הסכנה: נרמול האלימות

יהודה שלזינגר

סיקור המתקפה אתמול על ח"כ שמחה רוטמן באוניברסיטת תל אביב התמקד בצעקות נגדו וב ליווי השוטרים, אבל דווקא מה שעשו לרכבו של רוטמן מלמד על הצרה שיצרה המחאה נגד הרפורמה המשפטית.

הרכב של רוטמן כוסה כולו במדבקות "שלום עכשיו" ו"דמוקרטיה או מרד". רועי נוימן, אחד ממובילי המחאה, לגלג על קריאתו של ח"כ ניסים ואטו רי לנשיא לגנות את ההתקפה על רו טמן, וכתב בזלזול: "יואו, איזה ברברים! שמו סטיקרים! על רכב!"

וזה בדיוק הסיפור כולו: הפגי עה ברכוש של חבר כנסת עוב רת בזלזול ובלגלוג. זה מה שקרה לראשי המחאה. לאורך 21 שבו עות הם נרמלו התנהגויות אלי מות וקבעו רף חדש של התייחסות להתנהגויות שבעבר היו אסורות ומוקעות כעבירות. לא רק שאין כאן גינוי - אלא יש כאן זלזול, ואפילו מתן לגיטימציה מסוכנת.

קחו את אירוע חסימת הכבישים. בעבר מדובר היה בדרמה של ממש. שופטת ביהמ"ש העליון עדנה ארבל אפילו כתבה בשנת 2005 על חסימת כבישי איילון בידי שני צעירים שמחו על תוכנית ההתנתקות: "הבעת מחאה, כואבת ככל שתהיה, נעשית באמצעים שיש בהם לסכן באופן ממשי חיי אדם, ואת שלומו ואת ביטחונו של ציבור גדול. לא ניתן לחצות קווים אדומים תוך נשיאת דגל של השקפת עולם - תהא אשר תהא". היום? חסימת איילון הפכה להפנינג החדש של מוצ"ש, עם תוספת הבערת מדורות באמצע הכביש)!(, כך שלא יצטרכו להרחיק עד ל"ברנינג מן" להשלמת החוויה.

ככל שהאירועים האלימים הלכו והתגברו בחודשים האחרונים, כך הפכנו קהים לזה. בפעם השלישית שבה ניר ברקת הותקף כבר בקושי שמענו על זה, סרבנות צבאית שבע בר נגמרה בכלא "הוכלה" ו"הובנה", גניבת טנק מאתר הנצחה בגולן הס תיימה בדאחקה ובחיוכים, ואחרי שזורקים כסף על חרדים או שעושים מצור על בני ברק )גם בכפר קאסם יש שיעור מתגייסים נמוך, ואף אחד לא מכריז על מצור...( - אף אחד כבר לא מתרגש מקריקטורות על חרדים, כסף ואף ארוך.

ביקורת על הממשלה היא מותרת ואף רצויה, אך הגבהת רף האלימות והנרמול שלה הם אסון לעתיד שלנו.

בפעם השלישית שבה ניר ברקת הותקף בקושי שמענו על זה, סרבנות צבאית "הוכלה" וגניבת טנק מאתר הנצחה בגולן הסתיימה בדאחקה