בן ,13 עם אקדח, מחפש יהודים
התכנים נוטפי הארס בספרי הלימוד, הסביבה שמחנכת לשנאת יהודים מגיל אפס, הניצול הציני מצד הארגונים ובעיקר הייאוש מהיעדר אפשרויות אחרות "להתקדם" חברתית ● הנער בן ה 13 שביצע פיגוע ירי בירושלים, בדומה למחבלים קטינים רבים לפניו, הוא תוצאה של הסללה ידועה מראש אל נ
מה גורם לילד בן 13 לקום בבוקר, להכניס מחסנית לאקדח ולצאת למסע ציד בבני אדם? לא היתה זו הפעם הראשונה שבה קטינים מבצעים פיגועים רצחניים, אבל הפיגוע בשבת שעברה, שבו ירה הנער ממזרח ירושלים בקור רוח באקדח לעבר עוברים ושבים ופצע שניים מהם, הציף מחדש את תופעת הילדים בשירות הטרור. הנער, כך נראה לפי הסרטון המתעד את האירוע, עבר הדרכה ואימון ופעל כמו חייל מאומן היטב. חייל בן .13
השימוש הפלשתיני בקטינים החל באינתיפאדה השנייה. בשנים 2003-2000 בוצעו 29 פיגועי התאבדות על ידי צעירים מתחת לגיל ,18 וכן סוכלו כ 40 ניסיונות. ב 2004 נחשף השימוש הציני המחריד של ארגוני הטרור בקטינים, כאשר חוסאם עבדו בילאל בן ה ,14 נער עם מוגבלות שכלית, רץ לעבר מחסום של חיילי צה"ל בחווארה וחגורת נפץ עליו. הוא סיפר שגויס בשכם בתמורה למאה שקלים ולהבטחה כי יוכל לקיים יחסי מין עם הבתולות המבוטחות בעולם הבא.
ניצול הקטינים הגיע לשיא ב"אינתיפאדה השלישית": על פי נתוני מערכת הביטחון, ב 2015 השתתפו 39 קטינים בפיגועי דקירה וירי, וב 2016 האמיר המספר ל .58 בשנים שלאחר מכן ירד המספר לכעשרה פיגועי דקירה וירי על ידי קטינים בממוצע בשנה. בחו דש הראשון של 2023 כבר היו שני פיגועים כאלה על ידי קטינים.
מודל לחיקוי
אחד המפגעים הקטינים הבולטים הוא אחמד מנאסרה. כדאי להתעכב על המקרה שלו כדי להבין איך נוצר מודל לחיקוי. הוא היה בן 13 כשניסה ב 2015 לרצוח אזרחים תמימים בפסגת זאב, בין השאר את נאור בן עזרא, נער בן גילו שכל חטאו היה שרכב על אופניים. מנאסרה הפך מייד לגיבור תרבות פלשתיני. אחרי שאבו מאזן טען שהנער חוסל, ישראל הפיצה את תמונתו מטופל היטב בבית החולים. מאוחר יותר נחשפו הרגעים מהפיגוע שבהם נותר פצוע בשטח עד שטופל, וגם חקירתו במשטרה.
חודש אחר כך חיקו את מעשיו שני נערים בני 14 ו ,11 שהתנפ לו בסכין ובמספריים על מאבטח ברכבת הקלה בירושלים. בן ה 11 נורה ונפצע בבטנו, ומכיוון שהיה מתחת לגיל הפלילי ,(12) נעצר אך לא נשפט ועם שחרורו מבית החולים נשלח למעון סגור. מנא סרה הורשע בשני ניסיונות רצח ונידון ל 12 שנות מאסר. "קטינות אינה מעניקה חסינות מפני ענישה ראויה, לרבות בכליאה ממשית, כשמבוצע פשע חמור", נימק השופט יורם נועם את העונש הכבד יחסית, "הענישה צריכה לבטא את סלידתה של החברה ממעשים אלה שתכליתם לקטול חיי אדם על רקע לאומני... והקלה בעונש עלולה לשדר מסר מוטעה לציבור".
למרות הדברים, קוצר העונש לתשע שנים וחצי בעקבות הערעור. דמותו הציבורית של מנאסרה עברה מתיחת פנים עד לבלי היכר. ממפגע מסוכן שניסה לרצוח ילד הוא הפך לקורבן מסכן, כל זאת הודות לקמפיין ציבורי רחב שקרא לשחרורו ושהציג אותו כילד חסר אונים שמדינת ישראל מתעללת בו. אל הקמפיין ברשתות החברתיות בערבית חברו פעילי שמאל קיצוני, מרצים בכירים באקדמיה וגם
תנועת "עומדים ביחד", שנתמכת על ידי קרנות גרמניות. האו"ם אף דרש מישראל לשחרר את מנאסרה בטענה כי המדינה "שללה ממנו את ילדותו ואת סביבתו המשפחתית". סביבתו החברתית, הת רבותית, המשפחתית, ששלחה אותו לבצע את הפיגוע, לא הוזכרה.
האווירה בשבוע האחרון בתקשורת בערבית וברחוב הפלשתיני מצביעה על כך ש"המאמי" הלאומי פלשתיני הבא הוא היורה בן ה ,13 ומעניין אם ובתוך כמה זמן תופץ עצומה גם לשחרורו.
קורבן של החברה
מהו הפרופיל של הילד המפגע? מה מניע אותו לפעול? "ברוב המקרים לא מדובר בזאב בודד או ביוזמה עצמאית, אלא בלהקות, לפעמים ממש סוג של חבורה סודית של ילדים שיש בתוכה לחץ חברתי. ארגוני הטרור השונים מגיעים אל אחד מהנערים, בדרך כלל הבוגר יותר, מגייסים אותו, והוא מגייס ילדים נוספים", אומרת הקרימינולוגית ד"ר ענת ברקו, סא"ל )מיל'(, לשעבר חברת כנסת מטעם הליכוד ומחברת הספר "אישה פצצה", שעסק בנשים ובק טינים בשירות הטרור.
"זה כמו רשת פדופילים. הם אורבים להם ליד בית הספר, מפתים אותם בכסף ובהבטחות על העולם הבא, נותנים להם אווירה של אקשן, ומלהיבים אותם כשנותנים להם לגעת בנשק ולהתאמן בו. הם גם אומרים להם שמכיוון שהם ילדים, אם ייתפסו אז הם יקבלו עונש קל, אף שזה לא בהכרח נכון. לרוב מי שיעשה את הפיגוע עצמו הוא הנער הכי חלש חברתית, זה שהכי צריך להוכיח לכולם שהוא גבר. יש תיאוריה קרימינולוגית שעוסקת בפשיעה של עברני נוער שמדברת על תת תרבות של כיף, שבה הנוער מחפש ריגוש ואקשן ונוצרת אווירה של יאללה, בואו נעשה כל מה שיענה על הצורך הזה. התיאוריה הזו מתאימה מאוד גם בעבריינות של טרור. מבחינת הילדים, מדובר במשחק תופסת מרגש".
ברקו מציינת כי פעמים רבות מדובר בנערים שמגיעים מרקע מורכב או מבית מדכא, כמו ילדים של אישה שנייה, או כאלו שיש להם כבר רקע של אלימות ועבריינות, או שהאחות שלהם נתפסה במעשה של חוסר צניעות וזו הדרך שלהם לטהר את שם המשפחה. "הם עוברים אימונים בנשק ומתיידדים עם אלימות מגיל צעיר מאוד. הם מגיעים מתוך חברה שיש בה המון אלימות בינה לבין עצמה, עם נגישות לנשק ושימוש בו על בסיס יומיומי, כמו שאנחנו מכירים לצערנו בירי בחתונות".
ברקו, שצברה שעות רבות של שיחות עם נערים שהסתבכו בעבי רות טרור, ראיינה את הוריהם ואת עורכי דינם וגם צפתה במשפטים צבאיים של טרוריסטים קטינים, הגיעה לתובנה כי תפיסת הגבריות והמיניות משחקת תפקיד משמעותי ביציאה של נערים צעירים לפי גועים. "הילד הפלשתיני חי במצב של קונפליקט אדיר. מצד אחד הוא רוצה להיות חופשי כמו ילד מערבי, שלובש ג'ינס וטריקו ושם ג'ל בשיער, ומצד שני הוא חי בחברה שיש בה המון איסורים, כזו שכל התנסות מינית בה, אפילו של מגע קל, אסורה, כך שהאישה היחידה שהוא יכול לחבק זו אמא שלו. לכן הקטע המיני ההורמונלי משחק תפקיד חזק מאוד".
מרכוס שף, מנכ"ל :IMPACT-se "לספרי לימוד יש כוח עצום להיות חסם לרדיקליזציה ולמנוע טרור. מדינות האזור שחקרנו הבינו את הקשר הישיר בין חינוך לטרור, והחלו להוציא תכנים מסיתים מהספרים"