא סוציאליסטי­ם, אז הוא קופץ על כל מיני מציאות. השתתפתי באיזה פאנל, ואמרתי שם שאני מוכן להידבר ולהתפשר כדי לקבל תמיכה רחבה יותר. אבל את זה הייתי אומר על כל נושא שבעולם. אז הדיבור הזה על הידברות ועל פשרה גרם לו לעשות מזה אייטם".

מה אתה אומר על בלינקן, שהגיע ואמר שצריך בנושא כזה להגיע לקונצנזוס?

"חבר טוב שבא לתת עצות טובות", הוא אומר עם איזושהי קריצה בין המילים. "תודה רבה על העצות. אני לא מתרגש. היריבים שלנו לא מצליחים להשיג רוב בבחירות, אז הם פונים למקורות חוץ".

פרופ' קופל אומר שהוא מדבר הרבה עם יריבים וכאלה שנוקטים עמדת התנגדות לרפורמה, "ואני שואל את האנשים האלה מה הסעיף שמבחינתם הוא קץ הדמוקרטיה. אף אחד לא יודע להגיד. מקסימום אומרים, סעיף ההתגברות. או שאומרים, התגברות ב 61 ח"כים זה מעט מדי. אז מתחילים להתמקח כמה חברי כנסת דרושים להתגברות".

ידוע שגדעון סער תומך בהתגברות עם 65 ח"כים, וכך גם איילת שקד. ליברמן אמר .70 נפתלי בנט הופיע במה שמכונה "צ'רץ' עמנואל" בשדרה החמישית. זה בית הכנסת של רמת אביב ג', לא בית הכנסת של הר נוף או נווה יעקב בדיוק. בנט אמר שם שהוא מריח פשרה.

תהיה רפורמה, אבל יגיעו לפשרה. השאלה, כמובן, על מה ועם מי. לא עם אהוד ברק ויובל דיסקין. מאחר שגם בימין, בין התומכים הכי גדולים של הרפורמה, וגם בש מאל קיימת התנגדות לסעיף ההתגברות - זה הסעיף שמביא להם את הסעיף יותר מכל השאר, קיימת אפ שרות סבירה שהממשלה תוותר בנקודה הזאת. מומחי משפט שמכירים את הממסד המשפטי, כולל אהרן ברק והנשיאה חיות, טענו שמה שאותם מטריד יותר מכל הוא שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, אבל על זה דווקא לא תהיה פשרה.

בספר "דרך בגין", שיצא עכשיו כאילו על פי הזמנה, יש עמדה מפורשת של מנחם בגין כמנהיג "חרות", שתו מכת מאוד בשיטת המינויים המוכרת עד היום. בגין הביע את עמדתו כשחיים כהן היה יועץ משפטי, ב .1953 על כך אומר קופל, "זה היה לפני עידן האקטיביזם השיפוטי. לכן לגבי עמדתו היום - הוא הרי כבר לא איתנו - אני רק מנחש... יש לו דרכים משלו".

לפני כמה שנים הסתובבתי במסדרונות פורום קהלת, ואז ראיתי אנשים מן היישוב, מקובלים בחברה, שמ ראים שם נוכחות. למשל, צביקה האוזר או יועז הנדל. ציפי לבני הופיעה שם. איילת שקד. פרופ' קופל נזכר שהיה איזשהו כנס שבו, ללא כל הזמנה מיוחדת, נצפה נשיא העליון המנוח מאיר שמגר יושב בשורות הרא שונות. בא לראות ולהאזין, ואולי להעיר את הערותיו.

שאלתי את קופל מה הוא אומר על הטענה, שלפיה הולכים עם "המהפכה המשפטית" בריצה, בקצב מטורף.

"איזה קצב מטורף! רק עכשיו התחילו הדיונים בווע דת החוקה, וזה יימשך עד סוף מושב החורף. הם פשוט לא רוצים את הרפורמה, אז הם אומרים שזה נעשה בצורה דורסנית. תבדוק מי החותמים על המכתבים ועל העצומות. אף אחד מהם לא הצביע לאיזושהי מפלגה מהקואליציה. אין שום קשר בין סעיפי הרפו רמה לבין כלכלה. כשהם צועקים 'קץ הדמוקרטיה', הם למעשה מזמינים את המשקיעים והיזמים למשוך את ההשקעות שלהם".

לא הממשלה והרפורמה מסכנות את הכלכלה, אלא אנשי העסקים הם שיוזמים חבלה בכלכלה.

"יאיר לפיד אומר: הם יעשו עסקים בסינגפור. בסי נגפור לא מפריע להם כלום? זה חצי דיקטטורה. שם אין שום עצמאות של מערכת המשפט. וגם לא בסין". ההתקפות על קהלת מפריעות לך? "אנחנו משפיעים אז תוקפים אותנו. בסדר. נעבור גם את זה. אם האלטרנטיבה היא שלא נשפיע ולא יתקפו, אני מעדיף להשפיע ולקבל את ההתקפות".

עובדה שנוצרו מחאה קשה וטענות על דורסנות. הטענות שאני שומע הן שמדובר ב"מהפכה משפ טית משטרית", ולא ברפורמה. אם היתה רפורמה משפטית, הם היו תומכים.

"כשהם מחליטים שהם רוצים לוותר על מים טרי טוריאליים, בממשלת מעבר, בתוך שבוע אחד, ממש לפני הבחירות - זו לא דורסנות. חשוב לעשות את זה עכשיו. אבל במקרה של הרפורמה, כשמתקיימים דיונים פתוחים על הנושא במשך חודשים ורוצים להעביר את זה בתוך שלושה חודשים - אז זו דורסנות. אז הם רצי ניים ואנחנו לא רציניים. אני מאוד אוהב את החבר'ה האלה שאומרים 'אני בעד רפורמה, אבל לא עכשיו. ולא רפורמה כזאת'. אז מתי אתם כן רוצים? את זה הם

 ?? ??

Newspapers in Hebrew

Newspapers from Israel